זוג ישראלי התאהב בבית כפרי ישן בטבורו של אזור קסום ועוצר נשימה המרוחק רק כ-40 דקות נסיעה מעיר הבירה רומא. כשהמעצבת איילת וייס קלמנוביץ קיבלה לידיה את הפרויקט, היא סמכה על היכרותה המעמיקה עם הזוג, לו עיצבה את בית הקבע בישראל. “נוצר בינינו קשר מצוין, ומכיוון שהכרתי את הטעם ואת סגנון החיים שלהם מקרוב, כשהם רכשו את הבית באיטליה הם פנו אלי שאבוא לעצב גם אותו. הבית בן 25 שנה וממוקם באזור כפרי במחוז לאציו, מקום פסטורלי עם נופים משגעים, 'משופע בעצי זית וגפנים”.
לאחר שראתה את התוכניות נסעה עם בעלי הבית כדי לבחון את הבית מקרוב והתרשמה מהבית האיטלקי עתיר האופי והקסם. “כמעצבת אין ספק שזה היה עבורי אחד הפרויקטים המדהימים, אם לא ה-”פרויקט”, היא מעידה. “זה פרויקט ראשון שאני עושה מחוץ לישראל, וכל תהליך עבודות השיפוץ התנהל בצורה מדהימה להפתיע. הריהוט, השטיחים, האקססוריז, אפילו המצעים וכלי הבית, נרכשו בכמה מדינות באירופה. עמד בפנינו אתגר גדול לתאם את ההגעה של כל הפריטים ביחד, ולשם כך שכרנו את שירותיה של חברת הובלות גדולה. הפריטים שנרכשו מהמדינות השונות הגיעו אליה, ומשם היא הובילה את הפריטים לאיטליה. אתגר נוסף שהיינו צריכים להתמודד איתו היה העובדה שהדרך לתוך שטח הבית אינה סלולה וגם צרה מכדי שמשאית ההובלה הגדולה תוכל לעבור בה, לכן גייסנו משאיות קטנות מהאנשים בכפר שחיכו בכניסה, ואליהן הועברו הפריטים והובאו אל הבית. זה היה “מבצע” שעבר בצורה חלקה.
האם המחשבה שהבית אינו משמש למגורים במשך כל השנה הייתה נוכחת בתהליך התכנון?
“לא ממש. מה שבעיקר הנחה אותי היה קודם כל האופי המיוחד והמאוד מסוים של הבית, רציתי לייצר בו אווירה חמה ומזמינה. דבר נוסף שהנחה אותי היה הטעם האישי של בעלי הבית שהכרתי בצורה טובה”.
יש הרבה שימוש בעץ ובכל זאת הבית לא כבד או סגור. איך עשית זאת?
“השימוש בעץ בבית מסוג זה התבקש ונעשה עם המון מחשבה. שילבתי אותו עם חומרים אחרים כגון ברזל, מעט זכוכית, אבן וטקסטיל, וכך נוצרה הרמוניה מושלמת, והתוצאה – בית חם, עם נגיעות אלגנטיות”.
ספרי קצת על עיצוב המטבח.
“רציתי לעשות מטבח קצת אחר, לא שגרתי, עם צבעים וחומרים מעניינים שיתאימו לאופי הבית וישתלבו עם הנוף המדהים שנשקף דרך דלת הזכוכית. בבחירת צבע הארונות התייחסתי לעיטורי התקרה שהיה חשוב לי להשאיר, ובחרתי צבע שישתלב איתם. את שולחן הבר והכיסאות הזמנו מחברה בלגית. מאוד אהבנו את הרהיטים ואת פריטי העיצוב המיוחדים שלהם, ובביקור בשואו-רום שלהם רכשנו פריטים נוספים לפינות שונות בבית. מכיוון שבעלי הבית אוהבים מאוד את הרגשת ה’ביחד’ ונוהגים לבשל ולאכול ארוחות משפחתיות, היה חשוב לי ליצור גם במטבח אווירה חמה וכיפית. חיפויי הקיר שנבחרו גם הם מיוחדים מאוד, אבן איטלקית שמשתלבת יפה עם רצפת האבן וכל שאר האלמנטים במטבח. התנור שבחרנו גדול ודומיננטי ומייצג את אהבת בעלי הבית לבישול".
“בעיצוב פינת האוכל היה חשוב לייצר מקום מאוד מזמין ומיוחד, מכיוון שפינת האוכל נראית כמעט מכל מקום – מהכניסה המרשימה אל הבית, מפינת המשפחה, מהמטבח ומגרם המדרגות. האובייקט שמושך את העין בפינת האוכל הוא שני גופי תאורה מרשימים ביותר שתלויים מהתקרה, מעל שולחן האוכל. אלה גופים שהזמנו מחברה הולנדית ייחודית מאוד המייצרת את פריטי העיצוב שלה בווייטנאם בעבודת יד".
“המזנון הפתוח שממוקם גם הוא בחדר זה הוזמן מחברה בלגית ומתאים לאווירה הכללית. מונח בו מבחר מרשים של כלים מיוחדים שבעלי הבית רכשו באיטליה, דבר המוסיף לאווירת האירוח המיוחדת. ליד החלון בפינת האוכל מיקמנו פינת ישיבה קטנה כדי לאפשר לאורחים לשבת וליהנות”.
כאמור, האופי המיוחד של כל חדר בנכס בעל שתי הקומות היה נוכח במיוחד. וייס קלמנוביץ התעקשה, למרות השיפוץ המסיבי שעבר הבית, לשמר אותו. “היו בו כל כך הרבה אלמנטים מיוחדים, שהרגשתי שחבל יהיה לאבד אותם”, היא מפרטת. “כל חדר בקומת המגורים היה מאופיין בצורה מוגדרת ויפה כל כך, והאווירה הכללית של הבית חמה ומזמינה. אין צבע לבן אלא חגיגה של צבעים שמתמזגים בהרמוניה. לכל פינה בבית יש איזה סיפור, והשקענו בכל אחת המון מחשבה מתוך הבנת הצרכים הפרקטיים של בעלי הבית שמארחים הרבה משפחה וחברים. קשה מאוד להגדיר במשפט אחד את הסגנון של הבית, אבל אם בכל זאת צריך, הייתי אומרת שהוא כפרי-אלגנטי”.
גם לכל חדר רחצה יש אופי מאוד מובחן משלו. כיצד יצרת זאת?
“בחדרי הרחצה, כמו בשאר חדרי הבית, היה לי חשוב לייצר מקום מפנק ומיוחד שיתאים לאופי של הבית ולתרבות האירוח של בעליו. שימת לב לפרטים הכי קטנים שעושים את ההבדל, ולכן בדיוק כמו שעיצבנו כל חדר שינה בצורה שונה, כך גם עשינו בחדרי הרחצה, וכמובן שכולם מדברים באותה שפה של אלגנטיות, איכות וחום”.
איך התרשמת מחוויית העבודה בארץ “זרה”?
“העבודה עם בעלי המקצוע האיטלקים התנהלה בצורה חלקה, הייתה נעימה מאוד ונטולת כאב. זה פשוט היה תענוג. הכל נעשה בצורה מקצועית ביותר. כמעצבת חוויתי חוויה יוצאת דופן בזכות אופי העבודה באיטליה וגם בזכות החיבור המדהים עם בעלי הבית. הם סמכו עלי באופן מעורר הערכה, דבר שגרם לי לתת עוד ועוד כדי לעשות עם הנכס המדהים הזה את הכי טוב שאפשר”.
איך מקסמת את הקשר בין הפנים לנופים החיצוניים הכל כך יפים?
“מכל פינה בבית רואים נופים שונים, כולם מדהימים ופסטורליים. היה חשוב לי שכל פינה כזאת לא ‘תבוזבז’ ושיהיה אפשר לראות את הנוף בצורה מיטבית. כך למשל החלטנו לפתוח חלון גדול בחדר העבודה המחובר לחדר השינה. מחלון זה נשקף נוף עוצר נשימה של המון ירוק בקיץ ושל אתר סקי מכוסה שלג בחורף. בחדרי השינה מיקמנו את המיטות ואת פינות הישיבה במקום שיאפשר צפייה ישירה בנוף שנשקף מהחלונות. כמו כן הצבעים שנבחרו לרהיטים ולצבע הקירות היו כאלה שהתמזגו בהרמוניה עם הנופים הנשקפים”.
האם יש חומרי גלם מקומיים שלא נתקלת בהם בפרויקטים בארץ?
“היו חומרים שבחרנו, שבארץ פחות רואים אלא אם מייבאים אותם מאיטליה. הריצוף בבית וקורות העץ הכבדות הם איטלקיים טיפוסיים. גם אופן צביעת הקירות על ידי בעלי המקצוע המקומיים שונה מזה שבארץ”.
בעלת הבית מספרת:
"תמיד חלמנו שיהיה לנו בית באיטליה. בהתחלה טוסקנה הייתה היעד, אבל כשביקרנו בה החלטנו שהיא תיירותית מדי ובעיקר רחוקה מרומא. התחשק לנו למצוא בית במקום עם טבע פראי, ואז ביקרנו חברים שגרים באזור, והם הכירו לנו את מרים, המתווכת האיטלקייה, שעזרה לנו לחפש ולמצוא את בית החלומות שלנו".
מה היו הדברים שחיפשתם בבית?
"רצינו בית כפרי עם נוף משגע. היה לי ברור שלא משנה איזה בית נמצא, נצטרך לשפץ אותו, אבל לטעמנו היה חשוב שהנתונים הבסיסיים יתאימו לצרכים שלנו. היא עשתה לנו סיבוב בכפרים באזור, זה היה הבית השלישי שראינו, ומיד ידעתי שזה זה. בעלי הסכים איתי למרות שהבית נראה כמו חורבה. ראינו את הפוטנציאל".
מה היה חשוב לכם בתהליך השיפוץ?
“רצינו לשמר את הבית כבית איטלקי, ובעזרתה המקצועית של איילת זה קרה. נשארנו נאמנים לעיטורים בתקרות, לסורגים הכבדים בחלונות שעברו חידוש ולקורות העץ העבות. איילת העלתה רעיון לחבר את אחד מחדרי השינה לאסם שהיה צמוד אבל מופרד בקיר. אחרי שבדקנו שזה אפשרי פתחנו את הקיר. זה היה חדר שינה רגיל שהפך למאסטר ענק עם חדר עבודה. פתחנו בו חלון שפונה לנוף משגע של אתר סקי. בחורף רואים ממנו הר מלא שלג, ובקיץ טבע ירוק וקסום”.
איך אתם מתרשמים מהאזור? מלאציו?
“אנחנו מאוהבים בבית ובאזור. יש בסביבה מלא מסעדות איטלקיות אותנטיות שמאמות איטלקיות מבשלות בהן, כפרים מימי הביניים עם מבחר שווקים מדהימים ופסטיבלים. המקום שומר על האותנטיות. אני יודעת שיש המון ישראלים שמתעניינים בטוסקנה ואומבריה, אבל עכשיו ארבעה זוגות חברים התוודעו לאזור הזה דרכנו ומחפשים בו בתים. הפלוס הענק שלו הוא המרחק הקצר מרומא. אם אני נסחפת, תוך שעה מזמן הנחיתה ברומא אני כבר יכולה להיות בבית”.
