
נולדתי בקבוצת כנרת ואני מכירה את הכנרת באופן אינטימי לגמרי. מתכווץ לי הלב בכל פעם שאני רואה איך היא התייבשה, כי אני זוכרת אותה עמוקה ומלאה. זה אולי נשמע מורבידי, אבל המקום האהוב עליי בארץ עד היום הוא בית הקברות כנרת - פעם המים הקיפו אותו, נגעו בקיר שלו, והיום הם במרחק אדיר ממנו.
שם קבורה הציירת ריקה שלו לצד בעלה, מבקר הספרות הנודע מרדכי (מוטה) שלו. הכרתי את ריקה כשהייתי ילדה קטנה והיא הייתה אמא צעירה (של הסופרים ענר וצרויה שלו). נפגשנו שוב בגלריות אמנות בבגרותי והתכתבנו. היא נהגה לצייר את הכנרת, ואהבתי מאוד את התצלום שלה, עם כובע קש, מול הכנרת המלאה.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט

פרופ' מיכל נאמן(צילום: טלי שני)