דהן עלתה אז לכותרות כמי שהייתה המתקשרת של זקן, ראשת לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. אחרי הטלפון ההוא החל מבול של טלפונים, ובשעות הערב כבר צבאו על דלת ביתה עשרות צלמים וכתבים.
"אני לא עוקבת אחרי החדשות ולכן לא ידעתי שבמהלך המשפט של שולה ואולמרט הושמעו קלטות שלי ושלה", אומרת דהן. "לא ידעתי שהשם שלי כבר מופיע בכל מקום, הייתי בשוק, מבולבלת. לא חיפשתי להתפרסם ופתאום, ביום בהיר אחד, השם שלי שורבב למשפט הכל כך מתוקשר הזה".
זה לא מצא חן בעינייך, אני מבינה.
"זה ממש שבר אותי, הוריד אותי באנרגיה. זו הייתה תקופה עצובה: אנשים היו סקפטיים לגביי, לעגו לי, אמרו שאני מדברת עם רוחות, תקפו אותי על סמך שמועות. כתבו עליי טוקבקים מרושעים ומזלזלים כמו 'מה זה החארטות האלה', שאני מדברת עם נשמות, ואני באתי לעזור. הסכום שאני לוקחת (500 שקל למפגש, שר"א) זה כלום לעומת מה שאנשים מקבלים ממני. אני הייתי מוכנה לשים 10,000 שקל כדי לקבל עצה טובה משמיים. נפגעתי מאוד".
בינינו, בלי שולה זקן אולי לא היו לך כל כך הרבה לקוחות.
"הפרסום הסב לי נזק, גרם לי עוגמת נפש גדולה. אני לא יכולה להתמודד עם אלף פניות, אין עשר אופירה, יש אופירה אחת. אני מסוגלת לתקשר לחמישה־שישה אנשים ביום, הפרסום הזה לא היה בריא לי בכלל".
כדורים מהפסיכיאטרית
היא בת 32, גרושה ואם לשלושה. מתגוררת בחולון, נולדה וגדלה ביבנה - בת בכורה מבין שלושה במשפחת בן שטרית. האב שוטר, האם עבדה בניקיון, וגם הילדה אופירה סייעה בפרנסת המשפחה. "בתור ילדה הייתי מנקה איתה בתי ספר וחדרי מדרגות", היא נזכרת. "לא חסר לנו כלום אבל חיינו בדוחק, הייתה לי ילדות לא קלה. הייתי ילדה דחויה, סגורה, ילדת כאפות. בבית כל הזמן היו צעקות ובלגן, ובתור בכורה הרגשתי את האחריות על הכתפיים. רציתי לרצות את אמא, היא תמיד נראתה לי עצובה ורציתי שתחייך".
את לימודיה בתיכון סיימה ללא תעודת בגרות, ובגיל 18 נישאה לגבר המבוגר ממנה ב־26 שנה. "הכרנו באירוע משפחתי והקשר התפתח מהר", היא מספרת. "כשנכנסתי להיריון התחתנתי, למורת רוחם של ההורים שלי. לא היה פשוט להיות אמא בגיל 19, וגם המציאות הכלכלית הייתה קשה. ועדיין, הוא תמיד דאג לי ולילדים. לפני שבע שנים התגרשנו".
למה?
"היה בינינו חוסר תקשורת, פער הגילים היה לא פשוט. היום הוא בקשר עם הילדים, אין לי מילה אחת רעה להגיד עליו".
גם מבחינה מקצועית לא נרשמה אצלה יציבות: דהן למדה בניית ציפורניים ופתחה מכון יופי, משם עברה לסחר במכוניות ובהמשך התפרנסה מעבודות ניקיון, "אבל תמיד רציתי יותר, חשבתי שיש משהו יותר טוב שמחכה לי", היא אומרת.
לתקשור הגיעה אחרי שהאר"י הקדוש נגלה אליה, לדבריה. "חוויתי אז תקופה קשה, לא היה לי כסף לשכירות", היא נאנחת. "כשהאר"י הקדוש בא אליי בחלום הבנתי שזה הייעוד שלי".
ספרי על ההארה.
"זה קרה לפני ארבע שנים, ביום חמישי. עבדתי בניקיון, ובאותו יום עברתי השפלה נוראית מצד בעל הבית. הוא ירד עליי שלא ניקיתי את הוויטרינות כמו שצריך, צעק עליי, לא רצה לשלם לי. זה היה ערב חג ולא היה לי כסף לעשות את החג. הייתי בצער מאוד גדול, חשבתי איך זה יכול להיות שהגעתי למצב כזה. זה החזיר אותי לילדות שלי, לאופירה הלא מוצלחת".
באותו לילה התעוררה משנתה והרגישה שקרה לה משהו שמעולם לא חוותה קודם: "ראיתי מולי דמות שאני מכירה מסיפורים, אדם בגובה מטר ושמונים בערך, עם זקן לבן וגון עור בהיר. הוא בירך אותי ואני, בהכרה מוחלטת, ישבתי משותקת על המיטה ולא יכולתי להגיב. הוא ליטף לי את הראש ואמר: 'אני האר"י הקדוש ואת שליחה של עם ישראל'. הוא נתן לי לוח של מספרים וכאילו גילה לי סוד של פענוחים כאלה".
למה הכוונה?
"זו הייתה חוויה עוצמתית שקשה לי להסביר. הוא אמר לי: 'אל תדאגי, לא יחסר לך כלום', ופתאום הופיע אצלי בראש לוח עם מלא מספרים והוא יצא מהדלת".
אני חייבת להגיד שזה נשמע הזוי.
"ברור! הזוי! הייתי בהלם טוטאלי, מרגע שהוא יצא מדלת החדר לא הצלחתי להירדם. חשבתי שירדתי מהפסים, שהתחרפנתי. בבוקר לקחתי את הבן הקטן לגן, וכשהגענו הסתכלתי על אחת האמהות - מישהי שמעולם לא דיברתי איתה קודם - ואמרתי לה: 'מזל טוב, את בהיריון ויש לך בן'. והיא אומרת: 'לא יכול להיות שאני בהיריון, אני במחזור'. התפדחתי. אבל עברו שלושה שבועות ואותה אמא ניגשת אליי ואומרת: 'אני בהיריון, איך ידעת?' ארבעה חודשים אחר כך היא סיפרה שזה בן".
"מאז, פתאום כל בן אדם שראיתי ברחוב - התחלתי לקבל עליו מסרים. וכל מה שאמרתי אכן קרה. אותם אנשים ביקשו להביא אליי את המשפחות שלהם וזה הלחיץ אותי. אמרתי: 'מה פתאום, איך אני אקח אחריות כזאת'".
סיפרת למישהו על ההתגלות שחווית?
"סיפרתי לאמא שלי כבר למחרת. היא אמרה: 'צדיקה, איזו זכות שהאר"י הקדוש בא אלייך'. היא היחידה ששיתפתי כי היא חזרה בתשובה לפני עשר שנים. אמרתי לעצמי שאם אספר את זה למישהו לא דתי, הוא בטח יחשוב שהשתגעתי. בכל זאת קבעתי תור לפסיכיאטרית".
מה היא אמרה?
"שאני צריכה כדורים. אז לקחתי, ועדיין שמעתי קולות, הנחיות, מסרים. בפגישה השנייה איתה היא ביקשה שאראה לה מה זה תקשור - זה היה התקשור השני שעשיתי בחיי. קיבלתי עבורה מסרים מבן משפחה קרוב שלה והיא הייתה בהלם. בסוף הפגישה היא אמרה לי שאני לא משוגעת, שהכל בסדר איתי, שעברתי תופעה על־טבעית ואני צריכה ללמוד איך להשתמש בזה בצורה חיובית. עד היום היא מגיעה אליי לפעמים לקבל עצות ושולחת אליי מטופלים".
את הלכת בעבר לקוראות בקפה? בקלפים?
"הלכתי כמה פעמים לראות מה זה, אבל לא באובססיביות, לא חייתי לפי זה. גם אף פעם לא קלעו בול לדברים שקרו לי, אז זלזלתי בזה. לדעתי כולם בתחום שרלטנים, אין עוד אופירה. לכן מצאתי את עצמי בקונפליקט: מצד אחד אני לא מאמינה בזה, ומצד שני אני מקבלת מיליון מסרים, חולמת על האר"י הקדוש, מספרים רצים לי בראש. בפעם השנייה שהוא בא אליי, הוא בירך לי שתי טבעות".
מה זאת אומרת?
"זו חוויה שקשה לי להסביר: הוא לקח שתי טבעות שלי, החזיק אותן ביד, ופתאום ראיתי לוח גדול מלא במספרים ותאריכי לידה, וכוס עם מים. והוא עומד מולי ואומר שאני צריכה להפעיל את הראש כדי לדעת לתקשר. זה כמו רמזים כאלה שאת צריכה להרכיב מהם פאזלים. מאז אני הולכת עם שתי הטבעות האלה תמיד".
שולה מהטלוויזיה
היום, היא טוענת, מתדפקים על דלתה עשרות אנשים, בהם פוליטיקאים בכירים, אנשי עסקים, שופטים, רופאים וטייקונים המגיעים אליה מהארץ ומחו"ל. לדבריה, הם מבקשים עצות לפני חתימה על עסקאות, "ומדובר בעסקאות של מיליארדים", היא מדגישה. "תתפלאי, אבל גם טייקונים סובלים מחרדות ולא תמיד יודעים מה לעשות. כבר קרה לי שנדל"ניסט בכיר מאוד הגיע אליי לפני חתימה על חוזה בסכומי עתק, ואמרתי: 'אל תחתום'".
והוא הקשיב לך?
"כן. הוא לא חתם, ובסוף התברר שאם הוא היה חותם הוא היה נופל בענק. או פוליטיקאי ידוע שהיה אצלי ורצה לדעת מה יקרה לו. אמרתי לו שהוא לא יגיע לתפקיד שאליו הוא שואף, ולא רק זה, אלא שהוא יסתבך בתיק פלילי שייפתח נגדו וייסגר. ובאמת כך היה".
כשמגיעים אלייך אנשים ידועים את נערכת לכך במיוחד?
"(צוחקת) ממש לא. ברוב המקרים אני בכלל לא יודעת במי מדובר, כשהם מתקשרים הם לא מציינים מי הם. הם מופיעים בדלת ואז את מזהה או שאת לא מזהה. את שולה לא זיהיתי בהתחלה. היא הגיעה אליי לפני שלוש שנים דרך אנשי עסקים, עם מטפחת על הראש, ואמרה שקוראים לה שולמית".
מתי הבנת במי מדובר?
"רק בפעם השנייה שנפגשנו. היא שאלה על אהוד ופתאום הסתכלתי עליה והבנתי שאני מכירה אותה מהטלוויזיה. שאלתי: 'את שולה זקן מהטלוויזיה?' והיא ענתה 'כן, שקט שקט, שלא ישמעו'".
ממי העברת לה מסרים?
"היא קיבלה מסרים מבני משפחה שנפטרו. אני הייתי הכלי שהעביר את המסר. הנשמות יעצו לה לתבוע כסף מאולמרט".
המסרים שהעבירה אופירה לשולה זקן הושמעו בבית המשפט המחוזי בירושלים בנובמבר 2014, במהלך המשפט החוזר בפרשת "מעטפות הכסף". זקן, שהגיעה להסדר טיעון בתמורה למסירת ראיות, מסרה בין היתר גם קלטות של פגישותיה עם דהן. בחקירה הנגדית שלפו עורכי הדין של אולמרט את ההקלטות שהעבירה זקן ובהן נשמעו שיחות שניהלה עם המתקשרת שלה; השמעת ההקלטות נועדה להוכיח את המוטיבציה של זקן להפיל את אולמרט. אך הן לא הועילו, ובסופו של דבר בית המשפט הרשיע את ראש הממשלה לשעבר בתיק.
מה שולה זקן רצתה לדעת?
"היא שאלה על המשפחה שלה. כל מפגש נמשך שעה בערך. היא ביקרה אצלי בבית הרבה פעמים, בדרך כלל בשעות הבוקר. בפעם האחרונה ראיתי אותה לפני שנה וחצי בערך".
ידעת שהיא מקליטה את השיחות?
"בטח שידעתי, אבל חשבתי שהיא רוצה להשתמש בהקלטות האלה לעצמה, להקשיב שוב למה שנאמר, להפנים את העצות ולפעול לפיהן. לא העליתי על דעתי שזה יובא בפני בית המשפט, שולה לא שיתפה אותי בשום דבר כזה. ההקלטות פורסמו בלי לשאול אותי אם זה בסדר מבחינתי. אני אדם אנונימי, היה לי כיף בשקט ובשלווה שלי. לפחות לשם ההגינות תעדכני אותי, תגידי. אם היא הייתה מתייעצת איתי, הייתי אומרת שאני לא מוכנה שזה יתפרסם. צריכים להיות ערוכים לזה נפשית, זה לא יכול לבוא לך בבום. זה תקשור, למה להעביר דברים חסויים לתקשורת? זה דבר אישי, אי אפשר לדבר עם נשמות ולעשות מזה מסחרה. היא פגעה בי מאוד".
ממה הכי נפגעת?
"קודם כל, הייתה פגיעה במקצועיות שלי: בהתחלה אנשים חשבו שאני העברתי את ההקלטות, התקשרו לשאול אם אני הקלטתי את שולה. חשבו שמכרתי אותה, והייתי צריכה להוכיח שזה לא אני. חלק מהאנשים לא האמינו לי, ובהתחלה עברתי תקופה מאוד קשה. אנשים אמרו לי: 'אנחנו מדברים על מידע מסווג, אישי, ואת רצה ומוציאה את זה לתקשורת'. ואז החלטתי להגיב בתקשורת, שיבינו שאני לא הקלטתי את שולה, שהיא זו שהקליטה והיא זו שנתנה את הקלטות. היום אני לא מרשה לאנשים להקליט בזמן תקשור. וכמובן נפגעתי מזה שתרגמו את הדברים כאילו אני יעצתי לה להתנהל פלילית, זה בכלל לא נכון".
בהקלטות שומעים שיעצת לה לקחת כסף מאולמרט. אין כאן מעורבות פלילית מצדך?
"אני שבה ומסבירה שאני רק צינור להעביר את המסר, אני לא יועצת ולא מנטורית, אלא אדם בעל יכולת לתקשר עם נשמות והן אלה שיעצו לה כיצד לנהוג. לקחת משפט, להוציא אותו מהקשרו ולטעון שזה פלילי - זו פרשנות של מי שאומר את זה".
פנית אליה אחרי שפורסמו ההקלטות?
"ברור. התקשרתי אליה אבל היא לא ענתה. רציתי רק לדעת למה היא עשתה את זה. הרי באתי ממקום טוב, לכוון, לעזור, והיא פעלה לא נכון כלפיי. בהמשך היא התקשרה אליי כמה פעמים מהכלא ושמחתי, שאלתי מה שלומה, איך היא מרגישה. לא כעסתי עליה, הבנתי שהיא הייתה במקום לא טוב, שאני לא יכולה לבוא אליה בטענות. יש כאן ערבוב של רגשות: מצד אחד היא עשתה לי טוב ומצד שני היא פגעה בי".
הצלחת לדבר איתה על זה בכנות?
"אף פעם לא אמרתי לה מה אני מרגישה. כשהייתה בכלא אמרתי לה שאם היא צריכה עזרה אני כאן בשבילה, אבל היא לא יצרה קשר מאז, וגם אני לא". (תגובתה של שולה זקן: "בחיים החדשים שלי אני לא רואה לנכון להגיב לדברים מסוג זה").
דהן מספרת שלקח לה זמן להתאושש, "אבל המשכתי הלאה. אמרתי לעצמי: 'זאת ההזדמנות שלך להוכיח שאת לא איזה עלי באבא אלא מישהי שנמצאת כאן בשביל להעביר מסר'".
את זה היא מנסה לעשות עכשיו במסגרת מפגשים שהיא מקיימת ברחבי הארץ תחת השם "אופירה בסלון". "החלטתי שאני אגיע לכל סלון שאליו יזמינו אותי", היא אומרת. "אעביר הרצאה קצרה בנושא תקשור ואתן לאנשים לטעום מהחוויה, למשל אדבר עם מישהו שהם אוהבים שנפטר. אני אגרום לאנשים להבין שהם יכולים להתחבר לעולם הבא דרך העולם הזה, במגרש הביתי שלהם. חוץ מזה אני רוצה להגיע לאנשים סקפטיים שבחיים לא יבואו אליי".
איך תעשי את זה?
"החלום שלי הוא לעמוד על הבמה בקיסריה ולהוכיח שיש בורא לעולם, שמשגיחים עלינו כל שנייה ושנייה, כל דקה ודקה. שיבינו שאופירה היא לא בן אדם הזוי".
לנחש מספרים בלוטו
בשלב מסוים בשיחה אופירה מציעה לי להתנסות בעצמי, ואני, שמעולם לא התנסיתי בכך, מחליטה ללכת על זה. אופירה מבקשת שאאחוז בטבעת שהסירה מאצבעה, מניחה בידי ספר תהלים ומבקשת שאפתח אותו באקראי. היא שמה את הטבעת בכוס, מדליקה נר, ומבקשת שאעצום עיניים ואז אפקח. רגע אחרי, כשעיניה מתגלגלות, התחושה היא שנכנסה בה איזו דמות. החוויה ספק מפחידה, ספק משעשעת, ותלווה אותי עוד מספר ימים לאחר מכן.
בתקשור אופירה מבקשת להעביר לי מסר מאסתר, סבתי ז"ל מצד אבי. היא מציינת את שמות ילדיי, מספרת מה עובר עליהם כיום ומה יעלה בגורלם בעתיד. אחר כך אני מקבלת מסרים גם מסבתי השנייה ומשני הסבים שלי, שלהפתעתי יודעים על חיי ועל חיי הקרובים לי - הרבה יותר משציפיתי.
מנין לך השמות של בני המשפחה שלי? יש לך קשר למחשב של משרד הפנים?
"(צוחקת) הרבה אנשים שואלים אם יש לי קשר למחשב של משרד הפנים או של הביטוח הלאומי. אני בהחלט מבינה שקשה לעכל ולהבין שאני מתקשרת עם נשמות".
קורה לפעמים שהתקשור לא מצליח?
"כן. למה? לא יודעת, יכול להיות שאותו אדם יבוא בפעם אחרת וכן אקבל מסר בשבילו. אם אני לא מצליחה לראות, לא משלמים לי. זה לא כמו קריאה בקפה או בקלפים".
תגידי, יש דברים שעדיף לא לדעת?
"ברור. אם אני יודעת שסבא של מישהו עומד למות, לא אגיד את זה. לפעמים אם אתה מנבא משהו, הוא עלול לקרות. אז אם אני רואה דברים רעים חד משמעיים, לא אגיד. אבל אם אני רואה דברים שעשויים להתרחש ויכולים להשתנות, אני אגיד כדי שהבן אדם ינסה לשנות".
ואם מבקשים לשמוע הכל?
"אז אני אגיד הכל".
מה הדבר הכי נורא שאמרת ללקוח?
"מישהי באה אליי וישר אמרתי לה: 'אני לא יכולה לעשות לך תקשור, רוצי הביתה, אמא שלך זקוקה לך'. המסר שקיבלתי הלחיץ אותי, הייתי מבוהלת יותר ממנה. היא רצה הביתה, דפקה בדלת, לא הייתה תשובה. היא הזמינה מכבי אש וגילתה שאמא שלה מתה. מאז כל שנה היא באה לדבר עם אמא שלה".
קרה שהבנת שמישהו עומד למות?
"כן, זה קרה לי עם גבר בשנות ה־50 לחייו. קיבלתי מסר שאין לו אריכות ימים ובחרתי לא להגיד לו את זה כי הבנתי שזה לא בר שינוי. ועדיין ניסיתי לרמוז, אמרתי לו שייתן צדקה, שיתפלל, שישמור על הבריאות. אבל זה לא יצא, וכששמעתי שהוא נפטר, הופתעתי".
הופתעת? למה?
"כי עד היום קשה לי להאמין שבכל פעם אני קולעת בול".
את יודעת גם מה יהיו המספרים בלוטו?
"אספר לך סיפור. אני וחברה שלי עשינו תרגיל: אמרתי לה, בואי נתערב שאני אומרת לך את כל המספרים לפני ההגרלה, אחרי שכל הכרטיסים נשלחו. הצלחתי להביא בתקשור חמישה מספרים מתוך שבעה! החברה הייתה בהלם. אבל אני יודעת שלא לשם כך קיבלתי את היכולות שלי, זה לא נכון לנצל את מה שיש בי בשביל בצע כסף".
ומה עם קזינו?
"שם הולך לי טוב".
אז נוסעים?
"יאללה בואי".
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
>>> חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
