מומחים לזוגיות מגלים: הדייט הכי מזעזע שהיה לי, ומה למדתי ממנו

נכון שהם יועצים ומטפלים זוגיים, אבל גם הם, כמו כולנו, חוו דייטים שממש ירצו לשכוח: מהבחורה שלא הפסיקה לבכות בפגישה ועד לבחור שהציע לעשות ניתוח פלסטי

ורק עברו 5 דקות מתחילת הדייט (צילום: Shutterstock)
ורק עברו 5 דקות מתחילת הדייט (צילום: Shutterstock)

 

"את מזכירה את אחותי"

מיה שטיינהרדט־זיו (42), נשואה פלוס שלושה מזכרון־יעקב, מטפלת זוגית

 

מיה שטיינהרדט־זיו. "הייתי בשוק" (צילום: תמר ילין)
    מיה שטיינהרדט־זיו. "הייתי בשוק"(צילום: תמר ילין)

     

    כשהייתי בת 22 התחיל איתי חבר ללימודים, שמהרגע הראשון הצטייר ככל מה שנכספה אליו נפשי: נראה טוב, חכם, התאים לי בגיל. בדייט הראשון ישבנו בחוף הים, ומבחינתי היה דייט נפלא. הוא אמר לי שאני מזכירה לו את אחותו הקטנה, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. אחרי הדייט חברות שלי שאלו: 'נו, התנשקתם?' ואני עניתי 'לא', אבל היה לי הסבר מצוין: 'היינו במקום ציבורי והוא כיבד אותי'.

    "כשהגענו לבית שלי, בלי אפילו לדומם את המנוע, הוא אמר לי שהוא נפרד ממני כי אני יותר מדי מזכירה לו את אחותו הקטנה"

     

    "בדייט השני ישבנו בבית קפה, לא הפסקנו לדבר, ובסופו הוא אפילו נגע לי ביד! בדייט השלישי הוא שם את ידו על ידי. זו בכלל הייתה מבחינתי התקדמות. בדייט הרביעי הוא שוב אסף אותי, והפעם נסע לבית קפה שהיה קרוב לדירה שלו בתל־אביב. אני הייתי כולי בהתרגשות. כבר דמיינתי איך אחר כך נלך אליו לדירה, ואיך אנחנו מתחתנים ומביאים ילדים. אבל בסוף הערב, כשנכנסנו לרכב שלו, ראיתי שהוא נוסע לכיוון היישוב שלי. הלב שלי התחיל לדפוק ולא הבנתי למה הוא עושה את זה. כשהגענו לבית שלי, בלי אפילו לדומם את המנוע, הוא אמר לי שהוא נפרד ממני כי אני יותר מדי מזכירה לו את אחותו הקטנה.

     

    "הייתי בשוק. לא יכולתי להוציא מילה מהפה. יצאתי מהאוטו, טרקתי את הדלת, נכנסתי הביתה ולא הפסקתי לבכות. למחרת לא הלכתי ללימודים כי לא רציתי להיתקל בו, ואחרי זה המשכתי להתעלם ממנו עד שסיימתי את התואר".

     

    מה למדתי: "שבזוגיות לכל אחד יש שליטה רק על ה־50 אחוז שלו, ושאין לנו שליטה או מושג לגבי מה שקורה ב־50 אחוז של הצד השני. במקרה הזה, אני בחרתי לא לראות את כל נורות האזהרה שנדלקו. הטעות שלי הייתה ששקעתי בפנטזיה ונתתי לו להוביל. אין ספק שאם הייתי יותר אקטיבית – למשל, מפתחת שיחה על איך הוא רואה את היחסים בינינו או מנסה להוביל בעצמי לאיזה אקט אינטימי – הייתי יכולה לראות על פי התגובה מה קורה בצד שלו, ואז הצעד של הפרידה לא היה מתקבל אצלי כשוק".

     

    "זה לא אתה, זו אני"

    שרון רוזנבלום (49), בזוגיות ואמא לשניים, ממושב שחר. פסיכותרפיסטית, יועצת ומאמנת זוגית

     

    שרון רוזנבלום. "התחלתי לרוץ ברחובות כולי בוכה" (צילום: אלבום פרטי)
      שרון רוזנבלום. "התחלתי לרוץ ברחובות כולי בוכה"(צילום: אלבום פרטי)

       

      זה קרה לפני 15 שנה. נפרדתי אז מבן זוג אחרי חצי שנה. שנינו היינו גרושים בלי ילדים, אבל אני הייתי הכי בשלה לקשר רציני, והוא בדיוק סיים מערכת יחסים ארוכה, ובשבילו הייתי סוג של ריבאונד. למרות שכבר הייתי גרושה, זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי ממש שבורת לב. אהבתי אותו כל כך, והרגשתי שאני חייבת הסחת דעת. אמרתי שאצא לכמה שיותר דייטים עד שבסוף אפגוש מישהו שיגרום לי להתגבר עליו.

       

      "ואכן, בכל יום יצאתי לדייט עם מישהו אחר, והיו לי לא מעט דייטים זוועתיים: אחד ששילם על קפה בקופונים, אחד שהגיע לפגישה בזמן שדיבר עם חבר בטלפון, ואמר לו: 'כן, אני רואה אותה עכשיו, דווקא נראית בסדר'. ואז יום אחד נפגשתי עם נציג סלולרי שניסה למכור לי איזה דיל, ובשלב מסוים שאל אותי אם אני רווקה. כשעניתי בחיוב הוא אמר: 'הרגע סיימתי פגישה עם גבר חלומותייך. אני מסתכל עלייך והוא בול בשבילך'.

      שרון רוזנבלום: "נכנסתי לפאניקה והתחלתי למרר בבכי. בסוף צעקתי לו: 'תעצור בצד'. אחרי אותו ערב החלטתי שאני לא יוצאת יותר לדייטים"

       

      "אז לא היה פייסבוק, אי־אפשר היה לבדוק איך מישהו נראה. לפי מה שאותו נציג תיאר, הבחור באמת הצטייר כמושלם: איש עסקים מצליח שבדיוק חזר מחו"ל, נראה מצוין, חכם, שנון, ממש כל החבילה. הסכמתי שייתן את הטלפון שלי. הבחור התקשר כבר באותו ערב, וכבר בשיחה הראשונה דיברנו שעתיים. במשך שבוע ניהלנו כל יום שיחות טלפוניות עמוקות שנמשכו לתוך הלילה. הכל היה מדהים.

       

      "סוף־סוף הגיע הערב המיוחל שבו קבענו להיפגש. סיכמנו שהוא יחכה לי עם הרכב שלו בפינה של הבניין שבו גרתי. ירדתי במדרגות כולי נרגשת, ואז החוורתי: מולי עמד איש עם זקן ג'ינג'י ארוך, לבוש בחליפת חתן לבנה ונעלי מוקסינים לבנות בלי גרביים. מה שדמיינתי בראש היה לגמרי שונה ממה שראיתי.

      "המחשבה הראשונה שלי הייתה פשוט להמשיך ללכת, אבל הרגשתי שזה לא מוסרי. נכנסתי לאוטו שלו, ואז הוא אמר שהוא לוקח אותי למקום מגניב ונקב בשם הבר הקבוע של האקס שלי. אז כבר בכלל נכנסתי לפאניקה. פשוט התחלתי למרר בבכי. בכיתי על הסיטואציה שבה מצאתי את עצמי. איך מצד אחד יש בחור שאני כל כך אוהבת אבל לא מוכן להתחייב לי, ואני תקועה במכונית עם בחור שהוא כל כך לא הטעם שלי. הבחור מאוד נבהל, שאל מה קרה, ובסוף צעקתי לו: 'תעצור בצד'. יצאתי מהמכונית, אמרתי לו: 'זה לא אתה, זו אני' והתחלתי לרוץ ברחובות כולי בוכה.

       

      "אחרי אותו ערב החלטתי שאני לא יוצאת יותר לדייטים. במקום זה השקעתי בעצמי. שיפצתי את הבית, קראתי ספרים, ביליתי במכון כושר. כעבור שלושה חודשים האקס שלי התקשר ואמר שאם זה עדיין רלוונטי מבחינתי, הוא רוצה להיות איתי. חזרנו זה לזה, והיום אנחנו הורים לשניים ובזוגיות מאושרת. בנוגע לבחור ההוא - הייתי שמחה לנצל את הבמה הזו ולהתנצל בפניו. אין ספק שהוא לא אשם בסיפור".

       

      מה למדתי: "שהדבר הכי חשוב בסיום קשר אוהב הוא לתת לעצמך זמן להתאבל. לא לפחד להיות לבד, ולא לנסות לחפש מיד מישהו שישכיח את האדם שאהבת. חשוב גם להשקיע בעצמך, ולהזכיר לעצמך למה שווה שיאהבו אותך.

      "הדבר השני הוא לא לדבר בטלפון או להתכתב יותר מדי זמן לפני שנפגשים. כשמתעכבים יותר מדי בשלב הזה מבזבזים זמן, ובעיקר יוצרים ציפיות ובונים בראש תסריט שלרוב לא מתיישב עם המציאות".

       

       

      "היא לא בוכה בגללי"

      ערן שהם (49), גרוש פלוס שניים, בזוגיות, ממושב חדיד, יועץ לבנייה נכונה של זוגיות בפרק ב'

       

      ערן שהם. "החלטתי בכלל להפסיק להזמין נשים לדייטים" (צילום: אלבום פרטי)
        ערן שהם. "החלטתי בכלל להפסיק להזמין נשים לדייטים"(צילום: אלבום פרטי)

         

        "נפגשנו בקבוצה של גרושים־גרושות לפני חמש שנים. היא הייתה גבוהה וחייכנית, ומשהו משך אותי אליה. דיברנו קצת והחלפנו טלפונים. סיכמנו להיפגש למחרת בבית קפה.

         

        כבר בתחילת השיחה היא הבינה שאני מטפל בילדים במקצועי. היא אמרה לי: 'אתה חייב לעזור לי עם הבת שלי, היא בגיל ההתבגרות ויש לי בעיות איתה'. היא התחילה לדמוע, והמלצרית נתנה לה מפיות לנגב את הדמעות. כשהיא התחילה לגולל את הסיפור, הרגשתי יותר ויותר לא בנוח. ראיתי איך אנשים מסתכלים עלינו והייתי נבוך. כשהמלצרית חזרה עם המנות שלנו, מצאתי את עצמי מסביר לה: 'היא לא בוכה בגללי, אני רק מקשיב לה', אבל היא לא ממש האמינה ונתנה לי מבט לא סימפטי.

        ערן שהם: "הייתי נבוך. קלטתי איך כל הנוכחים בבית הקפה מסתכלים עלינו ובטח חושבים: 'איזה יצור אטום וחסר רגישות'"

         

        "הבחורה המשיכה לדבר ולבכות, עד שבשלב מסוים אמרה: 'אתה לא אוכל, תאכל. חבל שיתקרר לך'. נתתי ביס בסנדוויץ' והבנתי שעשיתי טעות: קלטתי איך כל הנוכחים בבית הקפה מסתכלים עלינו ובטח חושבים: 'איזה יצור אטום וחסר רגישות. לא רק שהוא גורם לה לבכות, הוא אפילו ממשיך לאכול'. זו הייתה פגישה כל כך הזויה – שאחריה לא רק שלא המשכתי לצאת איתה, החלטתי בכלל להפסיק להזמין נשים לדייטים".

         

        מה למדתי: "שכנראה בתת־מודע אני בוחר נשים שאני צריך לטפל בהן באיזושהי צורה, ושזה לא נכון לי. החלטתי להפסיק להיות הבוחר ובמקום זאת להיות הנבחר. הצבתי לעצמי משימה: אני יוצא עם כל אישה שמזמינה אותי לדייט מבלי לפסול אף אחת, גם אם אין לי משיכה כלפיה. אחרי כמה חודשים הבנתי נשים ממקום אחר. נעשה לי יותר ברור מה בדיוק אני מחפש אצל אישה ומה לא.

        "לפני שלוש שנים קיבלתי שיחת טלפון מידידה שהכרתי שנה לפני כן. היא הציעה שניפגש, ומאז אנחנו ביחד. הפכנו למשפחה אחת גדולה, היא עם שני ילדיה מהנישואים הקודמים, ואני עם שני הילדים שלי. אני כל יום מודה לה על זה שהיא בחרה בשביל שנינו לבחור אותי".

         

        "חשבת לעשות ניתוח?"

        גאיה קורן (50), גרושה פלוס שניים, בזוגיות ("מהממת"), מאמנת להצלחות בגירושים, פרידה וזוגיות בשיטת "אני מלכה", עיתונאית ב"ידיעות אחרונות"

         

        גאיה קורן. "באותו רגע בלעתי את ההשפלה וניסיתי להתנהג כרגיל" (צילום: אילן בשור)
          גאיה קורן. "באותו רגע בלעתי את ההשפלה וניסיתי להתנהג כרגיל"(צילום: אילן בשור)

           

          שנה אחרי שהתגרשתי כבר הבנתי שלא כדאי למהר ולהכריז 'זה הדייט הכי גרוע שהיה לי'", אומרת קורן. "כי בכל פעם שאמרתי לעצמי: 'אין ספק שזה הדייט הכי נורא שיכול היה להיות', מצאתי את עצמי בדייט איום אחר שהצליח להתעלות עליו.

          "היה בחור ששידכה לי חברה כמה חודשים אחרי הגירושים, שהתנדב לאסוף אותי מהבית. המשפט הראשון שהוא אמר לי כשפתחתי את הדלת היה בספק אכזבה־ספק זעזוע: 'את לא תימנייה'. האישה שהכירה בינינו הייתה תימנייה, והאינטליגנט החליט כנראה שכל החברות שלה כמוה. או למשל גבר שישב איתי במסעדה, טינף על גרושתו, אמר שהבת שלו דומה לאמה, שכל הנשים נוירוטיות וצריכות אשפוז, ואז שאל אם אני רוצה לבוא אליו. או זה שישב איתי על הבר והיה בן אדם מאוד מכובד, זאת כלומר עד שהוא התחיל לנבוח כמו כלב כי הוא חשב שזה מצחיק.

          גאיה קורן: "מאז אותו דייט הפסקתי ללכת עם חצאיות ומכנסיים קצרים למשך שנתיים, עד שבסוף הבנתי שזה לא הברכיים שלי דפוקות אלא הוא"

           

          "ועדיין, השיא היה עם בחור שבמפגש האינטימי הראשון בינינו סרק את הגוף שלי כמו בבדיקת רנטגן והצהיר: 'מהמותניים ומעלה את נראית ממש כמו בחורה צעירה. חשבת פעם לעשות ניתוח מתיחת ברכיים?' הייתי בשוק. מעולם לא בחנתי את הברכיים שלי לפני כן. מעולם לא חשבתי שיש דבר כזה 'ניתוח למתיחת ברכיים'. מתברר, אגב, שכן. באותו רגע בלעתי את ההשפלה וניסיתי להתנהג כרגיל. שיחקתי אותה כאילו מה שהוא אמר לא באמת פגע בי, אבל זה פגע מאוד. פתאום ידעתי שיש דבר כזה קמטים בברכיים. יותר מזה: פתאום שמתי לב שיש לי קמטים בברכיים. מאז אותו דייט הפסקתי ללכת עם חצאיות ומכנסיים קצרים למשך שנתיים, עד שבסוף הבנתי שזה לא הברכיים שלי דפוקות אלא הוא".

           

          מה למדתי: "לפני כמה שנים נתקלתי באיש הברכיים וסיפרתי לו מה הוא עשה לי. האיש החוויר, ביקש סליחה, אפילו לא זכר את המקרה. אני תמיד אומרת למתאמנות: 'ברגע שאת יודעת מי את ומה את, לא צריך לעניין אותך מה אנשים אחרים אומרים ואסור לך לתת להם לערער אותך'". 

           

          "הדייט הכי גרוע שלי היה עם בעלי"

          אושרה רובינסון. "תמיד כדאי לתת הזדמנות שנייה" (צילום: אלבום פרטי)
            אושרה רובינסון. "תמיד כדאי לתת הזדמנות שנייה"(צילום: אלבום פרטי)

             

            היועצת הזוגית אושרה רובינסון (30), נשואה פלוס אחד (ועוד אחת בדרך) ממושב נחלים, מספרת: "הכרתי את בעלי דרך חברה משותפת. הוא התקשר, וקבענו שניסע יחד בשישי בבוקר לתצפית בגבעת המורה, ושהוא יביא איתו ערכת קפה. כשהגענו לתצפית, התברר שהוא שכח להביא מים. הוא הציע שניסע למקום אחר בגלבוע שיש בו ברז. כשהגענו התברר שגם שם אין ברז, אבל כבר נשארנו לשבת.

            "בזמן שדיברנו שמתי לב שבמקום להתעניין בי, הוא היה מרוכז כולו במצנחי הרחיפה שחגו בשמיים. זה היה מסוג המקרים שאת יודעת שהבן אדם לא באמת מקשיב לך. הרגשתי שהוא מייבש אותי דו־משמעית: לא שתיתי קפה והוא לא הפגין טיפת התעניינות בי. הצעתי שנחתוך. כשהגעתי הביתה התקשרתי לחברה ואמרתי לה: 'תגידי, איך שידכת בינינו? זה היה הדייט הכי מזעזע שהיה לי'.

            "רק שזה לא היה הסוף. בערב הוא כתב לי הודעה ולא עניתי. למחרת הוא התקשר. הסברתי לו שממש לא נהניתי בדייט ושאני מעדיפה לא להמשיך, אבל הוא התעקש שאתן לו צ'אנס נוסף. בסוף הסכמתי, וקבענו להיפגש בערב. הפעם היה לנו דייט מעולה. יצאתי ממנו ממש בתחושה של וואו. אחרי חצי שנה כבר עמדנו מתחת לחופה".

             

            מה למדתי: "שתמיד כדאי לתת הזדמנות שנייה. אחרי שלמדתי להכיר את מי שהיום הוא בעלי, הבנתי שהסיבה למה שקרה היא בעיית הקשב והריכוז שלו".

             

            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דניאל אלסטר, סגנון: גילי אלגבי)
            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דניאל אלסטר, סגנון: גילי אלגבי)
             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד