יהיו מי שיאמרו, שיונדאי קונה החדשה היא פספוס מסוים: שהעיצוב שלה אגרסיבי ומצועצע מדי, ולא חלק, מלוטש ועדין כמו המכוניות המובילות של המותג (טוסון או איוניק, למשל); שהיא קטנה וצפופה מדי מכדי להתחרות במובילות קטגוריית רכבי הפנאי הבינוניים-גדולים (ממאזדה CX3 דרך טויוטה C-HR ועד קיה ספורטז' הגדולה יותר); שהיא יקרה (מחירה 140-134 אלף שקל) מלהתמודד מול רכבי הפנאי הקטנים והזולים (רנו קפצ'ר, פיג'ו 2008, סיאט ארונה או סוזוקי קרוסאובר); שהיא לא ממש רכב שטח - כמו שאולי מנסים להציג אותה אנשי השיווק - בגלל מרווח גחון נמוך מדי (רק 17 ס"מ) ובגלל תיבת הילוכים רובוטית בעלת מצמד כפול – שהיא עדינה מדי לשטחים מאתגרים; שרכבי שטח של ממש אוכלים אותה בלי מלח.
אבל את ה"קונה" לא צריך להשוות לדומות לה בקטגוריות הפנאי או השטח, אלא דווקא למכוניות הקומפקטיות-משפחתיות, שנמכרות במחירים דומים. ה"קונה" עולה כאמור, החל מ-134 אלף שקל. מחירן של כמה מהמשפחתיות המובילות בישראל דומה: סקודה אוקטביה תקבלו תמורת 140-129 אלף שקל, טויוטה קורולה – 136-130 אלף שקל, יונדאי איוניק היברידית – 140-136 אלף שקל.
המשפחתיות האלה אמנם נוחות יותר לנוסעים, מצוידות בתא מטען גדול יותר וחלקן גם חסכוניות יותר בדלק, אבל לקונה יש כמה קלפים מנצחים משלה. למשל, הנעה קבועה לכל ארבעת הגלגלים (4x4) שמשפרת מאוד את אחיזת הכביש ומאפשרת גם נסיעה בשבילים ובדרכי עפר; או מנוע טורבו בנזין 1.6 ליטר שמפיק 177 כ"ס ומומנט של 27 קג"מ כבר ב-1,500 סל"ד (להשוואה: המנוע ב"קורולה" מפיק 132 כ"ס ומומנט של 16.3 קג"מ; מנוע ה-1.4 ב"אוקטביה" מפיק 150 כ"ס ומומנט של 25.4 קג"מ); וכמובן הנוסעים בה נהנים מתנוחת ישיבה גבוהה, כמו ברכבי פנאי.
ב"קונה" אפשר להעמיס משפחה ממוצעת (עם שני ילדים, לשלישי יהיה מאוד צפוף מאחור ולא בטוח שיש שם מקום לשלושה מושבי בטיחות); תא המטען אמנם בינוני ומטה בנפחו (כ-360 ליטר) אבל יכול בכל זאת לאכלס ציוד לפיקניק בהיקף סביר; ובעזרת ההנעה הכפולה תמצאו את עצמכם די בקלות בפינת יער או בקצה המדבר, במקומות שרוב המכוניות המשפחתיות לא יגיעו אליהם.
וחייבים פה מילה על הבטיחות: ה"קונה" מצוידת כמעט בהכל. בקרת סטייה אקטיבית, בקרת שטחים מתים בצדי הרכב (Blind Spot), בלימה אוטונומית, מצלמת רוורס והתראה בנסיעה לאחור, ועוד. לא כל משפחתית בישראל מציעה מפרט כזה.
ולא שאין ב"קונה" מגרעות: אין למשל, פתח מזגן לטובת היושבים מאחור; אין גם שקעי טעינה ליושבים מאחור; תא המטען אינו מצויד במדף כיסוי ואי-אפשר להסתיר מעין את מה שנמצא בו; ומערכת המולטימדיה, שהיא שילוב בין מערכת ההפעלה המקורית של היצרן ומערכת שפותחה בישראל ופועלת בהצלחה בכמה מדגמי יונדאי המשווקים אצלנו (לטובת הצגת אפליקציות ושירותים המתאימים לנהג הישראלי), אינה מושלמת עדיין ב"קונה" וזקוקה לכוונונים ושיפורים.
גם צריכת הדלק לא מרשימה: כ-15-14 ק"מ לליטר בנסיעת שיוט בכבישים בינעירוניים, כ-10-9 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית, למרות מערכת העצור וסע המדוממת את המנוע בעצירה.
ובכל זאת, ה"קונה היא מכונית יוצאת דופן בנוף האספלט המקומי. זהו רכב רב-שימושי, חוצה קטגוריות, שבתקציב של משפחתית רגילה יכול לתת יותר, ודווקא בכיוונים שיכולים לעניין משפחות עם ילדים ונוהגות לטייל, או את מי שמעוניינים ברכב פנאי לא גדול שיודע לתת ביצועים בכביש. ככזאת, היא מעניקה תמורה טובה מאוד לכסף, ודומה בכך לסוזוקי ויטרה, שנמכרת במחירים דומים ואף זולים במעט, אבל מצוידת במנוע חלש יותר ובאבזור דל יותר.
למה כן? עיצוב "קרבי", ביצועים בכביש, אבזור בטיחות מקורי ועשיר, רב-שימושית, תמורה לכסף בהשוואה ל"סתם" מכונית משפחתית במחיר דומה.
למה לא? צריכת דלק, רועשת במהירויות גבוהות, לא ממש לשטח.
שורה תחתונה: תחליף מעניין ומשתלם למכונית קומפקטית-משפחתית.
