אחרי חמש שנים הפתיעה פיבי פילו את פלנטת האופנה והתפטרה מתפקידה הכה יוקרתי. "החלטתי לעשות פסק זמן בקריירה שלי ולהקדיש את זמני למשפחתי", הסבירה וחזרה להתגורר בלונדון. בתקופה זו ילדה את בנה השני. רבים לא הבינו איך פילו העזה בתחילת הקריירה שלה לוותר על תפקיד כה חשוב כמעצבת בית אופנה גדול ויוקרתי, אך היא חשבה והחליטה שחייה הפרטיים חשובים מהקריירה.
נראה שצדקה, כי החלטה זו לא פגעה בקידומה כלל, ושנתיים מאוחר יותר, ב-2008, היא נבחרה כמעצבת בית האופנה החשוב סלין, השייך לחברת מותגי היוקרה הצרפתית LVMH. יותר מזה, מתברר שבעלי המותג הלכו לקראתה והיו מוכנים לוותר על כמה עקרונות חשובים. כך, על פי בקשתה, אפשרו לה לעבוד בלונדון, במקום שבו היא מתגוררת עם בני משפחתה, ולא בפריז, העיר שבה ממוקמים משרדי החברה וסטודיו העיצוב. כמו כן, בעת שהייתה בהריונה השלישי, היא ויתרה על עריכת תצוגה גדולה בשבוע האופנה כמקובל וחשפה את הדגמים החדשים בשואו רום קטן.
בית סלין הוא מותג של אביזרים, בעיקר של נעליים ותיקים, כמעט ללא היסטוריה ומורשת אופנתית מחייבת, מה שמאוד התאים לסגנונה המינימליסטי של פילו. התצוגה הראשונה שלה עבור סלין לקיץ 2010 רמזה על הכיוון הסגנוני שבחרה למותג, קווים נקיים, מעט גיאומטריים, ומבחר צבעים מוגבל אך תמיד מחומרי גלם איכותיים ויוקרתיים. בסיום התצוגה הראשונה מאחורי הקלעים היא אמרה: "כאשר תכננתי מה אני הולכת לעצב לסלין, לא חשבתי במושגים של אופנה אלא רציתי לעצב משהו פשוט ולא מסובך, וזו אחת הסיבות מדוע השתמשתי במספר צבעים מוגבל – שחור ולבן, קאמל וחאקי". יחד עם צבע הניוד אלה הצבעים האהובים עליה במיוחד.
בניגוד לידידתה והקולגה שלה, סטלה מקרטני, היא דווקא משתמשת לא מעט בעור. בתצוגה הראשונה שעיצבה עבור בית סלין היו רבים מהדגמים עשויים מעור. לעיתונאים בסיום התצוגה הסבירה מדוע בחרה בחומר זה: "כאשר חשבתי מה בעצם מאפיין את סלין הבנתי שהעור הוא מרכיב חשוב ולכן שילבתי אותו במלתחה של הבגד המוכן". בהמשך כמעט בכל הקולקציות שעיצבה היא שילבה דגמים מעור וכמובן גם באביזרים, בנעליים ובתיקים שהם לב לבו של המותג.
פילו הייתה ועדיין מייצגת את הקו המינימליסטי באופנה העכשווית, אך היא הצליחה להעניק לעיצוביה גם יוקרה בהתאם למעמדו של בית האופנה. סוד הצלחתה וכישרונה הוא האופן שבו היא מעצבת בגדים לבישים, עכשוויים ומינימליסטיים שמצליחים גם לשדר עומק, הידור וכבוד. ב-2010 וב-2011 היא נבחרה למעצבת השנה על ידי אגודת מעצבי אנגליה, וב-2014 הופיעה ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של המגזין טיים.
התצוגה לקיץ הקרוב
התפאורה בתצוגת האופנה לקיץ הזכירה קמפינג עם אוהלים צבעוניים בכתום, צהוב, אדום וכחול והם עוצבו בהשראת עבודותיו של האמן הדני שעיצב גם את חנויות המותג FOS. לעומת זאת הדגמים היו בצבעים נועזים פחות עם דגש חזק על שחור ולבן. התצוגה נפתחה בדגמים, בעיקר שמלות, בסגנון הבגד התחתון ממשי ועם עיטורי דנטל, מהמגמות המובילות של הקיץ. הדוגמניות צעדו בנעליים שטוחות או במגפונים קצרים בצבע אדום. בהמשך היא הציגה שמלות ארוכות ורחבות, חלקן בסגנון החולצה הגברית, אך גם עם כתפיים מעוגלות בצבעים החביבים עליה, חאקי, לבן וצבע הגוף. פילו הבליטה בקולקציה זו את הכפתורים הגדולים, החגורות והרוכסנים הרבים כמו בדגם הנהדר של האוברול הרחב עם מכנסיים באורך שלושה רבעים. בחלק האחרון בתצוגה נראו חליפות ומרכיבי קולקציה נוספים כמו מכנסיים רחבים מבדי משבצות אך בצבעים האהובים בז' ושחור.
הקולקציה לחורף הבא שיש להניח שכל אישה תתאהב בה
את התצוגה לחורף הקרוב בחרה פילו לקיים בחלל האהוב עליה, אולם ספורט מקורה המשמש למשחקי טניס. כיסאות הישיבה היו בצבע ירוק פלורוסנטי, המסלול היה בצבע מגרש הטניס בירוק וכחול, ועמוד בטון חשוף שימש כתפאורה.
התצוגה נפתחה בדוגמנית שלבשה סוודר גדול שחור מעל חולצת גולף ומכנסיים ארוכים ורחבים מאוד, שניהם בצבע בז', ונעלה סנדלי נזירים. הסגנון הנוזלי הזה, הרחב והרך, אפיין את כל דגמי התצוגה ששידרו נוחות ורוגע עם נגיעה של זן ובסגנון מעט יפני. מעיל כתום גדול בקולקציה הזכיר בגד נזירים בודהיסטיים. בקולקציה נראו גם חליפות בסגנון פיג'מה עם חולצה גברית ארוכה מעל מכנסיים רחבים בצבע לבן או שחור, שמלות וטוניקות ממשי מקומט עם צווארון גולף, טוניקה מתרחבת כשמלה מעל מכנסיים במונוכרום בז'. העור נכח גם הוא בקולקציה בצבע שחור או כחול שממנו עיצבה פילו מעילים גדולים בסגנון מעילי הטראנץ' האהוב עליה במיוחד. חגורות גדולות ונוצצות עם קריסטלים בסגנון שרשרת ותיקים קטנים מעוטרים בסרטים שימשו כאביזרים. זו קולקציה קלה לעיכול, יש אומרים אפילו מעט מסחרית ששידרה רכות נשית מהודרת.
"הגעתי לקולקציה זו דרך הבגדים שאני לובשת בעצמי", הסבירה המעצבת מאחורי הקלעים לעיתונאים בסיום התצוגה. "אני שמחה מאוד שבחרתי להשתמש במבחר גוונים מוגבל". למרות שתהליך העיצוב הוא למעשה סוג של מאבק תמידי ואנחנו חיים בעולם מאוד עסוק, מצאתי את השקט תוך כדי תהליך העיצוב עבור סלין".
