המונולוג של נועה: 'היה מאוד אובססיבי כלפיה וכתב לה המון שירים'

נועה אור התייתמה מאמה בגיל עשר, לאחר שבעלה של אמא שלה, נעמי לוי (31), רצח אותה והתאבד: "היא ביקשה להיפרד. הוא העדיף לירות בה ובעצמו"

נועה אור מספרת על הרצח של אמה. לחצו Play לצפייה בסרטון ((בימאית: אורית מרילין-רוזנצוייג)
צילום: תומריקו
נועה אור. "כל הזמן חייתי במחסור. קינאתי בחברות שלי שיש להן אמא" (צילום: תומריקו)
נועה אור. "כל הזמן חייתי במחסור. קינאתי בחברות שלי שיש להן אמא" (צילום: תומריקו)

היא זוכרת את הרגע שבו היא ואחותה האמצעית ראו את אביהן עומד בשער הפנימייה שבה התגוררו, וידעה שמשהו קרה. "שאלתי איפה אמא, כי ישר הרגשתי בגוף משהו. אמרתי לו: 'אבא, תראה לי את אמא, אני רוצה את אמא'", מספרת נועה אור, 35 שנה אחרי האירוע הנוראי ההוא. "הוא אמר שהיא עברה ניתוח ושניסע לבקר אותה בשבוע הבא. כשהגענו אליו הביתה, אבא לקח אותנו לחדר והראה לנו את הידיעה על הרצח בעיתון".

 

פרויקט מיוחד של לאשה: לא מרימות ידיים - מגיע לנו עולם ללא אלימות

 

מה הרגשת?

"קרסתי. הקרקע נשמטה מתחת לרגליי. הכל נראה אפור. אמא שלי הייתה לביאה. היא הגנה עלינו בכל מחיר. היא הייתה הגב והעוגן והמשענת שלי. הרגשתי לבד. לא היה לי מקום אצל אף אחד, למרות שהמשפחה של אמא חיבקה אותי וגם היה לי מקום אצל אבא. אחרי כמה חודשים עברתי לפנימייה בגדרה אבל לא הייתה בחיי יציבות. בשלב מסוים חייתי אצל משפחת אומנה, אבל לא מצאתי את מקומי בעולם. לא למדתי, ברחתי כל הזמן".

 

זה היה אחד ממקרי הרצח הקשים נגד נשים בתחילת שנות ה־80. נעמי לוי (בן שלום מנישואיה הראשונים), אמא של נועה, נרצחה על ידי בעלה השני, יחיאל לוי, נהג אוטובוס "דן", לאחר דיון בבית הדין הרבני. היא ביקשה להיפרד. הוא העדיף לירות בה ובעצמו.

 

נעמי לוי ז"ל. "הם חזרו מדיון על הגירושים שלהם, והיו מריבה וצעקות והוא פשוט ירה לה בראש" (צילום: אלבום פרטי)
    נעמי לוי ז"ל. "הם חזרו מדיון על הגירושים שלהם, והיו מריבה וצעקות והוא פשוט ירה לה בראש"(צילום: אלבום פרטי)

     

    נועה, 45, גרושה ואם לשלושה (23, 17, 16), בעלת עסק לבישול ביתי תושבת גן־יבנה, מספרת: "הם חזרו מדיון על הגירושים שלהם, והיו מריבה וצעקות והוא פשוט ירה לה בראש", משחזרת נועה. "היה לו נשק כי הוא היה נהג אוטובוס. סיפרו לי שאחותי הקטנה, שהייתה בכיתה א', חזרה הביתה, ואף אחד לא פתח לה. הבית היה נעול ואף אחד גם לא ענה. באו השכנים, הזמינו מכבי אש, פרצו את הדלת וראו את הגופות של שניהם".

    "אחותי הקטנה, שהייתה בכיתה א', חזרה הביתה, ואף אחד לא פתח לה. הבית היה נעול ואף אחד גם לא ענה. באו השכנים, הזמינו מכבי אש, פרצו את הדלת וראו את הגופות של שניהם"

     

    החיים הקשים של נועה החלו עוד לפני רצח אמה, כאשר החליטו הוריה הביולוגיים להתגרש. היא הייתה בת שלוש, אחותה האמצעית בת שנתיים והקטנה בת שנה. חמש שנים לאחר הגירושים, כשאמה התקשתה לגדל את שלוש בנותיה ולעבוד בכמה עבודות בו־זמנית, הוכנסו השתיים הגדולות לפנימייה ברמת־גן והאחות הצעירה נשארה עם האם. כעבור שנה הכירה האם את יחיאל, אלמן ואב לחמישה, נישאה לו ועברה לגור איתו. אז גם העבירה את שתי בנותיה לפנימייה בנתניה, עיר מגוריה החדשה. אחרי שנה וחצי של נישואים, ביקשה האם להתגרש. הוא סירב.

     

    "ממה ששמעתי הוא היה מאוד אובססיבי כלפיה וכתב לה המון שירים", היא נזכרת, "אבל היינו ילדות קטנות ולא ידענו כלום. מאוד אהבנו אותו. גם הוא אהב אותנו", מספרת נועה.

     

    היו סימנים מקדימים שהצלחת לזהות למרות שגרת בפנימייה?

    "ידעתי שהוא אוהב אותה, אבל היה דיסוננס בין האהבה שלו והמחוות כלפיה, וידעתי שיש גם המון מריבות. היא שיתפה את המשפחה שלה, והם אמרו לה לא לחזור אליו. לעזוב ומהר. גיליתי, למשל, שאמא הייתה כותבת לעצמה, לעורך הדין שלה, לגיסה - הבעל של אחותה, על הפחד שלה מבעלה השני. דרך המכתבים שלה גילינו המון דברים. הכתובת הייתה על הקיר".

     

    איך הצלחת לשקם את חייך?

    "בגיל 17 הגעתי לפנימייה ביישוב דולב בשומרון ובה מצאתי את מקומי. כל תלמידה שהגיעה לפנימייה שודכה למשפחה מקומית. המשפחה שקיבלתי אספה אותי אליה. גם כשהם עזבו את היישוב הם לקחו אותי לגור איתם ועד היום אנחנו בקשר. הם הצילו אותי. לא האמנתי שקיימת כזו אהבה בעולם".

    "ידעתי שהוא אוהב אותה, אבל היה דיסוננס בין האהבה שלו והמחוות כלפיה, וידעתי שיש גם המון מריבות. היא שיתפה את המשפחה שלה, והם אמרו לה לא לחזור אליו. לעזוב ומהר"

     

    עברת טיפול פסיכולוגי?

    "במשך שלוש שנים וחצי הייתי בטיפול רגשי, אבל המשקעים נותרו בי. אבא התחתן עם החברה שלו, שדאגה לנו מאוד וחיבקה אותנו עד שנולדו לה ילדים. כל הזמן חייתי במחסור. קינאתי בחברות שלי שיש להן אמא, תמיד התחברתי לאמהות שלהן".

     

    מה עלה בטיפול?

    "כל השנים האשמתי את עצמי, הרגשתי שלא מגיע לי שום דבר, תמיד הייתי בעמדת נחיתות. גם בנישואיי. באתי ממקום לא שלם, הנישואים שלי קרו מהסיבות הלא נכונות".

     

    נשארה לך מזכרת מאמא?

    "רק שרשרת אחת שאני עונדת על הצוואר. גם לאחיות שלי יש תכשיט שלה".

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד