מאוכל, טיולים ועד קניות עם מודעות סביבתית: 5 טרנדים ל-2020

מה נקנה בשנה הבאה? אילו מוצרי מזון ימלאו את הצלחות? במה נפסיק להשתמש? לאן ניסע לטייל? תחזיות צרכניות לשנה הקרובה

אפשר לצאת לחופשה במקום קרוב. התחזיות הצרכניות לשנת 2020  (צילום: Shutterstock)
אפשר לצאת לחופשה במקום קרוב. התחזיות הצרכניות לשנת 2020 (צילום: Shutterstock)
אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים. אומרים גם, שאין דרך לחזות במדויק את העתיד. זה נכון, אבל מצד שני, בלי ניסיון לצפות קדימה, לחזות ולנחש מה יעשו בני האדם בעתיד הקרוב והרחוק, כיצד יתנהגו, מה יקנו וממה יימנעו – לא יוכל העולם של ימינו להתנהל. איש לא ישקיע במוצרים חדשים אם לא יהיה משוכנע בוודאות רבה שיימצאו להם קונים; לא יוקמו מפעלים, לא ייפתחו חנויות ומרכזי קניות, לא ייבנו מטוסים וכלי רכב ולא יושקעו כספים במחקר ופיתוח, שיניבו, מתישהו, הכנסות ורווחים.

 

גם תחזיות ונבואות לשנה הקרובה, 2020, הן סוג של הימור. ובכל זאת, גם על סמך תהליכים שיצברו תאוצה בשנה־שנתיים האחרונות, אפשר לנסות ולצפות במה נתמקד בחודשים הקרובים, מה נקנה ומה לא, וממה נברח כמו מפני אש.

 

חופשה נקייה!

יורדים מהלואו־קוסט

גרטה טונברג, נערה שוודית בת 15, הפנתה בשנה החולפת זרקור ענק לאחת התעשיות הכי צומחות בעולם – התעופה
– והצליחה להביא למודעות את הצד האפל שלה: זיהום האוויר שהיא גורמת. והשיימינג שעשתה טונברג לתיירות המעופפת, מצליח. בכמה מדינות באירופה, בעיקר בשוודיה ובגרמניה, נרשמה כבר ירידה של עד 10% במספר המשתמשים בטיסות הקצרות, בעיקר בחברות הלואו־קוסט, אלה שמשנעות מאות מיליוני נוסעים מדי שנה בין ערים שונות ברחבי היבשת. למה לטוס ולזהם את הסביבה, אומרת להם טונברג, כשאפשר לנסוע ברכבות חשמליות הנחשבות לירוקות יותר? ולמה בכלל לנסוע רחוק, אם אפשר לצאת לחופשה במקום קרוב יותר לסביבת המגורים, ובכך גם לצמצם את הזיהום מהנסיעה וגם לתרום לכלכלה המקומית, לעסקים הקטנים, לחקלאים וליצרנים בפריפריה? ב־2020, הטרנד הזה יילך ויגבר: לא מעט אנשים יחשבו פעמיים האם לעלות לטיסה כדי לבלות יומיים או שלושה בעיר בקצה היבשת או מעבר לים, כשקיימות אלטרנטיבות קרובות יותר, שהן גם ירוקות יותר.

 

המכונית הבאה?

“פלאג־אין” וחשמליות

הרכב האוטונומי, שכל כך ציפינו לו עד לפני שנתיים או שלוש, עדיין לא כאן, ומן הסתם לא תראו אותו על הכבישים בעולם הרחב ובישראל גם בעוד חמש או שמונה שנים (בגלל בעיות טכניות ורגולטוריות סבוכות שטרם נפתרו). אבל תעשיית הרכב העולמית, בעיקר זו שמרכז פעילותה באירופה, נאלצת להתאים עצמה במהירות לתקנים חדשים ומחמירים במיוחד של זיהום אוויר. מה המשמעות של זה לגבי המכוניות שנקנה בשנת 2020? לא נחדש הרבה, אם נציין שמכוניות היברידיות (ובהן טויוטה קורולה, יונדאי איוניק וקיה נירו), שהן חסכוניות בדלק ו”ירוקות” יותר מדגמי בנזין או דיזל, מובילות את השוק הישראלי זה יותר משנתיים.

ב־2020 המגמה הזאת תתרחב גם לקטגוריות רכב נוספות: מכוניות מיני וסופר מיני, וגם רכבי פנאי וקרוסאוברים גדולים. נראה גם יותר מכוניות המצוידות בטכנולוגיית “פלאג־אין” - שמסוגלות לנסוע 40-30 ק”מ באמצעות המנוע החשמלי, לעומת 3-2 ק”מ שמצליחות לנסוע המכוניות ההיברידיות בעזרת המנוע החשמלי שלהן. מכוניות חשמליות יימכרו גם במספרים גדולים יותר. בין החשמליות שיעשו את 2020: רכב הפנאי MG-EV, ניסאן ליף המשפחתית, רנו זואי הקטנה וכמובן – טסלה הנחשקת.

 

תעשיית הרכב העולמית נאלצת להתאים עצמה במהירות לתקנים חדשים ומחמירים במיוחד של זיהום אוויר  (צילום: Shutterstock)
    תעשיית הרכב העולמית נאלצת להתאים עצמה במהירות לתקנים חדשים ומחמירים במיוחד של זיהום אוויר (צילום: Shutterstock)

     

    חשמל ירוק!

    תחנת כוח על הגג

    אומרים, שבישראל יש למעלה מ־300 ימי שמש בשנה, ושניתן לספק פה חלק נכבד מצורכי החשמל באמצעות אנרגיית שמש נקייה וזולה. העניין הוא, שעד לאחרונה, הפקת אנרגיה מהשמש לא הייתה עניין זול כל כך. למעשה, כלל צרכני החשמל בישראל סבסדו את אותם יצרנים של אנרגיה מהשמש, שהפקתה הייתה יקרה מייצור חשמל באמצעות האנרגיות ה"ישנות" – פחם, גז או מזוט.

    אלא שבשנה־שנתיים האחרונות, הודות לפריצות דרך טכנולוגיות (וגם לתחרות בשוק), קרסו מחירי הפאנלים הסולריים, שבאמצעותם מפיקים חשמל מהשמש. פתאום האנרגיה הזאת הפכה לזולה באמת. ב־2020 נוכל להתחיל להתקרב למצב שבו על כל גג כמעט תותקן מערכת זולה לייצור חשמל, שתאפשר לכולנו לחסוך לא מעט.

     

    מערכת זולה לייצור חשמל, תאפשר לכולנו לחסוך  (צילום: Shutterstock)
      מערכת זולה לייצור חשמל, תאפשר לכולנו לחסוך (צילום: Shutterstock)

       

      פלסטיק אאוט!

      בחזרה לרב־פעמי

      פלסטיק, כך גילו תושבי כדור הארץ מעט באיחור, מזהם כל חלקה טובה: החומר אינו מתפרק באדמה ובמטמנות האשפה גם אחרי שנים רבות; הוא צף ברחבי האוקיינוסים וגורם למותם של מיליארדי דגים, צבים ובעלי חיים נוספים; ובכלל, לגמרי אינו ידידותי לסביבה. מתברר, שלרעיון המדליק לכאורה של “השתמש וזרוק”, יש מחיר עצום, שכולנו מתחילים לשלם. ניצנים ראשונים של צמצום השימוש הנרחב במוצרי פלסטיק נראו גם בשנים קודמות: היטל כספי נגבה על שימוש בשקיות ניילון ברשתות השיווק; סנדוויצ'ים נארזים יותר ויותר באריזות העשויות מניילון מתכלה; כלים חד־פעמיים מיוצרים מחומרים שניתן למחזר. אבל ב־2020 הקמפיין נגד הפלסטיק יתעצם: מבתי המלון ייעלמו אותם בקבוקונים זעירים של שמפו, מרכך וקרם גוף, שמילאו את חדרי הרחצה; בחופי הים ובפארקים ייאסר להשתמש בכלים חד פעמיים; וקיוסקים וברים יפסיקו למזוג משקאות בכוסות חד־פעמיות. אצלנו בישראל, הפכה אילת לעיר הראשונה שבחופי הרחצה שלה אסור למכור כלים כאלה. ב־2020 יילכו בעקבותיה ערים נוספות.

       

      ב-2020 הקמפיין נגד הפלסטיק יתעצם  (צילום: Shutterstock)
        ב-2020 הקמפיין נגד הפלסטיק יתעצם (צילום: Shutterstock)

         

        שופינג מהבית?

        חושבים לפני שלוחצים

        למעלה מ־70 מיליון חבילות ומעטפות הגיעו במהלך שנת 2019 למסוף המטענים של נמל התעופה בן גוריון ולנמלי ישראל, כשתכולתן כוללת אינספור פריטים שרכשו אזרחי ישראל באתרי הקניות בחו”ל: אמזון, אי־ביי, עלי־אקספרס, אסוס ודומיהם. סטטיסטית, בכל שנייה במהלך השנה החולפת לחצו שלושה או ארבעה ישראלים על מקש האישור במחשב או בסמארטפון, שילמו תמורת פריט אופנה, גאדג’ט כלשהו, תוסף מזון או חפץ אחר, ומיד נארז הפריט באחד מההאנגרים של ענקיות הסחר המקוון בסין, הונג־קונג, הודו או מדינה אחרת אי־שם במזרח אסיה – והחל את דרכו אל סניף החלוקה הקרוב לביתכם.

         

        תעשיית השינוע הגלובלית הזאת מושכת כבר מזמן את תשומת לבם של שוחרי איכות הסביבה, ושל ארגונים העוסקים בתנאי העבודה באותן ענקיות משלוחים. המטוסים המתרוצצים באלפיהם בשמי העולם כשבבטנם מיליוני מוצרים שנרכשים בקצה השני של הגלובוס, רק כי מחירם זול באגורות ספורות, גורמים לזיהום האוויר; רבבות העובדים העוסקים בייצור, אריזה ומשלוח נאלצים להסתפק בשכר מינימלי במיוחד ולעתים ללא תנאים סוציאליים הולמים, כדי שמחיר המוצרים לצרכן יהיה זול ככל האפשר.

        אז מה יקרה ב־2020? מן הסתם, צפויה התפכחות כלשהי מטירוף הקניות האינטרנטי. אחרי הכל, אין לנו צורך בכל אותם חפצים הנרכשים בדולרים ספורים, ורבים מהם נותרים ללא שימוש, שעה שהמחיר הסביבתי והחברתי של השיגעון הזה הוא עצום. ב־2020 אולי לא יפנימו כולם שהגיע הזמן להתאפק ואף לעצור, אבל יהיו רבים, שיחשבו פעמיים לפני שילחצו Enter.

         

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: ערן לוי, סגנון: מיטל ברונר)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: ערן לוי, סגנון: מיטל ברונר)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד