מי איים על שלמה ארצי? סיפורים שגם מכורי האירוויזיון לא מכירים

מי הישראלית הראשונה שהופיעה בתחרות (אבל לא ייצגה את ישראל), ואיזו מדינה ערבית השתתפה באירוויזיון? (ולמה זה היה חד־פעמי). 5 סיפורים מפתיעים שנשכחו

שלמה ארצי. יומיים לפני התחרות הועבר למלון ביער ליד סטוקהולם ששריוניות חגו סביבו (צילום: יעקב סער, לע"מ)
שלמה ארצי. יומיים לפני התחרות הועבר למלון ביער ליד סטוקהולם ששריוניות חגו סביבו (צילום: יעקב סער, לע"מ)

 

מי הישראלית הראשונה שהשתתפה באירווזיון? (אבל לא ייצגה את ישראל)

הזמרת הראשונה שייצגה את ישראל באירוויזיון הייתה אילנית, אבל הזמרת הישראלית הראשונה שהופיעה באירוויזיון הייתה כרמלה קורן. זה קרה ב־1963, עשר שנים לפני הצטרפותה של ישראל לתחרות, כשעוד לא הייתה כאן טלוויזיה בכלל.

 

קורן (81), שכבר שנים רבות חיה בפלורידה, נולדה בתל־אביב והתחילה בקריירה מוזיקלית בתזמורת חיל האוויר. אחרי השחרור מצה"ל השתתפה בתוכנית הטלוויזיה של אד סאליבן בארצות־הברית, הופיעה בדרום־אפריקה והוחתמה בחברת התקליטים הגרמנית אריולה, שהביאה אותה אל בימת האירוויזיון בלונדון כנציגת אוסטריה. היא שרה שם, בגרמנית ובאנגלית, שיר בשם Vielleicht Geschieht Ein Wunder (אולי יקרה נס) והגיעה למקום השביעי.

 

אגב: באותה תחרות הופיעה זמרת ישראלית נוספת: אסתר עופרים, שייצגה את שווייץ וזכתה במקום השני, אבל קורן הייתה לפניה בסדר ההופעה, כך שזכות הראשונים שמורה לה.

 

 

 

מי מימן מכיסו את הנסיעה של אילנית לאירוויזיון? (ומה הוא קיבל בתמורה)

ישראל הוזמנה לראשונה להשתתף באירוויזיון לקראת התחרות שנערכה באדינבורו, סקוטלנד, ב־1972, אבל רשות השידור דחתה את ההזמנה בנימוק של היעדר תקציב מתאים. שנה לאחר מכן הבינו מנהלי הרשות שמדובר במופע שזוכה לצפייה של מאות מיליונים, והחליטו לשלוח לתחרות בלוקסמבורג את אילנית, אף על פי שהבעיה הכספית נותרה בעינה.

הפתרון: העיתונאי אורי אלוני, שערך באותה תקופה את שבועון הבידור "להיטון", פנה לידידו אריה ליבונטין, הבעלים של סוכנות הנסיעות התל־אביבית "דפנה טורס", וזה החליט שמדובר בשליחות לאומית, והסכים לעזור. הוא מימן מכיסו (!) את נסיעתן של אילנית ומלחינת השיר "אי שם", נורית הירש, ובתמורה אילנית הצטלמה לשער "להיטון" כשהיא נושאת תיק נסיעות עם הלוגו של "דפנה טורס".

 

ליבונטין, אגב, נפטר לפני שש שנים, בגיל 98.

 

 

מי איים על חייו של שלמה ארצי? (ואיך שירותי הביטחון התמודדו עם זה)

משלחות ישראל לאירוויזיון זוכות תמיד לאבטחה צמודה, ומי שזכה לאבטחה כבדה במיוחד היה שלמה ארצי, שב־1975 השתתף בתחרות בסטוקהולם עם השיר "את ואני".

עם נחיתתו בבירת שוודיה אוכסן ארצי במלון במרכז העיר, אבל יומיים לפני התחרות הוא התבקש להתפנות משם בבהילות. הפרטים המלאים התבררו שנים לאחר מכן, בעקבות חשיפת מסמכים סודיים של שירותי הביטחון השוודיים.

ארצי עצמו כתב לפני כשנה בטורו ב"7 ימים": "הייתי מאוים על ידי כנופיית פת"ח, שידיעות מודיעיניות שהגיעו למוסד השוודי העידו שהם עמדו להוציא עליי פיגוע טרור. עשרה אנשי ביטחון, חלקם שוודים וחלקם ישראלים, שמרו עליי, ויומיים לפני התחרות הועברתי למלון באיזה יער ליד סטוקהולם ששריוניות חגו סביבו".

 

ארצי סיכם את החוויה בכך שגם אנשי פת"ח וגם הוא עצמו נכשלו במשימתם: הם לא הצליחו לפגוע בו (תודה לאל), ואילו הוא הגיע באירוויזיון רק למקום ה־11 מתוך 19 (לא נעים, לא אסון).

 

 

 

 

איזו מדינה ערבית השתתפה באירוויזיון? (ולמה זה היה חד־פעמי)

תחרות האירוויזיון מוגדרת א־פוליטית, אבל היא ממש לא חפה מפוליטיקה. אחת ההוכחות לכך טמונה בעובדה שמדינות ערב אינן משתתפות בה, למרות חברותן באיגוד השידור האירופי.

הפעם היחידה שמדינה ערבית יוצגה באירוויזיון הייתה ב־1980: באותה שנה נבצר מישראל להשתתף, משום שהתחרות נערכה בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, ומי שניצלה את ההיעדרות הייתה מרוקו, ששיגרה למופע בהאג את השיר "ביטאקאט הוב" (איגרת אהבה) בביצוע הזמרת המרוקאית־מצרייה סמירה בנסעיד, מכוכבות הפופ המצליחות ביותר בעולם הערבי מאמצע שנות ה־70 ועד היום.

בנסעיד (שבשלב מסוים קיצרה את שם משפחתה לסעיד), זכתה בפרסים רבים ומכרה מיליוני תקליטים במהלך הקריירה שלה, אבל הלילה ההוא בהולנד זכור כנקודת שפל בחייה המקצועיים: השיר שלה הגיע למקום ה־18 מתוך 19 מתמודדים.

 

מאז: מרוקו לא חזרה אל בימת האירוויזיון, שכן ישראל עלתה אליה בקביעות - אבל בנסעיד עצמה הוכיחה שאין לה בעיה להופיע לצד אמנים ישראלים: ב־1996 היא שרה מול האפיפיור בוותיקן במסגרת שלישיית זמרות שאחת מהן הייתה רינת גבאי.

 

 

 

אילו להיטים לא עברו את הסינון הראשון? (למען האמת, לא תאמינו)

השיר הישראלי לאירוויזיון נבחר במשך השנים בכמה שיטות: ועדה, תחרות קדם אירוויזיון בהשתתפות אמנים שונים או תחרות שבה אמן אחד מבצע כמה שירים לשיפוט הקהל. כך או אחרת, כמעט מדי שנה מתמודדים עשרות שירים, אם לא מאות, על הזכות לייצג את ישראל, ולעתים קורה ששירים מוצלחים נפסלים על הסף, ואז נשלחים פעם נוספת וזוכים להצלחה גדולה.

אחד ממאות השירים שנשלחו לקדם אירוויזיון 1989 היה "כאן" מאת עוזי חיטמן, ששרו אורנה ומשה דץ: למרבה הפלא, השיר לא נמנה עם 12 הנבחרים; למרבה המזל, הוא נשמר במגירה ונשלח שוב לתחרות הבאה. הפעם, לא רק שקיבלו אותו, אלא שהוא זכה בקדם, ייצג את ישראל באירוויזיון והגיע למקום השלישי. לקדם אירוויזיון 1991 נשלח "זה רק ספורט", של אהוד מנור וקובי אשרת, שביצעה דפנה דקל: גם השיר הזה נדחה בפעם הראשונה, אבל שנה לאחר מכן התקבל, ניצח בקדם והגיע באירוויזיון למקום השישי.

 

הדוגמה המפתיעה ביותר: "הללויה", שירם של שמרית אור וקובי אשרת ואחד מלהיטי האירוויזיון הגדולים בכל הזמנים: ב־1978 הוא הוגש לפסטיבל הזמר הישראלי, ששימש אז מסגרת לבחירת השיר לאירוויזיון – ונדחה; כעבור שנה נשלח שוב, התקבל והחל את דרכו אל הנצח.

 

 

עוד סיפורים מרתקים על האירוויזיונים הקודמים

 

 

הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דניאל אלסטר, סגנון: גילי אלגבי)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דניאל אלסטר, סגנון: גילי אלגבי)
 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד