"עולם הדייטים של הורות משותפת הפך לגרוע משל מחפשי הזוגיות"

לפני 10 חודשים החליטה אלה, גרושה בת 39, לחפש פרטנר להורות. מאז היא הספיקה לשוחח עם מאות גברים, לספוג עלבונות ולהחליט שכבר עדיף להביא ילד לבד. מונולוג

אני מרגישה שאני מאחרת לרכבת האחרונה (צילום אילוסטרציה) (צילום: GettyimagesIL)
אני מרגישה שאני מאחרת לרכבת האחרונה (צילום אילוסטרציה) (צילום: GettyimagesIL)

לפני עשרה חודשים החליטה אלה (שם בדוי הפרטים המלאים שמורים במערכת), גרושה בת 39 מתל־אביב, לחפש ברחבי הרשת פרטנר להביא איתו  ילד בהורות משותפת. מונולוג שכל אשה שמחפשת פרטר להורות משותפת חייבת לקרוא:

 

מחפשת אבא לילד שלי

"מגיל צעיר היה לי ברור שאני נמשכת לנשים, אבל התכחשתי למשיכה הזו. מגיל 28 הייתי במערכת יחסים רצינית ומחייבת עם גבר, שכללה גם חתונה. לפני שנתיים התגרשתי. היום אני חיה לבד ועובדת כמזכירה. כבר בגיל 33 רציתי להביא ילד לעולם, אבל בעלי לא היה מעוניין בילדים. חצי שנה אחרי הגירושים חזרתי לצאת עם גברים בשיא המרץ, במטרה ברורה להתחתן ולהביא ילד לעולם. הגבר פחות עניין אותי. רציתי ילד, ולא היה אכפת לי להתגרש אחרי שהוא ייוולד.

 

לפני עשרה חודשים, כשהבנתי שהדייטים לא מובילים לשום מקום, התחלתי לחפש פרטנר להורות משותפת. שקלתי להביא לעולם ילד לבד, אבל בסופו של דבר החלטתי לחפש שותף. אני מאמינה שזה לטובת הילד, שזקוק לדמות אבהית. לא הייתה לי העדפה לפרטנר סטרייט או גיי. מה שהיה חשוב, מבחינתי, הוא שהאבא של הילד יהיה אדם טוב ויהפוך לידיד טוב שלי.

 

בשלב הראשון, הצטרפתי לקבוצת פייסבוק של הורות משותפת. בהמשך הרחבתי את החיפוש לקבוצות נוספות ולאתר היכרויות להורות משותפת. בתקופה הזו דיברתי עם מאות גברים בטלפון, גם סטרייטים וגם גייז. מתוכם נפגשתי עם 20, רובם סטרייטים. היום, עשרה חודשים אחרי תחילת התהליך, המסקנה שלי ברורה: עולם הדייטים של ההורות המשותפת הפך ליותר גרוע מעולם הדייטים של מחפשי הזוגיות. אם בתחילת הדרך הייתי אופטימית ומלאת תקווה, היום אני מספרת את הדברים מתוך ייאוש.

 

את נראית לא משהו

התהליך מול כל גבר מתחיל בשיחת טלפון. בשיחות הראשונות עם גברים החלפתי צבעים בטירוף, היה לי חם ושנייה אחר כך קר. עכשיו אני כל כך רגילה לשיחות האלה, שזה כבר לגמרי טכני - כאילו אני מראיינת מועמד לעבודה. הכנתי מראש רשימה של הדברים שחשוב לי לשאול בשיחת הטלפון הראשונה, ולפי זה ניהלתי את השיחה.

 

במהלך השיחות האלה נחשפתי לאינספור גברים שהמטרות שלהם, כך גיליתי, היו שונות לגמרי משלי. נתקלתי בהרבה גברים שלא מצאו זוגיות באתרי היכרויות, ומנסים את מזלם בקבוצות ובאתרי הורות משותפת. הם היו המומים ונעלבו מכך שלא רציתי קשר זוגי איתם. יש הרבה גברים שמעמידים פנים שהם מחפשים הורות משותפת, אבל למעשה הם מחפשים סקס. קרה לי שגבר התקשר והשאלה הראשונה שלו הייתה: "אני באשדוד עכשיו, מאיפה לאסוף אותך?" התחלתי לשאול שאלות, ומובן שהתברר שהוא נשוי. היה מישהו ששאל אותי אם אפשר לנסוע איתי לים, ביום הכי סוער בשנה. כשסירבתי, הוא סירב להיפגש בכלל. בשלב מסוים, התחלתי פשוט להגיד שאני א־מינית.

היו כאלה שהתעקשו שצריך להביא את הילד לעולם באופן טבעי, כלומר בסקס. כשאחד הגברים הבין שאני לא מעוניינת בזה, הוא אמר לי: "בקצב הזה את תישארי לבד עם הכלב שלך"

 

אבל גם כשכבר הגעתי לשוחח עם גברים שבאמת היו בעניין, התלאות לא הסתיימו. לפעמים פסלתי את הגבר כבר במהלך השיחה, ולפעמים גברים פסלו אותי, על מגוון של סיבות – חלקן הזויות במיוחד. היה, למשל, בחור שהשיחה איתו הייתה מעולה והרגשתי איתו ממש טוב, אבל כשסיפרתי שיש לי כלב, הוא אמר שזה לא מתאים לו, כי הוא לא סובל כלבים והוא לא רוצה שהילד שלו יגדל עם כלב בבית. לא נעלבתי. אם הוא לא מכבד את העובדה שיש לי כלב, הוא לא מכבד אותי.

 

היו כמה גברים שהסתייגו מכך שאין לי רישיון נהיגה. אחד מהם אמר לי: "אהה, אז אני אצטרך להיות נהג המונית שלך? לא תודה, אני לא מעוניין". נפגעתי. היום אני מבינה שאלה אנשים שבאופן כללי לא מוכנים להשקיע בילד. בגלל שלא נולדתי בישראל, היה גם מישהו ששאל אם אני יהודייה ואם אוכל להוכיח את זה. הרבה גברים פסלו אותי על כך שהעזתי לשאול כבר בשיחה הראשונה איך יתחלקו ההוצאות הכספיות בגין גידול הילד.

 

היו כאלה שהתעקשו שצריך להביא את הילד לעולם באופן טבעי, כלומר בסקס, ונעלבו מכך שלא הייתי מעוניינת בזה. היה גבר אחד שבמהלך שיחת הטלפון הבין שאני מעוניינת לבצע את התהליך ללא יחסי מין, ואמר לי: "בקצב הזה את לא תעשי ילד ותישארי לבד עם הכלב שלך". שתקתי, ואחר כך ניתקתי איתו קשר וחסמתי אותו. אני מעדיפה לא לרדת לרמה הזו. היה גבר אחר שהתכתבתי איתו בפייסבוק, וכשכתבתי שאני לא מתכוונת לבצע את התהליך באמצעות סקס, הוא כתב: "את נראית לא משהו". אני משערת שהוא נפגע, אז הוא רצה לפגוע בחזרה.

היו גברים ששאלו האם אפשר לעשות איתי דברים מסוימים בזמן הסקס. היה אחד שאמר שהוא מוכן בלי סקס, אבל כדי שיצליח לשחרר זרע, אני אצטרך לעזור לו. מובן שלא הסכמתי לקשר עם אף אחד מהגברים האלה. זה גרם לי בחילה. זה דוחה אותי.

 

עוד דבר שהתגלה כבעיה הוא נושא הבדיקות הרפואיות. את כל הגברים שאלתי מראש: "האם תהיה מוכן לעבור בדיקות דם למחלות מין לפני שנתחיל בהליך ההורות?", והם נעלבו וסירבו. הרבה גברים חושבים שבגלל שהם נורא נקיים, הם גם בריאים. יש גם כאלה הזויים במיוחד, שטוענים שבגלל שהם שוכבים רק עם נשים נשואות או רק עם נשים יפות (!), אין סיכוי שיש להם מחלת מין. חלקם כל כך בורים, שהם אפילו לא יודעים שיש בדיקת דם למחלות מין, ואמרו לי משפטים כמו: "לא מזמן בדקתי סוכר בדם".

 

רגע, יש לך דירה?

לי היה ברור שאני מעוניינת במשמורת משותפת: לחלק את ההורות חצי־חצי בין שני ההורים, וכך גם את ההוצאות. לצערי, גיליתי שיש גברים שרוצים לראות את הילד פעם בשבועיים ולשחק בו כמו בצעצוע. אבל זה עוד כלום לעומת הנושא הנפיץ באמת: כסף. גברים לא בהכרח מבינים שגידול ילד כרוך בהוצאות, ומאשימים את הנשים שהן מחפשות כספומט. היה אחד שאמר לי: "אני עובד קשה ורוצה שהילד יהיה אצלך כל השבוע". כששאלתי איך ישתתף איתי בהוצאות, הוא ענה: "אם הילד אצלך רוב הזמן, למה אני צריך לשלם לך?" גבר אחר אמר לי: "כל ההוצאות צריכות להיות על האמא, כי אני עובד מאוד קשה בשביל הכסף הזה".

 

היו גברים שאפילו חסכו על כוס קפה. דיברתי עם מישהו, הכל נשמע בסדר, אבל כשהצעתי לקבוע פגישה ראשונה בבית קפה הוא אמר: "לא, אני משתעמם בבתי קפה, בואי אליי הביתה, תראי איך אני חי". היה אחד שבשביל לחסוך את הכסף של הקפה הציע לי להיפגש על ספסל בגן ציבורי - ביום סוער וגשום. לא ברור לי מה הוא חשב לעצמו. מובן שסירבתי.

היה מישהו שאמר לי: "אני עובד קשה ורוצה שהילד יהיה אצלך כל השבוע". כששאלתי איך ישתתף איתי בהוצאות, הוא ענה: "אם הילד אצלך רוב הזמן, למה אני צריך לשלם לך?"

 

יש את הגברים שחוקרים אותך: "יש לך דירה? כמה חדרים? במה את עובדת? כמה את מרוויחה? כמה דירות יש להורים שלך? באיזה ערים? הורייך גרים בדירה שכורה או בדירה שלהם? במה הם עובדים?" גברים כאלה מקווים למצוא אישה בעלת יכולת כלכלית גדולה משלהם: לא רק שהם לא יצטרכו לעזור לה כלכלית, האישה אפילו תעזור להם פה ושם – או לגמרי תפרנס אותם. הם רוצים שהאישה תגדל את הילד וגם אותם. ויש את אלה שלא מוכנים לחתום על חוזה להורות משותפת. הם אומרים: "מה, את לא סומכת עליי?" או "מה, אני אעזוב את הילד שלי?" וגם "אני בנאדם שמתחייב, מילה שלי זו מילה", "עושים ילד, לא עסק, למה חוזה?"

 

כאמור, נפגשתי פנים אל פנים עם כ־20 גברים. בהרבה מקרים התגלה שמה שנאמר לי בשיחת הטלפון בכלל לא ייצג את המציאות. כך, למשל, דיברתי בטלפון עם בחור שדיבר מאוד לעניין: הוא נשמע בקיא בנושא הורות משותפת, והציג עצמו כמי שמאוד אכפת לו מטובת הילד. אבל כשנפגשנו הוא פתאום שינה את דעתו. פתאום הוא התחיל איתי ואמר שהוא רוצה אך ורק קשר זוגי, "רציני", לדבריו. הסברתי לו שזה לא מה שאני מחפשת.

 

היו מקרים קיצוניים יותר. דיברתי עם גבר שבטלפון היה מקסים. הוא סיפר שהוא עובד בשיפוצים, והכל נשמע בסדר. בפגישה הוא פתאום הנחית עליי שלמעשה הוא אבא לחמישה ילדים משלוש נשים שונות, שהוא לא היה נשוי לאף אחת מהן. כל הנשים מונעות ממנו לראות את הילדים, ולכן הוא רוצה לעשות עוד ילדים. שיערתי שמשהו לא בסדר איתו ולא רציתי להכעיס אותו, אז אמרתי לו שאני צריכה לחשוב, ואחר כך לא עניתי יותר לשיחות ממנו.

"היו לי הרבה רגעים של כעס, בכי וייאוש. היו לי מחשבות שכבר לא אהיה אמא. אני מרגישה שאני עובדת בזה ואין תוצאות, שאני בפול גז על ניוטרל"

 

במקרה אחר נפגשתי עם בחור גיי, שהאנרגיות בינינו היו נהדרות. הוא היה כל כך נחמד, שלא חשדתי בכלום. ואז הוא סיפר שהוא לא עובד, אלא רק משחק בבורסה וחי מההכנסות. כשהתחלתי לדבר על הבורסה, תחום שאני מבינה בו, הוא פתאום אמר: "תראי לי את השיניים שלך". מכיוון שעד לאותו רגע הכל הלך כל כך טוב, לא התנגדתי והראיתי לו את השיניים. ואז הוא שאל: "למה הן כל כך צהובות?", והשיניים שלי בכלל לא צהובות! רק בדיעבד הבנתי מה קרה שם: הוא נעלב מזה שהוא כביכול יצא קטן בתחום שהוא עוסק בו והחליט להעליב בחזרה. כשהבנתי מה הוא עשה נפגעתי מאוד. המקרה הזה היה ממש טראומה עבורי.

 

היו לי הרבה רגעים של כעס, בכי וייאוש. קרה שעשיתי הפסקות ואז חזרתי לחיפושים. היו לי מחשבות שכבר לא אהיה אמא, כי הזמן הולך ואוזל. אני מרגישה שאני עובדת בזה ואין תוצאות, שאני בפול גז על ניוטרל. אני מרגישה שאני מאחרת לרכבת האחרונה.

 

תהליך החיפוש שלי עדיין נמשך, אבל שיניתי כיוון. החלטתי שאני מוותרת על גברים סטרייטים ומתמקדת בגייז, שהם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. במקביל, הצבתי לעצמי דדליין: אם אגיע לגיל 40 ועדיין לא אמצא פרטנר, אפנה לבנק הזרע. אני לא מוותרת על אמהוּת, אבל כן אהיה מוכנה לוותר על כך שלילד יהיה אבא".

 

 

ועוד שלושה גברים שפנו אליי:

המבוגרים: פונים אליי גברים בני 50-60 שרוצים להביא ילד לעולם בהורות משותפת. כשהילד יילך לצבא, הגבר הזה יהיה בן 70. פנה אליי גם גבר בן 82! אני לא יודעת מה הוא רצה, כי לא עניתי לו.

הגרידיים: יש לא מעט גברים שנכנסים לקבוצות האלה, ורק רוצים להרוויח כסף מתרומת זרע, ששווה בבנק הזרע כמה מאות שקלים. לא התייחסתי אליהם בכלל.

הזוגיים: היה אחד שאמר לי שאשתו לא יכולה להביא עוד ילדים לעולם, ותומכת בתהליך שלו. אגב, דווקא זה לא מפריע לי: אם האישה מודעת ותומכת, אני בעד. זה נפל בסוף בגלל מקום המגורים שלהם, שהיה מרוחק.

 

 

איך מתמודדים עם הקשיים שמתארת אלה?

==================================

ההורות המשותפת החלה בארץ לפני כ־30 שנה, כשגייז הביאו ילדים לעולם עם סטרייטיות או לסביות", מסביר דרור שורש, מייסד מפגשי היכרות להורות משותפת "אריאלה קידס" (יחד עם טלי קופרמן). "כיום, גם גברים סטרייטים נכנסו לנושא. יחסית לגייז הם חסרי ניסיון בתחום, וזה מתבטא במקרים הקיצוניים שמתארת אלה. בנוסף לזה, כשם שעולם ההיכרויות למטרה רומנטית עבר לפורמט דיגיטלי, שהביא איתו פסילה מהירה של אנשים ולעתים גם לשון בוטה, כך גם עולם ההיכרויות למטרת הורות משותפת".

 

ואיך מתמודדים עם זה?

"אני ממליץ לא להתמקד בחיפושים באינטרנט, אלא לפתוח כמה ערוצים, להפיץ את השמועה שאת מחפשת פרטנר להורות משותפת, כך שכל מי שאת מכירה יידע על כך, וגם ללכת למפגשים יזומים, כי אין תחליף למפגש פנים מול פנים. בסופו של דבר, מדובר במפגשים בין אנשים. לקראת המפגשים האלו נעשה סינון ראשוני על ידי המארגנים, כך שהסיכוי שגבר נשוי יבוא למפגש כזה הוא זעום. בנוסף, במפגשים קבוצתיים אדם לא ירשה לעצמו להתבטא כפי שירשה לעצמו דרך האינטרנט. נורא קל להתחבא מאחורי מקלדת, הרבה יותר קשה להתחבא במפגשים. התמיכה חשובה: כשאת מגיעה למפגש קבוצתי, את מגלה שאת לא לבד בזה, דבר שהופך את התהליך ליותר נעים. מדברים על תהליך החיפוש ומקבלים כלים להתנהלות טובה יותר. כשצוברים ניסיון בחיפוש, יודעים לשאול את השאלות הנכונות בהתכתבות הראשונה או בשיחה הראשונה.

"אני ממליץ להתייחס לכל העניין כחוויה ולא כמטלה ולקחת הכל באיזי, כי אם את לחוצה את משדרת לחץ. נכון שהחיפוש קצת מאתגר לפעמים, אבל כמי שמכיר הרבה משפחות מאושרות של הורות משותפת, אני יכול להעיד שהמאמץ שווה את זה".

 

 

הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: איתן טל, סגנון: קרן נפתלי)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: איתן טל, סגנון: קרן נפתלי)
 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד