לצד ההיצע הגדול והמבלבל וכניסת טכנולוגיות מתקדמות לבחירת הטיפול המותאם התגבש פקטור חדש של חיפוש מקצועיות וסטנדרטים שמכוונים להסתכלות הוליסטית על הפרטים הקטנים. זו תפיסה שמתייחסת לתחום הרפואי הזה כאל אמנות לכל דבר ולא כאל עוד מרחב טיפולי. השאלה החשובה כאן היא כבר לא אם את עושה בוטוקס אלא אצל מי.
"בתור אחד שעבר כמה ניתוחי שיקום ומכיר המון רופאים בתחום, ד"ר ברק הפתיעה אותי באומץ שלה לצאת בפומבי", אומר אודי הלר.
"אסתטיקה היא אמנות רב תחומית שבה כדי להבין את הפנים וליצור את המראה המדויק המתאים לאדם צריך שליטה במגוון רחב של טכניקות, חומרים וכלים. במרכז האסתטיקה האנושית קיים הרצון לקחת את הגוף ואת הפנים של אדם ולצייר אותם מחדש, תוך הבנה מעמיקה, ניסיון של שנים ויכולת לפסל את הייחודיות בלי להעלים אותה, את המימיקות ואת מחוות הפנים", מסבירה ד"ר לריסה ברק, בעלת רשת מרפאות במילאנו, זכרון יעקב ותל אביב. "למשל, כשעושים רק בוטוקס, זה כמו ליצור תמונה שצבועה בצבע אחד. הרופא האמן רואה את התמונה כולה, הסופית. הוא יודע להדגיש את מה שצריך ולהסתיר את הדברים שאנחנו לא רוצים לראות באופן שונה מאדם לאדם".
"יש כיום המון רופאים, וזה יוצר תחרות עם Fake News שיוצרים Fake Face, לכן חשוב מאוד לבחור את הרופא שהוא באמת אמן שנאמן לאמת"
כשהשאלה היא כבר לא אם לעשות בוטוקס אלא אצל מי, חשיבות הבחירה ברופא שהוא אמן הופכת למשמעותית להשגת התוצאה הטובה ביותר. פגשנו את ד"ר לריסה ברק וד"ר מאיה ברק, מעצבות-על של אסתטיקה אנושית, בין היצירות במוזיאון חיפה לאמנות, לריאיון על הקשר בין אסתטיקה לאמנות, מהפכות ופייק ניוז בצילומים שנערכו לקראת פתיחת הקליניקה החדשה שתהווה את מרפאת הדגל (בינואר הקרוב, במגדלי הארבעה בתל אביב.), נבחר הלוקיישן של מוזיאון חיפה, אחד משלושת המוזיאונים החשובים בישראל לאמנות מודרנית ישראלית ובינלאומית, כדי להמחיש את הקשר בין האמנות בת זמננו לרפואה העוסקת באסתטיקה. "כשאנחנו הולכים להזריק בוטוקס, להמיס שומן או לעצב ישבן, אנחנו שואלים מה המחיר ונשאבים ל’שוק בשר' של הזרקות, מילויים ומכשירים”, מרחיב אודי הלר, אסטרטג המותג על ה"אני מאמין" של השתיים. "הרצון הוא להנחיל התייחסות לגוף כאל עבודת אמנות שהטיפול בה נעשה על ידי אדם מומחה שיודע איפה, איך וכמה להזריק, איזה חומר, מתי כן ומתי לא. , עם דגש על הרעיון של לפסל את הייחודיות שבך".
לצד היצירות שבסמוך אליהן הצטלמו שתי הרופאות, עלתה גם האנלוגיה המתבקשת. באחת התמונות ניבטים המראות ממרד כיכר א-תחריר במצרים, מסמלי מהפכת האביב הערבי, באחרת מסכות, ובשלישית כיתובים מעוצבים כביקורת על הפייק ניוז שפרץ בעידן טראמפ. "אנחנו פוגשים היום הרבה זיוף, פייק ניוז ומידע שגוי. תמונת המרד מכיכר א-תחריר מסמנת רצון לשינוי, למהפכה, ומצד שני העיגולים החסרים בתוכה ממחישים את המחסור במידע השלם", מפרשן הלר. "אנשים מתקשרים ושואלים, מה המחיר? כמה זה עולה? ולא האם אתה רופא טוב? האם אתה עושה עבודה טובה? מה האיכות של העבודה שלך? מהי טכניקת ההזרקה שלך? לא פעם לקוחות בתחום האסתטיקה מתייחסים לרופא כמו אל מכונאי: יש לי פה קמט, אז תזריק לי. תמונת המסכות היא מה שקורה כשמוחקים את הזהות. עודף בוטוקס ועודף חומרי מילוי גורמים לנו לאבד את המראה הייחודי שלנו. למסכה מלאכותית יש רק מופע אחד, קפוא בזמן. יש פה מסר אמנותי חזק".
"יש משהו טראגי מאוד בתמונה. אסור לנו להגיע למצב שבו האדם מאבד את זהותו, את הייחודיות בהבעות הפנים, זו יצירה חד פעמית"
את לימודיה סיימה ד"ר ברק עוד ברוסיה, שם עבדה כמנהלת מחלקה. ב-1991 עלתה לארץ, התמחתה בבית החולים רמב"ם בחיפה, צברה בהמשך ניסיון מעשי ב"שירותי בריאות כללית", וכבר כמעט שני עשורים מתמקדת בפיתוח תחום האסתטיקה של הפנים והגוף. היא מתגוררת בזכרון יעקב עם בעלה שי, מנהל מחלקה בבית החולים לניאדו בנתניה. לצדה בתה, ד"ר מאיה ברק (36), מופקדת על ניהול הסניף של L, BARAK במילאנו. ד"ר ברק הבת התמחתה ברפואת שיקום באיטליה ואוחזת בתואר מאסטר בינלאומי באסתטיקה מהאוניברסיטה של מילאנו. שם לומדים באופן אקדמי את היסודות בצורה קלינית מעמיקה, הטכניקות, החומרים והשימוש הנכון בהם. "זה דבר די חדש", היא משתפת. "מאחר שאין התמחות באסתטיקה הוסיפו האוניברסיטאות קורסים לתואר מאסטר כדי להעלות את רמת הרופאים שעוסקים בתחום".
עם כישרון הרי נולדים, אז כשם שפסלי הרנסאנס כדוגמת דה וינצ'י ניגשו לחומר שבו פיסלו את יצירותיהם העל-זמניות, או מעצבי אופנת הקוטור בני זמננו מז'אנר ארמאני (שלא בכדי, עיצב את הלובי בבניין שבו תשכון המרפאה החדשה) או גוטייה הבוחרים בדים ויודעים איך להתאים גזרות ולתפור בדיוק מחמיא למבנה הגוף, גם את החותם המקצועי בפיסול הפנים כיום כבר אפשר לזהות מיד. מבחינת ד"ר לריסה ומאיה ברק, סוד הפרופורציות טמון ביד ובעין טובה, במתן חשיבות לאנטומיה, ובחירת המכשור והחומרים האיכותיים ביותר בשוק כמו של חברת אלפא מדיקס, תוך התאמה לצורכי הלקוח ורצונו. כל זאת כדי להשיג מראה שבו האיברים השונים מתכתבים זה עם זה בהרמוניה. כך במסגרת החדשנות של הקליניקות שלהן מוצע שירות דיגיטלי חדש בשם פייזליפט (fazeLift). סטארט-אפ ייחודי וזמין מכל מחשב ומכשיר נייד, שמציע לאנשים ללמוד על הפתרונות המתאימים ביותר בהתבסס על הכנסת פרטים בסיסיים והצלבה אל מול נתוני אמת של אנשים דומים. הדגש כאן הוא על קבלת המידע הנכון ביותר ולחסוך זמן בנגישות למרפאה.
אנחנו מתלבטים בבחירת מנתח פלסטי, אבל כשזה מגיע לרופא שמבצע טיפול אסתטי לא פולשני, אנחנו פחות בררנים, וזו טעות
כל הזמן נכנסים מכשירים וחומרים חדשים למרפאות, זה תחום עם קצב גבוה ולכן רק רופא מיומן שהוא גם אומן המבין את החשיבות הגבוהה בהבנת תהליכי ההזדקנות, יודע כיצד לעצב את הפנים והגוף לאורך מחזור החיים של המטופל, באיזה חומר או מכשיר להשתמש בכל גיל בצורה נכונה וכיצד לעצב מראה שיהיה נכון לאדם. לצערי, לא כל רופא בהכרח מתאים להיות פלסטיקאי או רופא אסתטיקה. העובדה שאין התמחות באסתטיקה יוצרת מצב שכל אחד יכול לעשות זאת, גם אם אין לו ראייה אמנותית אסתטית, הבנה כיצד לעצב פנים בצורה סימטרית והידע של תהליכים פיזיולוגיים כיצד הם משפיעים על הגוף. השימוש במזרק, למשל, הוא לא כמו הזרקה לווריד, יש פה טכניקה מאוד מיוחדת של איזו שכבה, איך לגשת אל העור ומאיזו נקודה, כדי שזה יהיה הכי אפקטיבי.
יש הבדל גדול בין לדעת להזריק חומר לבין להיות מעצב של אסתטיקה אנושית
ד"ר ברק מעידה כי עבורה כל פנים הם כמו בד ציור, וכל מזרק או מכשיר הם כמו מכחול וחומר ביד היוצר. לרוב האנשים אין את הידע המקצועי לאבחן את הבעיה בפנים שלהם כתמונה הוליסטית, אלא רק להבחין בקמט או ברפיון ואז הם מפספסים את הפוטנציאל האמיתי אותו ניתן לממש, את אותה ייחודיות. כמו שד"ר ברנרד לואן, חתן פרס נובל לרפואה כתב: "רק מי שיכול לראות את הבלתי נראה, מסוגל לעשות את הבלתי אפשרי". לא צריך לוותר ולהישאר עם מה שמפריע לנו ולא צריך להתפשר על פחות מהטוב ביותר שיתייחס אלינו.
לחצו על הסרטון כדי לצפות בד"ר לריסה ברק וד"ר מאיה ברק בצילומים במוזיאון חיפה לאמנות:
צילום: שי קדם סטיילינג: רעות אופיר איפור: בן רביבו שיער: עמית אברהם בגדים: יובל רביד, אייס קיוב, מנגו, אלדו, דולצ'ה וגבנה צולם במוזיאון חיפה לאמנות
