גם במזראטי גיבלי (Ghibli) תרגישו ככה: מצד אחד – זו מכונית מהונדסת, מהוקצעת, מעוצבת, נחשקת, אלופת ביצועים. לכאורה - תוכלו לעשות איתה כל מה שמתחשק לכם. למעשה – אתם יושבים בתוך מטרה: כל שוטר, כל סייר בטיחות וכל אזרח מצויד במצלמת חלון מביט בכם, עוקב אחריכם, ממתין למעידה קטנה וסופר את הקמ"ש שלכם, בתקווה שתעשו טעות והוא יוכל (בשמחה לאיד) לדווח. ובכל זאת – כמובן שלא התאפקנו, ויצאנו איתה לסיבוב.
קצת היסטוריה
מזראטי החלה את דרכה בבולוניה, איטליה, בשנות ה-20 של המאה שעברה, כיצרנית של מכוניות מרוץ, עברה גלגולים רבים שנעו בין הצלחה ותהילה על המסלולים לכישלונות מסחריים, והחלפת בעלויות וחברות ניהול. בין היתר התגלגלו המניות והמותג בין סיטרואן וקרייזלר, דה-תומאסו ואינוצ'נטי, ממשלת איטליה ופרארי. היקף היצור היה תמיד מינורי, וברוב השנים נע בין 3,000 ל-7,000 מכוניות בשנה (ולעתים אף פחות), מה שאפשר להותיר סביב המותג הילה של נדירות ואקזוטיקה. מאז 1993 מזראטי שייכת לתאגיד "פיאט" (כיום FCA) והיא חלק מחטיבת הספורט-ביצועים שלה, הכוללת גם את אלפא-רומיאו ואבארט, ובשיתוף פעולה טכנולוגי עם פרארי.
ההשקעה במותג מאז עבר לידי פיאט כללה קפיצה ברמת האיכות והשקת דגמים חדשים, והמכירות זינקו בהתאם, לכ-45,000 מכוניות בשנת 2016.
תכירו, גיבלי
ה"גיבלי" הושקה בשנת 2013 כעמוד תווך של המותג, שנועד להוביל לזינוק בהיקפי הייצור והמכירות של מזראטי. היעד היה השוק החם באירופה (וגם בסין ובארצות הברית) של דגמי הביצועים במכוניות הספורט-סלון כמו ב.מ.וו מסדרה 5, אאודי A6, מרצדס E, לקסוס GS, אינפיניטי Q70 ויגואר XF. מבחינת מזראטי זו הייתה בשורה מהפכנית: לא עוד מכוניות ספורטיביות-אקזוטיות לקהל יעד מצומצם, אלא בול בפוני לחובבי הגה בעלי ממון שרוצים לנהוג עם המכונית המיוחדת שלהם גם סתם ככה לעבודה ואפילו לטייל עם המשפחה.
ואכן, כמו המתחרות, גם הגיבלי יכולה להיות המכונית המשפחתית שלכם (בתנאי שחשבון הבנק שלכם יאפשר לשלם בעבורה את הסכום הנדרש, החל מ-590 אלף שקל לפני רישוי וביטוחים, בערך סכום שמספיק לקניית ארבע מכוניות משפחתיות רגילות או 8-7 מכוניות מיני).
בגיבלי תוכלו לקחת את הילדים לחוג במתנ"ס, לקפוץ לסופר ולערוך לקניות ואפילו לטייל בכבישי הארץ. אחרי הכל, תא הנוסעים של הגיבלי מרווח מאוד בעבור ארבעה נוסעים מבוגרים ובוודאי שמתאים גם לילדים (המושב האמצעי מאחור הוא תיאורטי למדי); תא המטען ענק (500 ליטר) ויכול להכיל כל דבר – מעגלת תאומים ועד ארגזי קניות; הפינוקים רבים (בקרת אקלים, בקרת שיוט, מושבי עור, מושבים חשמליים מלפנים, חיישני חנייה, כניסה והתנעה ללא מפתח, צג מולטימדיה 8.4 אינץ', וצג נוסף לנהג, מערכת שמע מעולה ועוד).
ואי אפשר בלי להזכיר את העיצוב החיצוני, שנע בין מושלם למהמם, עם פרופורציות נכונות מכל כיוון (לא פלא שכל המבטים מסביב ננעצים ברכב), וואת תא הנוסעים, העטוף מכל עבר בעור ובאלמנטים מקוריים, כמו למשל שעון אנלוגי עם הלוגו של מזראטי הנעוץ באמצע הדשבורד. שלא נשכח לרגע, במה אנחנו נוהגים.
ואכן, בארסנל של מזראטי הגיבלי נועדה להיות בדיוק כזאת: שילוב בין ספורט לאקזוטיקה, בין ביצועים לנוחות, בין נהג למשפחה. כי אחרי הכל, ואחרי רשימת היתרונות המשפחתיים שמנינו למעלה – המזראטי אינה טויוטה קורולה או סקודה אוקטביה, ואף אחד לא קונה אותה רק כדי להסיע את הילדים לגן. את הגיבלי קונים כדי ליהנות מנהיגה.
אז בואו ונדבר על הפרטים הטכניים החשובים יותר: גרסת ה-Gransport של הגיבלי מצוידת במנוע 6 צילינדרים בנפח 2,979 סמ"ק, המפיק 345 כוחות סוס ומומנט אדיר של 50 קג"מ (סתם להשוואה: המנוע של המשפחתית הנפוצה יונדאי i35 מפיק 132 כ"ס והמומנט שלו הוא 16.1 קג"מ).
הגיבלי הזאת מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-5.5 שניות, משייטת בעזרת תיבת הילוכים מתוצרת ZF בעלת 8 מהירויות וצריכת הדלק מפחידה בהתאם: כ-8 ק"מ לליטר, וגם זה בתנאי שתנהגו במתינות יחסית.
אז איך היא על הכביש?
אפשר להשתולל איתה וליהנות מכל רגע, בעיקר אם מעבירים את הבורר למצב "ספורט" (חלוקת המשקל המצוינת בין החלק הקדמי לאחורי וכמובן האלקטרוניקה המתוחכמת עוזרים להשאיר את כל ארבעת הגלגלים על הכביש), אבל צריך לזכור שמדובר ברכב כבד (1,810 ק"ג) וארוך (כמעט חמישה מטרים), ככה שספורטיבי טהור הוא לא, וכאמור – יש מי שמביט ועוקב וממתין לרגע שבו תעברו על החוק, אז בזהירות עם זה.
ומעבר לחוויית הנהיגה, קשה שלא להבחין בשורשים האיטלקיים שלה. כלומר – מושלמת היא לא. האאודי, המרצדס או הב.מ.וו נוסעות חלק כמו חמאה, המתלים מלטפים כל מהמורה, הדלתות נסגרות בחרישיות, והמנוע מזמזם אי שם ברקע ותיבת ההילוכים פועלת כמעט מעצמה. במזראטי זה קצת אחרת, וניכר חספוס מסוים בכל ממד כזה. אבל במחשבה שנייה – אולי בגלל זה היא מזראטי ולא מרצדס או אאודי. המזראטי היא מכונית לנהג שיודע ואוהב לנהוג. האחרות? הן מצוינות, אבל מתאימות לכולם.
פלוס: עיצוב, מנוע, חוויית נהיגה.
מינוס: גימור מעט מחוספס, מחיר.
שורה תחתונה: למי שרוצה להרגיש יחיד ולהיראות מיוחד.
