קרב בגן הילדים: האמהות השוקעות נגד המשקיעניות

את הפוסט הזה העלתה לפייסבוק אורטל בירן גורפינקל (32), מלווה נשים בתהליכי הגשמה, דולה ואמא לשלושה.

אורטל בירן-גורפינקל. נגעה בנקודה רגישה(צילום: דנה אופיר)

עד היום, חודש אחרי שנכתב, הוא זכה לכ־9,000 לייקים וכ־700 שיתופים. 600 התגובות נעו בין הסכמה מלאה וחיזוקים לעלבונות וקללות. בחלק מקבוצות האמהות ברשת אפילו הכריזו על בירן גורפינקל "אישיות בלתי רצויה".

"נגעתי בנקודה רגישה", היא אומרת. "קראו לי אמא מזניחה, אמרו שהילדים שלי בטח סובלים". הפוסט שלה התייחס לתופעת הרשת "אמהות משקיעות" - קבוצה סגורה של אמהות שנפתחה לפני שנה ומונה כיום כ־60 אלף חברות. אלה מחליפות ביניהן רעיונות ליצירה, משוויצות בזיגוג עוגות ומחלקות טיפים לתפירת תחפושות- מקניית הבדים ועד עיצוב הכפתורים. הפוסטים עולים בקצב מסחרר, והרעיונות נעים מרמת ביצוע חובבנית ועד ליצירות מעוררות השתאות שדורשות זמן, כסף ובעיקר ידיים יציבות - משאבים נדירים בקרב אמהות עובדות.

בקבוצה מקדשים שני אירועים: ימי הולדת, שבהם השמיים הם הגבול (כפי שחוותה גם כותבת שורות אלה), ואמא/ אבא של שבת, עם חלות או עוגות מוקפדות במיוחד והפתעות לילדי הגן. הסטנדרטים הכמעט בלתי

אפשריים הקימו על ה"משקיעות" מתנגדות רבות, ובהן קבוצות "אמהות שוקעות", המונה 3,300 חברות. בקבוצה, המציגה את עצמה כ"אלטרנטיבה השפויה לאמהות משקיעות", מעודדים לחלוק רגעי משבר אמהיים כמו ארוחות צהריים תעשייתיות, בלגן בסוף היום ופדיחות כלליות מעולם ההורות. 

"הפוסט שלי התחיל בעצם דיון על פרופורציות", אומרת בירן גורפינקל. "האמהות המשקיעות יצרו רף גבוה. אני לא רוצה להשקיע ככה, אבל גם לא רוצה שהילד שלי ירגיש שונה. זה כבר לא קשור לילד. יש פה תחרות בין אמהות. טקס אמא של שבת אמור להיות משהו נחמד, מסורתי. במקום זה את צריכה לאפות חלה אישית לכל ילד, לסרוג כיפה, לתפור מטפחת, להכין סידור ממותג, להיכנס להוצאות. אם את לא עומדת בזה, הילד שלך עלול להתבייש. לדעתי, אמא משקיעה היא כזאת שמראה אהבה לילד, מחבקת אותו ומשחקת איתו".

למה כתבת את הפוסט?

"אני חיה במרחב הווירטואלי שלי ברשת, כמו כולנו. הפוסט לא מתייחס למקרה ספציפי בגן של הילדים שלי, אלא לתחושה שהייתה לי. התגובות שקיבלתי העידו שזה רלוונטי להרבה אמהות. חלק כתבו לי שנתתי להן אומץ להישאר עם האמת שלהן, חלק הרגישו יותר בטוחות עם עצמן, והיו כאלו שכתבו לי: 'אני האמא הכי טובה שאני יכולה, זה מספיק'".

היו תגובות שליליות שערערו אותך?

"היו ניסיונות לערער על האימהות שלי, לומר שאני לא משקיעה בילדות, אבל אני בטוחה בעצמי כאמא. לילדים שלי יש את כל מה שהם צריכים. אנחנו מתרכזים בחינוך ילדים לשוויון. אני מנסה להעניק לילדים שלי ארגז כלים שיאפשר להם להתהלך בעולם עם ביטחון עצמי ולא עם תמונות לפוסטים. אני חושבת שנגעתי בייסורי מצפון של האמהות, שצריכות להספיק הכל. חלקנו רוצות קריירה ואז נוצר הצורך 'לפצות' את הילדים. בעידן הפייסבוק אנחנו כל הזמן בתחרות. נדמה שכולן משקיעות ויצירתיות, אבל זה מצג שווא של חיים מושלמים, חלקנו פשוט מכחישות".  

עוגת איירון מן עם פנסים אמיתיים

ערבה ניומן (38), מורה לאנגלית מנתניה, אמא לארבעה, היא אחת האמהות שחשו מותקפות אישית מהפוסט של בירן גורנפינקל. ניומן העלתה פוסט נגדי שבו היא מציגה את ההשקעה שלה כזכות, ככיף וגם כהגשמה עצמית. "בזמן האחרון יש טרנד לרדת על כל האמהות המשקיעות", כתבה. "אני אמא משקיעה ואני לא מתביישת בזה. אני נהנית להכין לילדים שלי ארוחות עשר מושקעות. אני נהנית להכין חלות מושקעות וצ'ופרים בצלופן שיחלקו בגן. אני נהנית להכין להם עוגות שמגשימות חלומות. אז כל אלה שזה מפריע להם מוזמנים להמשיך הלאה".

בשיחת טלפון היא מבהירה: "הפוסט של אורטל הציג אותנו, האמהות המשקיעות, כטרנד שנסחף ומגזים. אני לא עושה תחרות עם אף אחת, לא עושה שופוני וזה לא חלק ממערך קבלת ההחלטות שלי. אני עושה דברים שכיפיים לי ולילדים. נכון, אפשר ללכת לקנות חלה או ופלים לאמא של שבת, אבל זו השקעה כספית וזה גם לא בריא. מבחינתי עדיף להשקיע זמן, לעשות את זה בבית יחד עם הילדים. ככה הילדים גם שותפים לעשייה. את יודעת איזה כיף זה להכין חלות עם הקטנים?"

למה נפגעת כל כך מהביקורת שלה?

"הרגשתי שהפוסט נועד לרדת עלינו, במקום לראות את היתרונות ואת הערך המוסף שאנחנו נותנות לילדים. מה שאני זוכרת מהילדות שלי זה אותי ואת אמא שלי מבשלות במטבח, ואני רוצה להעניק גם לילדים שלי זיכרונות כאלה. התחושה שאנחנו בתחרות לא נכונה, אנשים בעיקר בתחרות עם עצמם. הם שוכחים שכל מה שאנחנו עושות בא מאיתנו. אני לא עושה כיפה אישית לכל ילד, אבל אני כן אופה איתם חלות כבר שנים. אני חושבת שיש אמהות שאין להן פנאי או רצון לעשות דברים כאלה ומציק להן שאחרות עושות. רובנו אוספות את הילדים בחמש ומנסות לפצות, לתת תשומת לב בעוד דרך, ומובן שגם רגשות האשם עובדים שעות נוספות".

העלית פוסט שבו תיארת מה את עושה בשביל המשפחה שלך. בכמה תגובות טענו שאת קצת מגזימה.

"אני אוהבת להכין ארוחות בוקר מושקעות. אנשים טוענים שזה מנקר עיניים או שאני מגזימה. בבריאות של הילדים שלי אין דבר כזה יותר מדי השקעה. אני אוהבת לחתוך להם את הירקות לגן בצורה יפה ומושכת ולהכין כריכים מוקפדים שעטופים יפה. זה אולי לוקח יותר זמן, אבל הם אוכלים בשמחה. מבחינתי זה לגיטימי ללכת לישון בחצות ולקום בחמש כדי להכין להם אוכל".

"מה פתאום? ברגע שהם מתעוררים אני יודעת שלא אספיק לעשות כלום. היום קמתי בחמש ועד שבע, כשבעלי התעורר, הספקתי להכין להם ארוחת בוקר וצהריים ולכבס. מדובר בסדרי עדיפויות וגם ברצון שלי. אני עם

הילדים שלי כל יום משתיים ואנחנו נהנים מהעשייה ביחד: הכנו חלות וצירפנו מגנט עם מתכון - הילדים וההורים התאהבו בזה. כשבגן למדו על שבלולים, הכנתי חלה בצורת שבלול. הילד שלי רצה יום הולדת של גיבורי־על, אז עשינו סלט חסה של הענק הירוק, קורי עכביש של ספיידרמן מספגטי ועוגת איירון מן עם פנסים אמיתיים. אפילו הילד שלי אמר שהפעם התעליתי על עצמי".

את נשמעת כמו גיבורת־על. אבל בינינו, לא מתחשק לך לפעמים פשוט לישון צהריים?

"בשביל הילדים אני מוכנה לעשות הכל. זו תרפיה בשבילי. מבחינתי זה גם חיסכון בכסף והרבה סיפוק. למה לקנות עוגה כשאפשר להכין?".

כי זה חוסך זמן, משאב חיוני.

"אמא שלי תמיד הייתה עושה לנו דברים בעצמה, ואני רוצה לעשות אותו דבר עם הילדים שלי. יש כאלה שמוציאות 500 שקל על עוגות מעוצבות וזה בסדר גמור. אני מעדיפה להכין עוגות יפהפיות שאולי לוקחות זמן ולא נראות מקצועיות, אבל משמחות את הילדים". 

ערבה ניומן. אוהבת להכין ארוחחות בוקר מושקעות(צילום: אלבום פרטי)

דג זהב לכל ילד

מבחינת ליטל בן ציון שילה (32) מבאר יעקב, אמא לשניים, גבול ההשקעה נמתח בדג זהב. ליתר דיוק, בדג שהילד שלה קיבל מילד אחר שהיה אבא של שבת. "קיבלנו הביתה קופסה קטנה עם דג זהב חי ומפרפר", היא נזכרת. "חשבתי שהתרגלנו כבר להכל, אבל זה עבר כל גבול. הרגשנו שזה לא משרת שום מטרה ונכפה עלינו. יום שישי בצהריים ואנחנו צריכים ללכת לחפש אקווריום ואוכל לדגים. הרי אי אפשר להשליך דג לאסלה, לא ניתן לו למות, נכון?" .

היא העלתה פוסט לפייסבוק עם שאלה: "דג זהב -  מקסים או מוגזם? אולי לי פשוט אין פרופורציות?"

רוב התגובות היו מזועזעות. "כשהתחילו לרדת על האמא מחקתי את הפוסט, זו לא הייתה כוונתי", היא אומרת. "הגננת כנראה הרגישה אותו דבר ושלחה לנו הודעה שמזכירה מה המשמעות האמיתית של אבא ואמא של שבת. אני מקווה שמעכשיו היא תשמש המבוגר האחראי"

.

מתי לדעתך איבדנו פרופורציות?

"זה התחיל בפייסבוק. שם הילדים מוצגים כנסיכים. בהתחלה זה הצחיק אותי, אבל עכשיו זו נהייתה ממש תחרות. לפני שבועיים קיבלנו במתנה מאבא של שבת ערכה ממותגת: מגנטים, מטבעות שוקולד, שקיות- הכל עם השם של הילד. אני לא מבינה למי זה הועיל".

את חושבת שזו סוגיה כלכלית?

"הכסף בטוח משחק פה תפקיד. קיבלנו פעם ערכה של סינר, כוס ומערוך ל־33 ילדים בגן. השקיעו בה לפחות 300 שקל. זה לא הגיוני. כשהילדים שלי אמא או אבא של שבת, הם מביאים מיץ ענבים או חלה, מקסימום כדורי שוקולד".

הפתעות פשוטות

ליהי דהן (33), אמא לשלושה, מזכירה מעפולה, מעידה על עצמה שהיא אמא משקיעה, אבל מתמקדת בהפתעות פשוטות וזולות, שהיא מכינה עם הילדים. כאשר בנה אבא של שבת, הם משקיעים בהכנות כשעתיים. בפעם האחרונה שזה קרה הם הכינו יחד עציצים ומתנות אישיות לכל אחד מילדי הגן. הוא נהנה לצ'פר את חבריו לגן, אבל זה כלום לעומת הסיפוק של אמו שמעלה את התוצרים לפייסבוק. "יש מצב שאני עושה את זה בשביל עצמי. זה גורם לי אושר", היא מודה.

אפשר להשקיע ולפנק, למה צריך לחלוק את זה בפייסבוק?

"כדי לקבל פידבק חיובי ולייקים ולתת דוגמה לאחרות. גיסתי כל הזמן שואלת אותי מאיפה יש לי כוח וסבלנות. אני פשוט מוצאת".

ליהי דהן. מעלה לפייסבוק את התוצרים(צילום: יהב שריקי)

• חבבו את "לאשה" בפייסבוק
• חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
• חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG