בת חמש מייללת
יש לי ילדה בת 5, חכמה ומקסימה. הבעיה היא שהיא כל הזמן מייללת. בכל פעם שהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה מתחיל סשן של בכי וצעקות. לפעמים היא נרגעת כשבעלי מאיים עליה בעונש, אבל אי אפשר להגיע אליה בטוב! מה עושים?
"קודם כל, עליכם להפסיק לאיים. האיומים הם מלכודת הורית ידועה: כשההורים מאיימים, הילד מבצע את מה שביקשו ממנו, אבל לומד לקחת את ההורה ברצינות רק בזמן איום. זו בעיה, מפני שאז יש בבית אווירה לא טובה, וההורה נסחף לעתים לתגובות חריפות שהוא מצטער עליהן (ומנסה לפצות ולרצות).
"כדי להפסיק את היללות, עליכם להקפיד על האופן שבו הילדה פונה אליכם. אם היא מבקשת בקול בכייני וצעקני, אמרו לה רק: 'תחזרי בבקשה על בקשתך שוב, והפעם בנימוס'. אם הילדה מבקשת יפה, חזקו אותה על כך גם אם אינכם יכולים להיענות לבקשתה. כמו כן, חזקו אותה על כל שיפור (כשהיא מבקשת בקול קצת פחות צעקני או בצורה פחות תובענית).
"לעומת זאת, אם מתחילים בכי וצעקות, התעלמו מהם באופן מוחלט. אם הם הופכים לתוקפנות (קללות, חוצפה), העירו רק על כך. אם ביקשתם ממנה לעשות משהו והיא התחילה לבכות, התעלמו מהבכי אבל אל תוותרו על הדרישה. אם תקפידו על כך, הילדה תשנה את אופן הפנייה".
בת שש וחצי מסרבת להרכיב משקפיים
לאחרונה גילינו שבתנו, בת 6.5, צריכה משקפיים. הלכנו לבחור לה משקפיים והיא ממש התלהבה מהם. למחרת הלכה לכיתה וכנראה אחד הילדים אמר לה משהו, כי היא חזרה הביתה והודיעה שלא תרכיב משקפיים יותר לעולם, כי צוחקים על מי שיש לו משקפיים. מה לעשות?
"משקפיים הם עניין רפואי, ולכן אין אופציה לוותר. עם זאת, יש מה לעשות כדי לעזור לילדה ללכת יותר בנוחות עם המשקפיים לבית הספר. ראשית, הסבירו לה את החשיבות שבהרכבת משקפיים ואת הסכנות בכך שלא מרכיבים אותם (לא לזהות חברים מרחוק, להגיד שלום בטעות למישהו שלא מכירים, הגדלת המספר).
"שנית, לכו איתה למקומות פחות רגישים מבחינה חברתית (למשל, למפגשים עם המשפחה) כדי שתתרגל. שלישית, דברו עם המחנכת, בקשו שתחמיא לילדים עם משקפיים ושלא תאפשר 'ירידות' בנושא.
"כדאי להזמין חברים הביתה, כשהילדה מרכיבה משקפיים, ולהעלות את הנושא ('תראו איזה משקפיים יפים קנינו'). הכינו את הילדה לכך שייתכן שיצחקו עליה, ואפשר גם להכין איתה מראש משפטי תשובה".
בן ארבע וחצי מסרב לעשות אמבטיה
בני, בן 4.5, מסרב לעשות אמבטיה. אני מנסה לשדל אותו בטוב. לפעמים אני מצליחה ואז הוא נהנה. לאבא שלו הסבלנות נגמרת מהר יותר והוא מכניס אותו בכוח. מה נכון לעשות?
"ראשית, חשוב שסביבת המקלחת תהיה אטרקטיבית, ואפילו שיהיו צעצועים מיוחדים שבהם מותר לשחק רק באמבטיה.
"שנית, הקפידו על כך שהמקלחת תהיה חלק מרוטינת ערב קבועה - תמיד באותה שעה, תמיד באותו סדר. כשסדר הפעולות קבוע, נוצר הרגל, ולכולנו קל יותר 'להזיז' את עצמנו כשיש לנו הרגל.
"שלישית, חשוב להכין את הילד כמה דקות קודם: 'חמוד, עוד שתי דקות נלך למקלחת'. ההכנה עוזרת לילד להתמודד עם אי החשק. uכשמגיע הזמן, לתת הוראה שקטה ונחושה: 'עכשיו הזמן. קום ותיכנס למקלחת'. בלי רוגז ובלי סימני שאלה. פשוט הוראה.
"אם הילד משתף פעולה, פרגנו לו על כך ושבחו אותו. אבל אם הוא מסרב, פשוט קחו אותו ביד בשקט אל המקלחת. בלי הסברים ובלי מילים. ולבסוף, עוד נקודה חשובה: כשאחד מכם נמצא עם הילד, הקפידו שהשני יגבה אותו: 'עכשיו תקשיב לאבא'. אם אתם חלוקים בדעתכם לגבי אופן הכניסה לאמבטיה, הילד ער לחיכוך ביניכם".
רוצים לשאול את פרופ' עמוס רולידר? שלחו מייל: yeladim@laisha.co.il
