ד"ר חנה קהת (56), מייסדת עמותת "קולך - פורום נשים דתיות", זכתה בפרס על מפעל חיים
מה עבר עלייך מאז קבלת הפרס?
"בשנה האחרונה - כאשת אקדמיה שחוקרת ומלמדת את תחומי היהדות בכלל ומגדר ויהדות בפרט - הצלחתי לקדם כמה מחקרים וסיימתי ספר גדול בנושא התמורות בתלמוד תורה בעידן המודרני. כתבתי אותו במשך שנים רבות, ובע"ה בקרוב מאוד הוא יהיה בדפוס.
"בפעילות הפמיניסטית שלי, המתמקדת בעיקר בתחום המוזנח של היעדר טיפול ותמיכה בנפגעות תקיפה מינית הסובלות מפוסט־טראומה, יש כבר הישג. בשנים האחרונות, יחד עם חברות נפגעות תקיפה מינית, הפעלנו לחץ לפתיחת חלופה אשפוזית, כדי שהנפגעות לא יוחזרו למחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים. ממש באחרונה נפתחה חלופה כזו ברעננה והיא נמצאת בהרצה".
ובחייך הפרטיים?
"הפכתי לסבתא! בחודש נובמבר נולד לי נכד ראשון. אושר גדול!"
כשנשאלת מה תעשי בכספי הפרס, אמרת שתחליפי את מכוניתך הישנה, תעזרי לילדייך ותפעלי לסיוע לנשים שהותקפו מינית ונאלצות להתמודד לבדן עם נזקי הפוסט־טראומה. מה מהדברים הגשמת?
"שלושת הסעיפים בוצעו".
איך השפיע הפרס על פעילותך?
"הוא חיזק את ההכרה בפעילותי, תרם למיצוב שלי כמישהי שצריך להתייחס אליה ברצינות, ופותח יותר דלתות. בפעילות הזו אני זקוקה לחברות כנסת ולשרים, וההכרה שהפרס מעניק מקלה מאוד. בלעדיה לא הייתי מצליחה 'לנער' את הממשלה ביחס לנשים האלה".
נעמה אל סנא (49), מייסדת ומנהלת "רקמת המדבר", זכתה בפרס על מפעל חיים
מה השתנה בחייך מאז קבלת הפרס?
"הפרס עשה לי הרבה דברים טובים. קיבלתי פרסום, עידוד והכרה רחבה במגזר שלנו, בחברה הישראלית בכלל ואפילו בחו"ל. מיד אחרי הפרס הוזמנתי לקיים את שבוע המסורת הבדואית בקניון 'שרונים', והשנה הייתי בפסטיבל אמנות בינלאומי לנשים שהתקיים באנגליה, וכן בסנטה פה בארצות הברית, לשם הוזמנתי על ידי פסטיבל אמנות לשם שיווק ומכירה של מוצרי 'רקמת המדבר'. הספרייה הניידת שהקמתי הרחיבה פעילותה לחמישה ימים בשבוע ומגיעה לגנים ולבתי הספר באזור לקיה ולכפרים הלא־מוכרים אבו־כף ועווג'ר, שבו אני גרה".
אמרת שבכספי הפרס תממני הוצאת ספר שירה של המשוררת הצעירה נג'ח אבו אדובה בשלוש שפות. הגשמת זאת?
"זה בתהליך. נג'ח הייתה בשני הריונות רצופים וילדה בת ובן, והחומר לא מוכן עדיין מבחינתה. זה יבוצע כשהיא תהיה מוכנה. בינתיים, עזרתי במימון לימודי הרפואה ברומניה של שני בניי התאומים".
מה את עושה כיום?
"אני ממשיכה לפרוץ דרך ב'רקמת המדבר' ובנושאים נוספים. ממש עכשיו סיימתי קורס תיירות ברשות לפיתוח הנגב והשלמתי בניית תוכנית ללימוד תפירה לאמהות חד־הוריות ללא השכלה, הזקוקות להכנסה. אני גם פעילה בוועדת ההיגוי של נשים בדואיות בנגב, שהקמנו לשינוי חברתי במועצות. היום אין כלל חברה במועצה בדואית - אני מקווה שעוד עשר שנים תהיה אישה יו"ר מועצה כזאת. לא מזמן פתחתי קורס לאנגלית לבנות הצעירות כאן, אבל אני לא יודעת אנגלית ברמה מספיקה, ועכשיו אלך ללמוד אנגלית. חוץ מזה יש לי כבר ארבעה נכדים ואני צריכה להיות גם סבתא".
עו"ד אלונה וינוגרד (39), לשעבר מנכ"לית התנועה לחופש מידע, זכתה בפרס על יוזמה בראשית הדרך
מה השתנה בחייך מאז קבלת הפרס?
"בן זוגי, ד"ר ברק רוזנצויג, קיבל הזדמנות חד־פעמית כשהתקבל לתת־התמחות באורואונקולוגיה במרכז הסרטן 'ממוריאל סלואן קטרינג' בניו יורק. בהחלטה משפחתית משותפת ולא קלה, החלטנו לעבור לשם כדי שישלים את הכשרתו. לכן עזבתי את תפקידי כמנכ"לית התנועה לחופש המידע, אך נשארתי חברת הנהלה פעילה. מדובר בתקופה של שנתיים, וברור לשנינו שכשנחזור ארצה הקריירה שלי תהיה בעדיפות ראשונה".
מה את עושה בניו יורק?
"המעבר טרי ואנחנו עדיין בשלב ההלם והקליטה. התקופה הראשונה הזו מוקדשת בעיקר לשלושת ילדיי, שמנסים להיקלט במסגרת החדשה. מאמא עובדת הפכתי רק לאמא, וזו חוויה מלמדת לא פחות מניהול עמותה. התוכנית היא למצוא את מקומי כאן ואת הדרכים שבהן אני יכולה ללמוד ולהתפתח כדי להשתלב בעשייה החברתית כשנשוב ארצה, שאז אני מקווה למצוא אתגר חדש בתחום החברתי־משפטי".
כשקיבלת את הפרס אמרת שחלומך בנושא חופש המידע הוא שדו"חות של הרשויות יופיעו באתר שלכם וכל אזרח יוכל לבדוק מה עושים בכספו. הספקת?
"באופן חלקי. אנחנו רחוקים מהשקיפות המיוחלת, אבל מתקדמים בכיוון".
כשנשאלת מה תעשי בכספי הפרס אמרת שתסגרי את המינוס בבנק.
"אכן, כספי הפרס סייעו לנו משמעותית. הגמול בעשייה חברתית הוא אדיר, אבל הקושי הוא תמיד להתמודד עם המשאבים הדלים והמשכורת הנמוכה. הפרס סייע לנו להתמודד עם הפער הזה, ולו לתקופה מסוימת, ויש בכך הרגשה טובה מאוד".
120 אלף שקל יוענקו לאישה יוצאת דופן על מפעל חיים של עשייה מחוללת שינוי חברתי בישראל.
60 אלף שקל יוענקו לאישה צעירה, עד גיל 45, על יוזמה פורצת דרך בראשית הדרך.
ההרשמה לפרס רפפורט ו"לאשה" מסתיימת ב־31.12.15. פרטים באתר: www.rappaport-prize.com
