כולם מובטלים בתקופת הקורונה? דווקא אני מצאתי עבודה חדשה!

חן הפכה לאורזת אלכוג'ל, עיינה קוטפת קלמנטינות והיבה סדרנית בסופר. סיפורן של נשים שלא בחלו בשום עבודה, העיקר להביא כסף הביתה בתקופה הכלכלית הקשה

המציאו את עצמן מחדש. מימין: עיינה הרצליך, היבה עלימי ונחמה ורבוב (צילום: אלבום פרטי)
המציאו את עצמן מחדש. מימין: עיינה הרצליך, היבה עלימי ונחמה ורבוב (צילום: אלבום פרטי)

בעקבות משבר הקורונה נאלצו מאות אלפי עובדים לצאת לחל"ת או לסגור את העסק שלהם. הנה חמש נשים שלא בחלו בשום עבודה, העיקר להביא כסף הביתה:

 

 

מסטודנטית לקוטפת קלמנטינות

עיינה הרצליך (21), רווקה מכפר זיתים.

לפני משבר הקורונה: סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל.

העבודה החדשה: קוטפת קלמנטינות במשק פירות אלפסי, במושב גן יאשיה ליד חדרה.

התחלה: 22.3.20.

 

עיינה הרצליך. "קצת קשה, אבל לא נורא" (צילום: אלבום פרטי)
    עיינה הרצליך. "קצת קשה, אבל לא נורא"(צילום: אלבום פרטי)

     

    "כשהבנתי שהרבה חקלאים תקועים עם יבול ואין מי שיקטוף כי במצב שנוצר המון עובדים לא יכולים לבוא לעבודה, החלטתי לחבר אחד ועוד אחד ויצא לי מצויין. אני ממשיכה ללמוד בלימודים מקוונים, אבל אני לא צריכה להגיע לשיעורים באוניברסיטה אז יש לי זמן".

    עיינה: "כשהבנתי שהרבה חקלאים תקועים עם יבול ואין מי שיקטוף כי במצב שנוצר המון עובדים לא יכולים לבוא לעבודה, החלטתי לחבר אחד ועוד אחד ויצא לי מצויין"

     

    איך הגעת למשק אלפסי?

    "בת דודה שלי חיפשה עבודה לתקופה הזאת ושמעה שתנועת 'השומר החדש' מחפש עובדים עבור החקלאים. התארגנו כמה בני דודים, התקשרנו ושיבצו אותנו פה".

     

    איך את מרגישה בעבודה החדשה?

    "קצת קשה, אבל לא נורא. אני קוטפת משש וחצי בבוקר עד שתיים וחצי רצוף, וצריכה לקטוף כמה שיותר, אין לנו מכסה. אנחנו קוטפים קלמנטינה מזן אור, הקטיף ימשך עוד שבועיים, והתכנון הוא שאחרי הקלמנטינות נעבור לאשכוליות".

     

    תישארי בעבודה הזו גם אחרי המשבר?

    "אני לא חושבת. אני מחכה כבר שהכל יגמר ואחזור ללימודים באוניברסיטה".

     

     

    ממשווקת אשראי לאורזת אלכוג'ל

    חן שמע (19), רווקה מטבריה

    לפני משבר הקורונה: משווקת אשראי של max.

    העבודה החדשה: אורזת אלכוג'ל במפעל של ד"ר פישר באיזור התעשייה קדמת הגליל.

    התחלה: 15.3.20.

     

    חן שמע. "מקווה שגם אחרי המשבר הם יצטרכו אותי" (צילום: אלבום פרטי)
      חן שמע. "מקווה שגם אחרי המשבר הם יצטרכו אותי"(צילום: אלבום פרטי)

       

      "לפני חודש פוטרתי מהעבודה עקב המצב במשק, ומצאתי את עצמי מחפשת עבודה".

       

      איך הגעת לד"ר פישר?

      "אבא שלי סידר לי, הוא נהג שמסיע עובדים מטבריה לקדמת גליל, וכשפוטרתי הוא דיבר עם חברת תיגבור, שמספקת עובדים לד"ר פישר. קדמת הגליל זה חמש דקות נסיעה מטבריה, אז זה לא נורא".

      חן: "העבודה נוחה, האנשים נחמדים, מעבירים את הזמן יחד בכיף. וזה עדיף מכלום"

       

      לא משעמם לך לארוז כל היום?

      "בכלל לא, העבודה נוחה, האנשים נחמדים, מעבירים את הזמן יחד בכיף. וזה עדיף מכלום".

       

      תישארי בעבודה הזו גם אחרי המשבר?

      "אני מקווה שגם אחרי המשבר הם יצטרכו אותי. אני אוהבת את המפעל ומאוד נעים לעבוד פה".

       

      מסטודנטית למתכנתת

      נחמה ורבוב (21), רווקה מירושלים.

      לפני משבר הקורונה: סטודנטית למדעי המחשב.

      העבודה החדשה: מתכנתת בחברת IBM בתל אביב, עובדת מהבית.

      התחלה: 15.3.20.

       

      נחמה ורבוב. "מחכה ליום שבו אוכל להגיע לעבודה במשרדים בתל אביב" (צילום: אלבום פרטי)
        נחמה ורבוב. "מחכה ליום שבו אוכל להגיע לעבודה במשרדים בתל אביב"(צילום: אלבום פרטי)

         

        "סיימתי את התואר במדעי המחשב במרכז האקדמי לב של מכון טל בירושלים, וישר המשכתי ללמוד בתכנית EXCELLENTEAM של ארגון Scale Up מבית SNC- start up nation central להכשרת מפתחים בחברות הייטק. חשבתי שאחרי התוכנית יהיה לי יותר קל למצוא עבודה בתחום, וצדקתי. חיפשתי עבודה במשך חודש, והתקבלתי ל-IBM בדיוק כשהודיעו על הסגר הראשון. זה מקום העבודה הראשון שלי".

        נחמה: "בדיוק ביום שהייתי אמורה להתחיל הם עברו לעבוד מהבית. אפילו לא הספקתי להכיר את החברים שלי לעבודה, מזל שאת מנהל הצוות הכרתי בריאיון, ואנחנו כל הזמן בקשר"

         

        מה את עושה במסגרת תפקידך?

        "אני מתכנתת ומפתחת ג'וניור. לא תכננתי לעבוד מהבית, הייתי אמורה להגיע כל יום ברכבת מירושלים למשרדים במגדלי עזריאלי בתל אביב, ובדיוק ביום שהייתי אמורה להתחיל הם עברו לעבוד מהבית. אפילו לא הספקתי להכיר את החברים שלי לעבודה, מזל שאת מנהל הצוות הכרתי בריאיון, ואנחנו כל הזמן בקשר".

         

        איך התקבלת ל-IBM?

        "מאז שסיימתי ללמוד שלחתי קורות חיים להרבה מקומות, הייתי אפילו בתהליכים ב'אפל' וב'מוביליי', כשראיתי את המודעה על המשרה באתר של IBM. שלחתי קורות חיים, עברתי יום שלם של ראיונות ומבחנים, הבאתי ממליצים וכשהודיעו לי שהתקבלתי היה לי ברור שאני בוחרת ב-IBM, כי המשרה הספציפית הזאת יותר דיברה אליי".

         

        תישארי בעבודה הזו גם אחרי המשבר?

        "כן, ברור. הולך ממש טוב עכשיו, ואני כבר מחכה ליום שבו אוכל להגיע לעבודה במשרדים בתל אביב".

         

        מעקרת בית לסדרנית

        היבה עלימי (39), נשואה ואם לארבעה מטייבה.

        לפני משבר הקורונה: עקרת בית.

        העבודה החדשה: סדרנית של "אסם" בסופר "פרשמרקט" בהרצליה.

        התחלה: 15.3.20.

         

        היבה עלימי. "לפי מה שנראה, עם ישראל אוכל רק פסטות" (צילום: אלבום פרטי)
          היבה עלימי. "לפי מה שנראה, עם ישראל אוכל רק פסטות"(צילום: אלבום פרטי)

           

          "כל השנים לא עבדתי, הייתי בבית עם הילדים, ובעלי עבד בתחום השיפוצים ופירנס אותנו. היום אין עבודה בשיפוצים, אז החלטתי לחפש עבודה בעצמי".

           

          איך הגעת לעבודה ב"אסם"?

          "הגעתי דרך חברה שעובדת שם. שאלתי אותה אם צריכים עובדים, היא דיברה עם המנהלים וגייסה אותי".

          היבה: "כל השנים לא עבדתי, הייתי בבית עם הילדים, ובעלי עבד בתחום השיפוצים ופירנס אותנו. היום אין עבודה בשיפוצים, אז החלטתי לחפש עבודה בעצמי".

           

          מה את עושה במסגרת תפקידך?

          "אני מסדרת יפה את מוצרי 'אסם' על המדפים ועושה הזמנות כשיש חוסרים".

           

          בטח יש הרבה חוסרים.

          "וואו, אני לא מספיקה לסדר, לא הגיוני מה שקורה פה. אנשים לוקחים לפעמים ממש מהארגזים, לא מחכים שיהיה על המדף, ולא משאירים כלום. לפי מה שנראה, עם ישראל אוכל רק פסטות. גם פתיתים וקוסקוס הולך טוב, כל יום ממלאים מדפים וזה נגמר. שלא לדבר על החטיפים. במבה, ביסלי ואפרופו הולך הכי הרבה".

           

          תישארי בעבודה הזו גם אחרי המשבר?

          "אני מאמינה שכן, מתייחסים אלינו יפה, מציידים אותנו במסכות וחומרי חיטוי, מתחשבים מאוד בעובדים. וזו גם ממש לא עבודה קשה".

           

          מבניית ציפורניים לליקוט מוצרים

          ענבל אדוני (44), נשואה ואם לשלושה ילדים ממושב שומרה.

          לפני משבר הקורונה: בעלת עסק לבניית ציפורניים במושב.

          העבודה החדשה: מלקטת משלוחים בסניף "רמי לוי" בנהריה.

          התחלה: 15.3.20

           

          "יש לי עסק עצמאי לבניית ציפורניים כבר 15 שנה, שממוקם בקרוון בחצר של הבית. לפני שבועיים אמרו לי שאני צריכה לסגור את העסק, והבנתי שאני בצרות. אמנם בעלי הוא חקלאי בתחום העופות לפיטום, והוא ממשיך לעבוד כי צריך הרבה אוכל עכשיו, אבל ידעתי שלא נסתדר עם משכורת אחת".

          ענבל: "אמנם בעלי הוא חקלאי בתחום העופות לפיטום, והוא ממשיך לעבוד כי צריך הרבה אוכל עכשיו, אבל ידעתי שלא נסתדר עם משכורת אחת"

           

          מי הודיע לך שצריך לסגור את העסק?

          "שלחו הודעה מנוסחת ממשרד הבריאות בקבוצת הווטסאפ של בונות ציפורניים. זה היה מבאס, בתקופה הזו של לפני פסח זה פשוט מטורף. היומן שלי היה מפוצץ והייתי צריכה להתקשר אחת אחת ולבטל, אבל מה לעשות? אנחנו באותה סירה עם כל המדינה".

           

          איך הגעת ל"רמי לוי"?

          "התחלתי לחשוב מה אני יכולה לעשות, והבנתי שבתחום המזון ימשיכו לעבוד ואז ראיתי פרסום של 'רמי לוי' שמחפשים עובדים בכל התפקידים בסופר. התקשרתי, התקבלתי ומאז אני כאן".

           

          איך את מרגישה בעבודה החדשה?

          "בסך הכל אני אוהבת את התפקיד שנתנו לי, כי זה בעצם לעשות קניות ואני מאוד אוהבת לעשות קניות. פה אני בעצם עושה קניות רק בלי לשלם, כי זה לא בשבילי אלא בשביל אחרים. בסניף יש אווירה מאוד נעימה, וכולם מאוד נחמדים לכולם".

           

          תישארי בעבודה הזו גם אחרי המשבר?

          "אני מאוד מקווה לחזור לעסק שלי כמה שיותר מהר. זה עסק שבניתי בזיעת אפי במשך 15 שנה, ויש לי לקוחות שמחכות לי".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד