הפכתי את הרילוקיישן למקצוע: נשים שעברו לחו"ל וכעת מסייעות לאחרים

הן נסעו מעבר לים בעקבות הקריירה של בן זוגן, חוו משברים, שעמום ובדידות והחליטו להפוך את הבאסה לסבבה. היום הן מתפרנסות מליווי אחרים שעוברים לארץ חדשה

מימין: תאיר מורדוך, רותי פריאנטה ואילת מאמו-שי. הרילוקיישן שינה את החיים ואת הקריירה (צילום: אביגיל עוזי, אלי דסה, סטיבן גרוס)
מימין: תאיר מורדוך, רותי פריאנטה ואילת מאמו-שי. הרילוקיישן שינה את החיים ואת הקריירה (צילום: אביגיל עוזי, אלי דסה, סטיבן גרוס)

רותי פריאנטה, תאיר מורדוך ואילת מאמו־שי  זנחו את הקריירה שלהן ועשו רילוקשיין לחו"ל בעקבות הקריירה של בן זוגן. עד מהרה הן חוו משברים, בדידות ושעמום, והחליטו ולעשות לימון מהלימונדה. היום הן תפרנסות מליווי וסיוע לאחרים שעוברים לארץ חדשה.

 

התפקיד שלי הוא להציף בעיות

רותי פריאנטה (55) מכפר־סבא, נשואה, אמא לארבעה וסבתא לנכד. מאמנת קריירה ומלווה אנשים בתהליכי רילוקיישן

 

רותי פריאנטה. גם הבת עשתה רילוקיישן (צילום:  אלי דסה)
    רותי פריאנטה. גם הבת עשתה רילוקיישן(צילום: אלי דסה)

     

    "הסיפור שלנו הוא סיפור על רילוקיישן בין־דורי. כשאמא שלי הייתה בת 20, אחותה הראתה לה מודעה קטנה: 'דרושה מורה לעברית בבריסל'. בברכת אמה היא ארזה מזוודה והפליגה לאירופה. בבלגיה היא הכירה את אבא שלי, יהודי יליד בלגיה שעלה ארצה בעקבותיה. הצעד האמיץ שלה לפני 60 שנה התחיל משהו שעובר מאז בהוויה של המשפחה שלנו".

     

    בורקינה־פאסו: ילדים עירומים

     "לרילוקיישן הראשון בחיי יצאתי בגיל 13. גדלתי בחולון, בבית דתי־לאומי. הייתי חניכה ומדריכה בבני עקיבא, ילדה מאוד מקובלת ומאוד בעניינים, בת בכורה עם שלושה אחים. אבא שלי עבד במשרד החקלאות בשירות להדרכת חוץ, כשקיבל הצעה מטעם הבנק העולמי לשליחות ברפובליקת וולטה העילית, לימים בורקינה־פאסו. אז זו הייתה קולוניה צרפתית שגובלת בחוף־השנהב ואחת המדינות הנחשלות בעולם. רק עשור אחר כך היא קיבלה עצמאות. כשאבא שלי סיפר על ההצעה שקיבל חשבתי שזה מגניב ונוצץ.

     

    "ברגע שנחתנו נכנסתי להלם. הדרכים היו מלאות בילדים חצי־עירומים, עניים, שצבאו על המכונית, ראינו אנשים עושים פיפי וקקי בתעלות בצדי הכביש ומלא טוסטוסים שנסעו לכל הכיוונים. את ההלם המשני חטפתי בבית הספר כילדה קומוניקטיבית שפתאום אין לה דרך לתקשר. כל יום בכיתי וסימנתי בטקסיות עוד איקס בלוח השנה כמו אסירה בכלא.

     

    "חיינו בתנאים טובים: גרנו בבית פרטי, העסקנו עובד בית שניקה ובישל לנו, והיה גנן־נהג שגר בכניסה לבית ואבטח אותנו עם חנית. אבל כמשפחה דתית היה מאתגר מאוד לשמור שבת וכשרות. החג הראשון שחגגנו באפריקה היה ראש השנה. אבא שלי תקע בשופר בבית והשכנים דפקו בדלת, כי הם לא הבינו מה קרה. השומר לא הצליח להסביר להם כי גם הוא היה מבולבל. בפסח חיכינו למשלוח מצות שהגיעו מפוררות. בסוכות אבא בנה לנו סוכה, ומכיוון שלא היו רימונים בנמצא, הוא תלה חצילים לקישוט, וחברים שהוזמנו אלינו שאלו 'מה זה מסמל'. כשומרי שבת, בשבתות יצאנו לטייל בסביבת הבית והמקומיים היו מסתכלים עלינו ותוהים מה הבעיה של הלבנים האלה שהם הולכים ברגל.

     

    "זו הייתה חוויה מאוד מאתגרת שהפכה אותי למי שאני היום. פיתחתי חוסן נפשי, גמישות ויכולת להשתלב בכל סיטואציה. להגיד לך שבגיל 13 ידעתי להגיד את כל זה? לא. בסוף השנה הראשונה שם הודעתי להוריי שאני לא מוכנה להישאר, שאני חייבת לחזור ארצה ושאני מוכנה לגור עם סבתא. ההורים שלי היו מספיק אמיצים כדי לשחרר אותי. הם חזרו אחרי שנתיים".

     

    קליפורניה: מה קורה איתי

    "לרילוקיישן השני בחיי יצאתי בגיל 25. היינו זוג צעיר, הורים לילדה בת שנתיים וחצי, ואני הייתי בסוף ההיריון השני, בוגרת תואר ראשון בקרימינולוגיה עם תפקיד שיווקי טוב בחברת מחשבים, כשבעלי קיבל הצעה לעשות רילוקיישן לקליפורניה. אמרתי לו NO WAY! אחרי מה שעברתי בילדות - אני לא עוזבת את הארץ. הוא אמר לי: 'רותי, קליפורניה זה לא אפריקה. ושנות ה־90 הן לא שנות ה־70'. השתכנעתי וטסנו לעמק הסיליקון. הגענו לדירה מרוהטת ומאובזרת עד לרמת המפיות, מיטות מוצעות ורכב בחניה הצמודה וחיינו כמו מלכים.

     

    "בהתחלה בן הזוג מתרגל לעבודה, הילדים נכנסים למסגרות מקומיות ולומדים שפה חדשה, קשה להם ועצוב להם ואת המטפלת הראשית בבית. אחרי תקופה של חצי שנה כולם מתחילים להסתדר ואת יושבת בבית ושואלת את עצמך: מה קורה איתי? איך אני אמורה להעביר את היום? בישראל היו לי חיים, קריירה, הייתי עוד מישהי חוץ מאמא ובת זוג. מי אני עכשיו? ואז מתחיל גל של באסה שיכול לשאוב למקומות אפלים. הכרתי לא מעט זוגות שהתגרשו בתקופה הזאת. רילוקיישן זה מיקום מחדש. מיקום מחדש מטלטל. אם הקשר הזוגי לא עמוק, חזק וטוב, ואין ערכים משותפים, נוצר בקע. אני מצאתי חברות טובות, קהילה של נשים ישראליות, רובן יצאו לרילוקיישן בעקבות בני זוגן ולא היה להן אישור עבודה, הן נמצאו במבוי סתום וסבלו מ'סינדרום בת הזוג הנגררת'. כדי למצוא את עצמי מחדש הלכתי ללמוד ניהול משאבי אנוש, התחלתי לעשות ספורט לראשונה בחיי ומצאתי את עצמי. עשינו לעצמנו זמן איכות משפחתי, טיילנו המון, הבאנו עוד ילד לעולם וחזרנו הורים לשלושה ילדים דוברי אנגלית, להתאקלמות בארץ. גם החזרה לארץ היא חלק מהרילוקיישן. בעלי נשאר באותה חברה אבל לי לקח זמן למצוא עבודה עם חור של חמש שנים בקורות החיים.

    "שלחתי מאות מכתבים (בדואר!) עד שמצאתי עבודה בחברת סטארט־אפ. בשנת 2000, כשהבועה התפוצצה, פוטרתי והתקשיתי למצוא עבודה אחרת. הפעם נשארתי בבית שבע שנים, הבאתי ילד רביעי לעולם ובניתי לנו בית בכפר־סבא".

     

    ישראל: ליווי אונליין

    "בגיל 42, ובלי כישורי מחשב מינימליים, החלטתי לחזור לעבוד ויהי מה. הגעתי לריאיון לתפקיד העוזרת של רמי קליש, השותף והמייסד של 'פיטנגו', קרן הון סיכון גדולה. כשהוא ביקש ממני לספר על עצמי, אמרתי שאני קודם כל אמא. הכנות שלי מצאה חן בעיניו. עבדתי אצלו תשע שנים וזכיתי להכיר את עולם ההשקעות והיזמות שריתק אותי. באותן שנים עברתי תהליך של התפתחות אישית. למדתי אימון אישי והנחיית קבוצות, הצטרפתי ללשכת המאמנים והבנתי שזה מה אני רוצה לעשות. עבדתי עם מנהלי סטארט־אפים שהיו במרוץ אחרי האקזיט ובמרדף אחרי הבאלאנס בין החיים לעבודה. חלקם יצאו לרילוקיישן והמשכתי ללוות אותם אונליין.

     

    "כך הפך ליווי עובדים בתהליכי רילוקיישן לתחום ההתמחות שלי. המטרה שלי היא לאפשר לאנשים תהליכי צמיחה גם בשלבי המעבר הרגישים. ההכנה המנטלית לקראת הרילוקיישן חשובה מאוד, כי אם אין הבנה ואין ערכים משותפים, זה נועד להיכשל. הרבה אנשים חיים בלה לה לנד, חושבים שאם המשכורת כתובה בדולרים הם יחיו בגדול, הם לא מודעים לזה שגם ההוצאות יהיו בדולרים. התפקיד שלי הוא לשאול שאלות, להציף בעיות שיכולות לצוץ, לשאול כמה אתם באמת רוצים בזה. פעמים רבות הוא/היא מחפשים הרפתקה ובן/ת הזוג פוחדים מפני הלא נודע וכאן נדרש תיאום ציפיות.

     

    "לפני שנתיים הפכתי ל'ספתקיישן'. כשהבת שלי, שעובדת בסטארט־אפ ישראלי, נשלחה לרילוקיישן בניו־יורק בעלה הצטרף אליה. עוד לפני שהיא נכנסה להיריון סיפרתי לאמא שלי כמה קשה לי עם המרחק ממנה, והיא הזכירה לי שאני לא הבנתי אותה לפני 30 שנה. אני רק מדברת על זה ועולות לי דמעות. אם אנחנו רוצים לעבור שיעורים בחיים האלה, חשוב שנרצה ללמוד.

     

    "אבל היום זה אחרת, המרחקים השתנו. טסתי לבת שלי לשלושה שבועות אחרי שהיא ילדה, היא הגיעה עם הנכד בקיץ. אנחנו שומרים על קשר רצוף בשיחות וידאו, אני רואה איך הוא זוחל. אבל זה עדיין קשה מאוד. השיעור שלי בהורות הוא לדעת לשחרר את זה. ולהגיד, שאני את 100 האחוזים שלי נתתי. נדרשות הרבה בשלות ועבודה עצמית בשביל להגיד שאם היא שמחה אני שמחה.

     

    "לאחרונה הצטרפתי לניהול קבוצת הפייסבוק 'ספתקיישן - הורים וסבאים לילדים ברילוקיישן', המשמשת קבוצת תמיכה ובעזרתה אנחנו מכירים עוד אנשים במצבנו, שקשה להם כמו שקשה לנו".

     

    הטיפים של רותי לרילוקיישן מוצלח

    ========================

    תחקיר: חשוב להשקיע זמן ולבחון את סביבת המגורים העתידית, לבקר בה במפות אינטרנטיות, לחפש את הסופרמרקט הקרוב ואת מוסדות הלימוד, וללמוד את השפה כבר בארץ. הסתגלות: במקרים רבים, מי שהביא לרילוקיישן יוצא מיד לעבוד בעוד בן זוגו נותר בבית. את החודש הראשון בחו"ל עדיף לבלות יחד, להבין איפה נמצא כל דבר, להתנסות יחד ולהסתגל יחד. הזדמנות: כדאי לראות ברילוקיישן אפשרות להכיר חברים חדשים ולהתנסות בעשייה אחרת, להתנדב ולפתח תחביבים.

     

    הפכתי את ניהול הקהילות לעסק של ממש

    תאיר מורדוך (47) מתל־אביב, נשואה ואמא לשלוש. מנהלת קהילות פייסבוק ומעבירה קורסי אונליין בנושאי רילוקיישן

     

    תאיר מורדוך. "החברו שאלו: 'מה את עושה שם כל היום?" (צילום: אביגיל עוזי)
      תאיר מורדוך. "החברו שאלו: 'מה את עושה שם כל היום?"(צילום: אביגיל עוזי)

       

      "מגיל צעיר חלמתי לעשות רילוקיישן. גדלתי בקבוצת כנרת ואבי קיבל הצעה להקים מטעי בננות בגואטמלה. חודשיים לפני הנסיעה המתוכננת אירעה שם הפיכה פוליטית והרילוקיישן בוטל. התאכזבתי נורא והבטחתי לעצמי: כשאהיה גדולה ויהיו לי ילדים, אגשים את החלום להכיר תרבויות אחרות, אנשים אחרים".

       

      יפן: קורסי בישול ים־תיכוני

      "במשך שנים עבדתי כסמנכ"לית משאבי אנוש בחברות הייטק, הקמתי חברת השמה וייעוץ למנהלים ולמדתי אימון. בגיל 39, רגע אחרי רעידת האדמה שהבריחה זרים רבים מיפן, גיא בעלי קיבל הצעה לרילוקיישן לטוקיו מטעם חברת ההייטק שבה עבד. שמחנו מאוד, אבל פחדנו מרעידת אדמה חוזרת. למרות החשש, החלטנו לארוז את המשפחה ולעבור.

      "גיא יצא לעבודה, הילדות הלכו למסגרות החינוכיות, ואני מצאתי את עצמי לבד והתחלתי להסתובב בטוקיו. אחרי המון שנים של קריירה בהייטק, לא רציתי לעבוד ורק רציתי שיעזבו אותי בשקט. כל גיחה לסופר לקחה לי שעות: לכי תזהי שמן בין חומץ תפוחים ומירין כשהכל ביפנית. לקראת סוף השנה הראשונה התחלתי לשאול את עצמי מה אני אמורה לעשות עם עצמי ואם לא עשיתי טעות כשוויתרתי על הקריירה שלי.

       

      "בביקור הראשון בארץ אבא של גיא הסתכל עליי ואמר: 'אני לא מאמין שלא עשית שם כלום כל השנה'. גם חברות שפגשתי אמרו: 'מה את עושה שם כל היום?' עניתי: 'אני עושה חיים', אבל הרגשתי מבוכה. באיזשהו מקום זה כן הציק לי שאני לא עושה שום דבר משמעותי. החלטתי להפוך את תחביב הבישול שלי לעסק וכשחזרנו לטוקיו הקמתי בית ספר לבישול ים־תיכוני. התחילו להגיע אנשים וכל צהריים לימדתי יפניות וזרות להכין סחוג, פלאפל ופיתות. אחרי שנתיים החלטתי שזה לא מספיק לי ופתחתי חנות ב־ebay, שבה מכרתי פריטי מעצבים שקניתי בשווקים של טוקיו. מכרתי לכל העולם בגדים, תכשיטים ותיקים מקוריים של שאנל, לואי ויטון, איסי מיאקי ויוז'י ימאמוטו".

       

      סינגפור: 40 אלף נשים

      "אחרי ארבע שנים ביפן קיבלנו הצעה לעבור לסינגפור. בחרתי להמציא את עצמי מחדש והקמתי את קבוצת הפייסבוק 'נשים בעולם של הזדמנויות'. חשבתי שיש עוד נשים כמוני שמתמודדות עם האתגרים המיוחדים ברילוקיישן, בעיקר אלה שהולכות בעקבות הבעל. יש פער אדיר בין מה שנשים חושבות על רילוקיישן ובין המציאות. כל החברות שלך חושבות ששיחקת אותה, הורייך אומרים לך: 'לא טוב לך אז תחזרי', ובעלך לא מבין למה את לא מאושרת. רציתי לעודד נשים להקים עסקים בזמן הרילוקיישן כדי שיהיה להן קל יותר.

      "הקבוצה שהקמתי מונה כיום יותר מ־18 אלף נשים ובעקבותיה הקמתי קהילה זהה באנגלית וקהילה לישראליות ששבות מרילוקיישן. בכל הקהילות שלי יש 40 אלף נשים מיותר מ־80 מדינות. במשך שנה וחצי עבדתי בהתנדבות בקהילה שהקמתי וניהלתי חמש־שש שיחות אימון ביום. היה לי חשוב לעזור לנשים בתהליך רילוקיישן. בהמשך הכנסתי לקבוצה קורסי אונליין שהניבו עמלות".

       

      ישראל: אתר מתוחכם

      "לפני שנה, אחרי כמעט שמונה שנים בחו"ל, חזרנו ארצה. הייתי צריכה להחליט אם אני ממשיכה להגשים את החלום שלי או שאני מגשימה חלום של מישהו אחר. ניהול הקהילות הפך לבייבי שלי, דבר ששילב את כל מה שאני אוהבת לעשות. למעשה, לקחתי את עקרונות הקהילה שבה גדלתי, דרך התפקידים שעשיתי בניהול משאבי אנוש, והעברתי אותם לתפקיד וירטואלי בינלאומי.

      "בחרתי להפוך את ניהול הקהילות לעסק של ממש. יצרתי קורס אונליין לנשים ברילוקיישן, שהוא בעצם תהליך אימון אישי, ובימים אלה אני מקימה אתר בשם Now me, שיכלול את כל מה שאישה זקוקה לו ברילוקיישן, משלב הרעיון ועד החזרה ארצה. מעבר לניהול הקהילות, אני מציעה אימונים אישיים ועסקיים בהכנת משפחות לרילוקיישן ומרצה על רילוקיישן לחברות.

      "הרילוקיישן שינה לכולנו את החיים, בהסתכלות על העולם, בביטחון שלנו לעשות מבלי לפחד. אם עוברים טוב את תקופת הרילוקיישן, זו חוויה שמחזקת מאוד את התא המשפחתי. המשפחה שלנו אחרת כיום".

       

      הטיפים של תאיר לרילוקיישן מוצלח

      ========================

      משמעות: עשו משהו משמעותי לכן, לימודים, עבודה או כל דבר שייתן תחושת ערך.

      סבלנות: נסו להבין שמדובר בתהליך ושלכל אחד לוקח את הזמן שלו להסתגל.

      גמישות: דעו שהיכולות שהבאת איתכן מהבית יכולות לשרת אתכן גם פה, אך ייתכן שתצטרכו לעשות איתן משהו אחר

       

       

      אין מקום שאני לא יכולה לבצע בו רילוקיישן

      אילת מאמו־שי (40) מגיברלטר, נשואה ואמא לשלושה. בעלת חברה לשירותי רילוקיישן

       

      אילת מאמו-שי. "אם הייתי בישראל, הייתי קרוב לוודאי עדיין ברשות הדואר" (צילום: סטיבן גרוס)
        אילת מאמו-שי. "אם הייתי בישראל, הייתי קרוב לוודאי עדיין ברשות הדואר"(צילום: סטיבן גרוס)

         

        "כשערן בעלי קיבל את הצעת הרילוקיישן, הייתי צריכה לוותר על העבודה שאהבתי, על חיי החברה שלי, על הדירה החדשה שקנינו במודיעין ועל המשפחה שלי, ולמרות זאת הסכמתי ללכת על זה. זו הייתה הזדמנות חד־פעמית עבורו והיה חשוב לי לזרום איתו".

         

        לונדון: אהבה בתחנת אוטובוס

        "בצעירותי גרתי שנה בלונדון ואת בעלי, ערן, בנם של שליחים ישראלים, הכרתי בתחנת אוטובוס בעיר. בגיל 20 נישאנו וערן שב ארצה לסיום תואר שני. הוא החל לעבוד ב'דלויט', חברת ענק העוסקת בראיית חשבון וייעוץ השקעות, ואני עבדתי ברשות הדואר כמחליפה של מנהלים ועובדים בסניפי מחוז תל־אביב. במקביל, השלמתי תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים ותואר שני בדמוקרטיות ודיקטטורות, שניהם באוניברסיטה הפתוחה".

         

        גיברלטר: ספר ולשכת מסחר

        "כשהייתי בת 23 נולד בני הראשון ובגיל 27 השני. זמן קצר אחר כך קיבל בעלי את ההצעה לנהל את המחלקה הפיננסית של דלויט בגיברלטר, מושבה בריטית הממוקמת בקצה הדרומי של ספרד ומונה 34 אלף תושבים על פני שטח של שבעה קמ"ר בלבד.

        "הקהילה היהודית בגיברלטר קיבלה אותנו בזרועות פתוחות, ולמרות זאת הרגשתי לא שייכת בשנה הראשונה ובכיתי לערן: 'למה אני צריכה להיות רחוקה מהעם שלי, מהמדינה שלי'.

        "אני לא טיפוס שיכול לשבת סתם בבית. כיוון שלמדתי בעבר איפור מקצועי, בתוך שלושה שבועות מהרגע שהגענו התחלתי לעבוד כמאפרת בחברת קוסמטיקה. בהמשך מצאתי עבודה בחברת שיווק שבה החזקתי שנתיים וחצי.

         

        "לפני שש שנים השתתפתי בכנס מנהיגים ישראלים בתפוצות וגיליתי שישראלים רבים שעברו לחו"ל חשים בדיוק כמוני. החלטתי לכתוב רומן על זוג ישראלי שעובר לחו"ל במסגרת רילוקיישן, וקראתי לו 'רילוקיישן דרלינג, רילוקיישן'. "הספר, שראה אור ב־2015 במהדורה דיגיטלית ובהמשך גם הודפס, עבר, לפי מה ששמעתי, מבית לבית בקרב משפחות ישראליות. המון ישראלים אמרו לי: 'הרגשתי שכתבת את הספר עליי!'. לפני שנה קיבלתי מענק לתרגום הספר לאנגלית וכיום הוא נמכר באמזון ובאתרים מסחריים נוספים.

         

        "לפני חמש שנים בעלי עזב את עבודתו ויחד הקמנו את Benefit Business Solutions, חברה המעניקה שירותי ייצוג וייעוץ עסקי ורגולטורי לחברות ואנשי עסקים מהעולם המעוניינים בגיברלטר כשער כניסה לאירופה ואפריקה. בעקבות הצלחת הספר והניסיון שצברנו, התחלנו להעניק שירותי רילוקיישן לישראלים ולא ישראלים. הודות לקשרים הרבים שלי ב־55 מדינות שונות, אין כיום מקום בעולם שאני לא יכולה לבצע בו רילוקיישן. לפני שנתיים העברנו 40 משפחות של עובדי חברה ישראלית מישראל לגיברלטר וסייענו להם בהנפקת מסמכים אישורי עבודה, ביטוח בריאות, פתיחת חשבונות בנק, מציאת דיור ומכוניות. עשינו גם פרויקטים בסינגפור ובאוסטרליה – ואני גם מרצה בנושא. הלקוחות שלי קוראים לי 'הגורו של הרילוקיישן'.

         

        "ב־2016 הקמתי, בשיתוף עם ראש ממשלת גיברלטר, שגרירות ישראל בריטניה ומשרד הכלכלה הישראלי, את לשכת המסחר גיברלטר־ישראל, שנקראת Gibrael. מצאנו פוטנציאל עצום לחיבור בין ישראל, שהיא אומת סטארט־אפ, ובין גיברלטר, הצמאה לטכנולוגיה חדישה. מאז הבאנו לישראל יותר מ־200 אנשי עסקים מגיברלטר. כשנסעתי לגיברלטר לא יכולתי לדמיין בחלומות הכי פרועים שלי שנגור כאן 13 שנה ושזה מה שיקרה. אם הייתי בישראל, הייתי קרוב לוודאי עדיין ברשות הדואר".

         

        הטיפים של אילת לרילוקיישן מוצלח

        ========================

        פתיחות: אל תיצמדו לקליקה אחת של ישראלים בלבד, נסו להיפתח לכולם. סקרנות: התהלכו בדרכים לא מוכרות, גלו משהו חדש מדי יום.

        הזדמנות: התייחסו לרילוקיישן כהפסקה ממה שעשיתם עד כה. תיהנו ממה שיש כרגע או נצלו את המצב כהזדמנות להתקדם במקום אחר. אם תבואו בגישה שלילית, תפספסו את כל החוויה.

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד