אני הבאתי איתי 17 שנות ניסיון בקבוצות דיאלוג של חרדים־חילונים ואת הקמת המכללה החרדית ירושלים, שפרצה את הדרך ללימודים גבוהים בחברה החרדית. זאת, בברכתו של אבי, מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. 17 שנים ניהלתי את המכללה ואלפי חרדים זכו בה להשכלה גבוהה ולמקצוע, עד שהיא נסגרה באפריל 2017, בהוראת המועצה להשכלה גבוהה.
אני וחבריי לדרך הכנו מצע מצוין עם תוכניות עבודה, למשל, למנף את החינוך בפריפריה, כדי לאפשר לילדים שם הזדמנויות שוות להשכלה ולצמיחה. נרשמנו כמפלגה שאני נשיאתה ו־50 אחוז מתוכה נשים, שמוקמו ברשימה לסירוגין: אישה־גבר־אישה. יצאנו לדרך הפוליטית וחשבנו להתחבר למפלגות גדולות בשטח כדי להעצים את כוחנו, אבל זה לא צלח. כשנוצר איחוד במפלגות המרכז הרגשנו שהמפה הפוליטית השתנתה משמעותית ושעדיף לנו לפרוש, כדי שלא נבזבז את קולות המצביעים שעשויים להשפיע ולהביא שינוי חברתי־מדיני־כלכלי, כפי שאנחנו שואפים.
זה לא היה פשוט והיו עניינים כואבים בדרך. עד הרגע האחרון עוד נאבקו חברים בקבוצה להמשיך בכל מחיר. אפילו כשהגענו לוועדת הבחירות המרכזית עדיין סירב אחד מאיתנו לצרף את קולו כדי שהפרישה תהיה פה אחד, ונשיא הוועדה שלח אותנו להסכים בינינו ולחזור אליו כשכולנו מסכימים לפרישה. אני יודעת שפרישתי אכזבה רבים, משום שהעובדה שאישה חרדית עומדת בראש מפלגה חברתית מעורבת הילכה קסם על הרבה אנשים.
אני מרגישה שלו היה לנו עוד קצת זמן, היינו מצליחים בבחירות. גם אני התאכזבתי קשות, אבל אני שלמה עם ההחלטה לפרוש במצב שנוצר. עצוב לי מאוד שאכזבתי את מי שהאמין ותמך בנו, אבל אני מבטיחה ש"אחי ישראלי" ממשיכה לפעול כתנועה פוליטית.
מקווה להגיע ללב הציבור עד לבחירות הבאות,
עדינה בר שלום
