התערוכה הרטרוספקטיבית של המותג “אמני אופנה 25 שנה”, המתקיימת בימים אלה במוזיאון Kunsthal בעיר רוטרדם בהולנד, תסתיים ב־30 בספטמבר. מדובר בתערוכה הגדולה ביותר שאי פעם הוקדשה לצמד מעצבים אוונגרדי ויוצא דופן זה. באמצעות 60 בובות באולמות התצוגה מוצגים דגמים ואביזרים מאוספי הבגד המוכן והאופנה העילית שהשניים עיצבו במהלך 25 שנה של עבודה משותפת.
התערוכה מבליטה את הסגנון העתידני והקונספטואלי אך גם הבועט והאתגרי של הצמד ההולנדי, שבאמצעות יצירותיו הנפלאות והמרהיבות הצליח לגשר בין אמנות לאופנה. בעוד שהוויכוח האינסופי אם אופנה היא גם אמנות עדיין מתנהל, וכנראה ימשיך להעסיק אותנו שנים רבות, המעצבים ויקטור ורולף הגדירו את עצמם כבר מתחילת דרכם כ"מעצבים אמנים" ויצירתם הייתה ברוח הגדרה זו.
כך הדגמים מתצוגת האופנה העילית חורף 2015 המוצגים בתערוכה הם בעצם ציורים אמיתיים המורכבים מבדים מצוירים וממסגרות עץ מפורקות, והם לא תוכננו להיות תלויים על קיר אלא להיות לבושים על גוף האדם. לקולקציה זו הם קראו Wearable Art (אמנות לבושה), וזאת אולי ההגדרה המילולית הקרובה ביותר המתארת את סגנון עבודתם.
התצוגות, שהשניים נהגו לערוך בפריז, הפכו מדי פעם למיצג חי ומרהיב עין. כך לדוגמה, התצוגה מ־1999 שכונתה ה"בובה הרוסית" נפתחה על ידי דוגמנית יחידה שעמדה על המסלול כאשר גופה נעלם מתחת לעשרות חולצות שלבשה. במהלך התצוגה מול הקהל השיל ממנה צמד המעצבים אט־אט את החולצות עד שנותרה כמעט עירומה.
רבים מהדגמים שעיצבו נראו לא אחת כפסלי ענק כדוגמת שמלת הטול רבת השכבות שהמעצבים חוררו בה חורים גדולים כמו החורים שבגבינה שוויצרית (תצוגת הבגד המוכן ללבוש באביב־קיץ 2010). הביקור בתערוכה מאפשר לגלות את כישרונותיהם כמעצבים אך גם במידה לא פחותה גם כאמנים, בעיקר משום שהדגמים שעיצבו היו יותר "הצעות לבוש" ולא בהכרח דגמים הניתנים ללבישה ביומיום.
תצוגת חגיגת חצי היובל
במשך 25 שנה נהגו ויקטור ורולף להשתתף בשבוע האופנה העילית בפריז, ובתקופה מסוימת גם במסגרת שבוע הבגד המוכן, ואת תצוגת חצי היובל, תצוגת האופנה העילית לחורף זה, ערכו כמנהגם בפריז. כאכסנייה לתצוגה בחר הצמד בתיאטרון ידוע ברובע פיגל שבו נהגו להציג מעצבי האופנה האוונגרדיים של פריז. התצוגה הייתה רחוקה מלהיות נוסטלגית ובעיקר הייתה חגיגית. המילה Celebraition (חגיגה) חזרה על עצמה לאורך כל התצוגה ושימשה כפס קול לתצוגה, ונורות ניאון צבעוניות שימשו כתפאורה.
בתצוגה ויקטור ורולף שיגרו למסלול, לא בסדר כרונולוגי, 25 דגמים שבחרו מכל אחת מהתצוגות שערכו, שאת כולם עיצבו מחדש. כל הדגמים היו בצבע לבן, ועליהם פוזרו חרוזי קריסטל סברובסקי ועלי זהב שחיזקו את האווירה החגיגית. הדגמים לא היו שחזור מדויק של דגמי העבר אלא תרגום מחודש, לעתים קליל יותר ואפילו לביש, לדגמים שהציגו בעבר. כך שמלת החולצות הענקית המקורית מתצוגת “הבובה הרוסית” הוצגה בצורה מעודנת יותר וסמלית, רק עם קובץ של צווארוני החולצות. שמלת “המיטה” המפורסמת מתצוגת 2005 נראתה נעימה ומזמינה מתמיד בגרסתה החדשה, תפורה מסדינים לבנים בוהקים.
מדגמי התצוגות של ראשי הבובות מתצוגת האופנה העילית לחורף 2017 נשאר רק רמז קל בצורה של ציור עדין שהודבק על חלקה העליון של שמלה קצרה. מדגמי תצוגת “אמנות לבושה” מחורף 2005 הוצגה הפעם שמלה עדינה ופשוטה “שבד הציור” כוסה בציורי זהב מעודנים.
וברוח הזמן את התצוגה פתחה דוגמנית לבושה בדגם חדש מתצוגת ה"לא" משנת 1999 ובה המילה NO נתפרה בגדול על כתף המעיל כדי להזכיר לנו כמה מילה זו אקטואלית אפילו יותר בימינו.
Viktor&Rolf: Fashion Artists 25 Years, Kunsthal, Rotterdam
