מיקי חיימוביץ' בחווה שמצילה בע"ח: "מודאגת מהעולם שמשאירה לילדיי"

אחרי שהביאה לארץ את "מיטלס מאנדיי", והצטרפה לפוליטיקה כדי לקדם אג'נדה סביבתית, מיקי חיימוביץ' מצטלמת למגזין סטייליסט שמוקדש כולו לאיכות הסביבה

לחצו כדי לצפות בסרטון של מיקי חיימוביץ' בחוות החופש
צילום ועריכה: שחף מור
מיקי חיימוביץ' על רקע חוות החופש שמצילה בעלי חיים מתעשיית הבשר  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
מיקי חיימוביץ' על רקע חוות החופש שמצילה בעלי חיים מתעשיית הבשר (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
"מי שלומד על המשבר האקלימי יכול לקרות לו אחד משני דברים: או שהוא בוחר להדחיק, או שהוא נהיה אובססיבי למציאת פתרונות. אני שייכת לחלק השני"  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
"מי שלומד על המשבר האקלימי יכול לקרות לו אחד משני דברים: או שהוא בוחר להדחיק, או שהוא נהיה אובססיבי למציאת פתרונות. אני שייכת לחלק השני" (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
"אם יש משהו שמשפיע עלי זה הילדים שלי והמחשבה על איזה עולם אני משאירה להם ולילדים שלהם"  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
"אם יש משהו שמשפיע עלי זה הילדים שלי והמחשבה על איזה עולם אני משאירה להם ולילדים שלהם" (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
"לבני הנוער חלק משמעותי בהעלאת המודעות. לפני שנה, כשדיברתי על גרטה טונברג בנאום הבכורה שלי בכנסת, הישראלים כמעט לא ידעו עליה, ואילו היום כבר יש 'אפקט גרטה'"  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
"לבני הנוער חלק משמעותי בהעלאת המודעות. לפני שנה, כשדיברתי על גרטה טונברג בנאום הבכורה שלי בכנסת, הישראלים כמעט לא ידעו עליה, ואילו היום כבר יש 'אפקט גרטה'" (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)

מעטים הישראלים שלא שמעו את השם מיקי חיימוביץ'. חיימוביץ', אשת טלוויזיה שהתחילה את דרכה בתחום כתחקירנית בערוץ הראשון וכמגישת חדשות מקומיות בכבלים, נבחרה בשנת 1993 לתפקיד שהפך אותה לפנים מוכרות בכל סלון בארץ: מגישת מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות של ערוץ 2. בשנת 2003 הפתיעה חיימוביץ’ כשהודיעה על מעבר למתחרים בערוץ 10, שם התאחדה עם השותף להגשה יעקב אילון.

 

בדצמבר 2010, אחרי 18 שנים כמגישת חדשות ומובילה של סדרות דוקומנטריות, הודיעה חיימוביץ’ על פרישה. הסיבות: תחושת מיצוי ורצון להקדיש זמן רב יותר למשפחתה. אבל גם אחרי שפרשה, חיימוביץ’ לא נעלמה מהתודעה הציבורית. היא ייבאה לישראל את קמפיין "יום שני ללא בשר" שיזם פול מקרטני, ובשנת 2013 חזרה לטלוויזיה, הפעם כמגישת תוכנית התחקירים "המערכת" ברשת. התוכנית עסקה במגוון רחב של נושאים חברתיים, והתמקדה לא מעט גם בתחומי המזון המזיק, סביבה וקיימות.

 

ביום שלפני השבעתה לכנסת ביקשה להחליף את כיסא העור בחומר שאינו מהחי  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
    ביום שלפני השבעתה לכנסת ביקשה להחליף את כיסא העור בחומר שאינו מהחי (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)

     

    בשנת 2019 עשתה חיימוביץ' את הקפיצה שעשו לא מעט אנשי תקשורת בולטים לפניה, משלי יחימוביץ', עבור למרב מיכאלי ועד עופר שלח: היא הודיעה על הצטרפותה לפוליטיקה. חיימוביץ' הצליחה לעשות כותרות כחברת כנסת חדשה כשביקשה, ביום שלפני השבעתה לכנסת בפעם הראשונה, להחליף את כיסא העור הסטנדרטי שיועד לה בכנסת בכיסא מרופד בחומר שאינו מהחי. חיימוביץ' אף הגדילה והציעה לממן את ההחלפה מכספה הפרטי. הבקשה נענתה בסירוב שלא נומק.

     

    נוסף על האקט ההצהרתי היא הספיקה להגיש כמה הצעות חוק בנושא הסביבתי, ביניהן חוק נגד המשלוחים החיים, חוק הפיקדון, חוק הפרוות, החוק נגד הרעלת אוכלוסיית הנשרים הנכחדת בישראל ועוד. כשהצענו לה להצטלם לגיליון האקולוגי של STYLELIST, היא ביקשה שכל הבגדים בהפקה יגיעו ממעצבים ישראלים, ושלא יהיו בהם מוצרים מהחי – עור או פרוות.

     

    "מי שרוצה לעבור לטבעונות לא חייב להגיע מאפס למאה"  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
      "מי שרוצה לעבור לטבעונות לא חייב להגיע מאפס למאה" (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)

       

      אפקט גרטה

      "הקדשתי את כל המשאבים שעמדו לרשותי כדי להעלות את המודעות ולהביא את נושאי הסביבה ללב השיח הציבורי בישראל. כך עשיתי עוד לפני כניסתי לפוליטיקה, כשהקמתי את עמותת 'מיטלס מאנדיי', וכך עשיתי בתוכנית 'המערכת' "

      "ב-2009 נחשפתי לכתבה ב-CNN על פול מקרטני שהשיק קמפיין חדש שקרא להפחתת צריכת הבשר", סיפרה לנו חיימוביץ' על ראשית הקשר שלה לנושא הסביבתי. "זה כמובן עניין אותי, אני אוהבת אותו והייתי אז צמחונית כבר הרבה שנים. עניין אותי מה עומד מאחורי היוזמה הזאת. מקרטני דיבר על ההשפעה הסביבתית המשמעותית שיש לתעשיית משק החי, ואני זוכרת שזה הפתיע אותי, כי הייתי מודעת להיבט המוסרי והבריאותי אבל לא ידעתי כלום על ההשפעה האקולוגית. לימים הכתבה הזאת הייתה ההשראה שלי להביא לארץ את קמפיין 'יום שני ללא בשר'. שתי השותפות שלי לקמפיין היו ליאת צבי ומאיה צוראל, שהביאו לארץ את קמפיין 'שעת כדור הארץ'. אני חייבת גם להן את פקיחת העיניים האקולוגית שלי. אני תמיד אומרת שמי שלומד על המשבר האקלימי יכול לקרות לו אחד משני דברים: או שהוא בוחר להדחיק ולא לדעת יותר כי זה כל כך מאיים, או שהוא נהיה אובססיבי למציאת פתרונות. אני מודה שאני שייכת לחלק השני".

       

      האם את מרגישה שינוי ושיפור במודעות הישראלית לאג'נדה הסביבתית?

      "בהחלט כן. שנת 2019 תיחשב כנראה כשנת המפנה בדעת הקהל העולמית, בכניסה של הנושא לסדר יום הציבורי ובמידה רבה גם הישראלית. זה קורה בזכות שילוב של כמה גורמים: ההבנה בעולם שאנו הולכים לקראת קטסטרופה החלה להעיר גלי מחאה עממית. לארגונים ותיקים כמו גרינפיס הצטרפו אקטיביסטים רבים ובראשם תנועת 'המרד בהכחדה'. גם לתקשורת יש השפעה. אני באופן אישי הקדשתי את כל המשאבים שעמדו לרשותי בשנים האחרונות כדי להעלות את המודעות ולהביא את נושאי הסביבה ללב השיח הציבורי בישראל. כך עשיתי עוד לפני כניסתי לפוליטיקה, כשהקמתי את עמותת 'מיטלס מאנדיי' והכנסנו תזונה בת קיימא לתאגידים ולמוסדות גדולים בישראל, וכך עשיתי בתוכנית 'המערכת' כשנלחמתי להכניס סרטים סביבתיים ללב המיינסטרים, בזמן שחלק מהעורכים עוד הרימו גבה וחשבו שזה לא יביא רייטינג.

       

      "ישראל היא מדינה שיש לה את כל הפוטנציאל. אנחנו באמת יכולים להיות אור לגויים"  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
        "ישראל היא מדינה שיש לה את כל הפוטנציאל. אנחנו באמת יכולים להיות אור לגויים" (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)

         

        "יש גורם נוסף ומדהים לשינוי: לבני הנוער חלק משמעותי מאוד בהעלאת המודעות. בראשם כמובן הנערה השוודית גרטה טונברג. לפני שנה, כשדיברתי על גרטה בנאום הבכורה שלי בכנסת, הישראלים כמעט לא ידעו עליה, ואילו היום כבר יש 'אפקט גרטה': הנוער לא שותק יותר ונלחם על העתיד שמצפה לו. התקשורת מסקרת את הנושא יותר כי פתאום זה נהיה סיפור טוב. גורם נוסף שהשפיע הוא התופעות הקיצוניות של מזג האוויר ברחבי העולם, שפשוט מבהירות לכולם שהגיע הזמן להתעשת כי זו רק ההקדמה של מה שצפוי לנו".

         

        איך היית רוצה לראות את העשור הבא של מדינת ישראל מנקודת המבט הסביבתית? אילו שינויים היית רוצה ליצור פה?

        "ישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, צריכה להכריז על מצב חירום אקלימי ולבצע צעדים בשני כיוונים: אחד, לנקוט את כל הדרכים כדי לצמצם את פליטות גזי החממה שלנו, ושני, להיערך למשבר האקלים. זה אומר שברמה התכנונית אנחנו צריכים להכניס פרמטרים סביבתיים לתכנון של בנייה, תשתיות, תחבורה, חקלאות ואנרגיה. מעבר לכך יש הרבה מאוד נושאים סביבתיים שישראל למרבה הצער נמצאת בהם הרחק מאחור ביחס למדינות המערב. אנחנו לא רק מפגרים באנרגיה מתחדשת אלא גם בטיפול שלנו באשפה (שרובה מוטמן), במיחזור, בשמירה על שטחים פתוחים ועל הים שלנו. אין די אכיפה וניטור של מפעלים מזהמים, אנחנו לא מעודדים הפחתת צריכה, לא מעודדים רכבים לא מזהמים ולא שומרים כמו שצריך על זכויות בעלי החיים. בקיצור, יש הרבה עבודה".

         

        "יש הרבה מאוד נושאים סביבתיים שישראל למרבה הצער נמצאת בהם הרחק מאחור ביחס למדינות המערב"  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
          "יש הרבה מאוד נושאים סביבתיים שישראל למרבה הצער נמצאת בהם הרחק מאחור ביחס למדינות המערב" (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)

           

          "אין ספק שהשינוי הכי גדול שהצלחתי להוביל הוא בתחום ההפחתה בצריכת הבשר. כשהתחלתי בזה לפני תשע שנים אנשים אמרו לי: תגידי, השתגעת? במה את מתעסקת? והיום תראו מה קורה פה בארץ"

          מה דוחף אותך להיאבק למען כדור הארץ?

          "ההשראה הכי גדולה שלי היום היא גרטה. צפיתי בנאום שלה, וכשהיא אמרה 'אתם אומרים שאתם אוהבים את הילדים שלכם, אבל אתם לא דואגים לעתיד שלהם' – זה נכנס לי כמו חץ ללב". אם יש משהו שמשפיע עלי זה הילדים שלי והמחשבה על איזה עולם אני משאירה להם ולילדים שלהם, הנכדים שיום אחד יהיו לי. אני מאוד מודאגת. זה ממש אחד הדברים שדחפו אותי לפוליטיקה. כולנו צריכים להבין שכל דבר קטן שאנחנו עושים יכול להיות משמעותי אם הרבה אנשים יעשו אותו. כל דבר קטן - לא להשתמש בקשיות מפלסטיק, לא להשתמש בכלים חד פעמיים, למחזר, לחשוב על צריכה, לצרוך פחות, לא לצרוך אופנה זולה וחד פעמית – הכל".

           

          איפה את חושבת שהצלחת במאבק הזה?

          "אין ספק שהשינוי הכי גדול שהצלחתי להוביל הוא בתחום ההפחתה בצריכת הבשר. כשהתחלתי בזה לפני תשע שנים אנשים אמרו לי: תגידי, השתגעת? במה את מתעסקת? והיום תראו מה קורה פה בארץ. איזו מהפכה אנחנו חווים".

           

          “בחירה של אופנה מקומית היא לא רק פטריוטית אלא גם בת קיימא”  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
            “בחירה של אופנה מקומית היא לא רק פטריוטית אלא גם בת קיימא” (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)

             

            ישראל יכולה להוביל בתחום

            "ההשראה הכי גדולה שלי היום היא גרטה. צפיתי בנאום שלה, וכשהיא אמרה 'אתם אומרים שאתם אוהבים את הילדים שלכם, אבל אתם לא דואגים לעתיד שלהם' – זה נכנס לי כמו חץ ללב".

            כאמור, אחת הדרישות הראשונות של חיימוביץ’ בהקשר של ההפקה הזאת הייתה להצטלם בבגדים של מעצבים ישראלים בלבד. “בחירה של אופנה מקומית היא לא רק פטריוטית אלא גם בת קיימא”, היא מסבירה. “בכך שאני רוכשת דברים שעוצבו ונתפרו כאן אני קונה אופנה שטביעת הרגל האקולוגית שלה פחותה. היא לא נסעה בכל העולם ולא ייצרו אותה בתנאים לא נאותים".

             

            האם לדעתך יש לתעשיית האופנה תפקיד בתחום הקיימות?

            "בוודאי, וזו הסיבה שהקדשתי את אחד מסרטי תוכניתי 'המערכת' לנושא שאנחנו קראנו לו 'המחיר היקר של האופנה הזולה'. אנחנו חיים בעידן של רשתות אופנה שמוציאות קולקציות חדשות כל שבועיים. אנחנו מתפתים לקנות יותר מדי בגדים ביחס לצרכים שלנו. כל בגד כזה נארג, נתפר, נצבע, נארז ונשלח מעבר לים. המחיר הסביבתי עצום. ביקרתי באזור בהודו שבו מרוכזת רוב תעשיית הכותנה, וההשפעה של התעשייה הזאת על הנהרות, האדמה והתושבים שם בלתי נתפסת. ועוד לא אמרנו כלום על מפעלי הענק שמעסיקים נערות במשכורות עלובות ובתנאים קשים. אחרי שקנינו את הבגדים, השתמשנו בהם והחלטנו להיפרד מהם, כל הבגדים שאנו מוסרים עושים דרכם לאפריקה, לשווקים או למטמנות באדמה. זהו מעגל של ניצול אנשים ומשאבי טבע. לכן עדיף להשתדל לקנות פחות בגדים, אבל באיכות טובה, ועדיף מכאן. זו המשמעות של אופנה בת קיימא. מובן שמבחינתי יש חשיבות גם לכך שלא נגרם סבל לחיות בתהליך: בלי עורות וכמובן בלי פרוות".

             

            "אנחנו עושים משהו טוב בשבילנו ומשהו טוב בשביל העולם"  (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)
              "אנחנו עושים משהו טוב בשבילנו ומשהו טוב בשביל העולם" (צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי)

               

              יש לך טיפ עבור מי שהשתכנע מהטיעונים שלך וחושב על מעבר לטבעונות, אבל לא בטוח שיעמוד בזה?

              "מי שרוצה לעבור לטבעונות לא חייב להגיע מאפס למאה. אפשר להתחיל מיום, יומיים או שלושה, ולראות שלא רק שזה כיף וטעים ובריא, זה באמת גם נותן הרגשה טובה, כי אנחנו עושים משהו טוב בשבילנו ומשהו טוב בשביל העולם".

               

              איפה היית רוצה לראות את מדינת ישראל בעוד עשר שנים?

              "עוד עשר שנים הייתי שמחה מאוד לראות את ישראל מובילה בכל התחום של סביבה וקיימות. ישראל היא מדינה שיש לה את כל הפוטנציאל בתחום. היא קטנה ונמצאים בה המוחות הכי מבריקים ויכולות של חדשנות. בתחום הזה אנחנו באמת יכולים להיות אור לגויים".

               

              ואיפה היית רוצה לראות את עצמך?

              "מטיילת בעולם ורואה שהעולם הצליח להציל את עצמו מעצמו".

               

              יש לך משהו חיובי להגיד לנו לסיום?

              "You are never too small to make a difference - זה מה שכולנו צריכים לזכור. אף אחד מאיתנו לא קטן מכדי לעשות שינוי".

               

              • צולם בחוות החופש בעולש

              צילום: איתן טל סטיילינג: זוהר מאירי הפקה: משה אברמוב איפור ושיער: מיכל פוסמן עוזר צלם: יואב מתן עוזרת סטיילינג: איילת סולם

               

              הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
              הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד