בגיל 67, לאחר פרישתו הראשונה מהממשלה, בחר בן־גוריון להתיישב בקיבוץ שדה־בוקר שבנגב. מדי בוקר קם האיש הקטן עם הראש הגדול, הלוא הוא ראש הממשלה לשעבר, לעבודה סיזיפית בדיר הכבשים במשק. בעידן שבו ראש הממשלה מקדש מתנות וראש ממשלה לשעבר מקבל מאות אלפי דולרים בעבור הרצאה בחו"ל, פרישה לצריף בנגב בשילוב עבודה סיזיפית היא מעשה דמיוני, פנטסטי מכדי להתקיים במציאות.
זו הייתה המציאות לפני 50 ו־60 שנה כאן בארץ, ובן־גוריון היה ראש ממשלה בדימוס ולא יצור מכוכב אחר. שליחי ציבור אינם נדרשים לעבוד בדיר כבשים כדי לשמש דוגמה, אבל מצופה מהם להתעלות מעל העדר, להפוך את שתיקת הכבשים במקרים שבהם ערכי מוסר נלעסים כמו עשב, ואם הרועה שכח את תפקידו - להחליף אותו באחר, ראוי ממנו.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט
תמי ארד(צילום: גבריאל בהרליה)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
