שמר גאון, זוגתו של בראבא: "הקשר עם שלמה הוא בית הבראה לנפש"

היא היתה על סף ייאוש מהרווקים התל-אביבים השרוטים כשפגשה את שלמה בראבא, המבוגר ממנה ב-25 שנה. עכשיו יש להם תינוקת משותפת והצגה על חייו שכתבו יחד

שמר על המפגש הראשון עם שלמה: "מי העלה בדעתו, זו לא הייתה אפשרות" (צילום: גל חרמוני)
שמר על המפגש הראשון עם שלמה: "מי העלה בדעתו, זו לא הייתה אפשרות" (צילום: גל חרמוני)
לפני חצי שנה הפכו שמר גאון ושלמה בראבא להורים - פעם שלישית שלו, פעם ראשונה שלה - ולמרות ניסיון החיים של שניהם, גם הם לא ידעו מה עושים עם תינוקת שלוקח לה שעה וחצי לסיים בקבוק של 60 סמ"ק חלב.

 

"פניתי לכל מיני מומחיות" היא משחזרת, "וספקולציות עפו באוויר: אולי זה הקצב שלה? אולי היא רוצה לחזור לציצי? בסוף באה עוזרת הבית, בת 40 עם חמישה ילדים, ואמרה לי: 'מה זה שהילדה אוכלת כל כך הרבה זמן?' היא הסתכלה ואמרה מיד, 'את מחזיקה את הפייה של הבקבוק הפוך'".

 

את רצינית?

גאון צוחקת: "כן, לפייה של הבקבוק הזה היה צד שמן וצד שטוח. אני החזקתי את הצד השמן עם החור לכיוון החיך, אז נוצר ואקום והחלב לא עבר. בלי לשאול אותי, העוזרת לקחה את הילדה, נתנה לה בקבוק ואחרי עשר דקות הילדה חיסלה אותו. וזה אחרי כל הדולות והיועצות".

 

"מה שקרה לי זה משל לחיים. יש לנו אינסטינקטים, אבל אנחנו חיים בעידן שבו לכל דבר יש יועצים. נכנסתי לאינטרנט וקיבלתי כאב ראש. יועצת הנקה, דולה ללידה, מומחית למסאז'ים, יוגה לתינוקות ויועצת שינה. מרוב יועצות, התעסקות, ספרות, אינטרנט, אג'נדות - משהו הלך לאיבוד. מנסים לשלוט במשהו שאין עליו שליטה. זה כמו כל סאגת הלידות. נשים שאומרות, 'אני אלד טבעי, כמו לביאה בטבע'. אני לא הנפתי שום דגל".

 

עוד ילדים? הלוואי

שמר (שמרית) גאון כבר הבינה שאי אפשר לתכנן את הלידה - שלה התחילה בשבוע 42 עם זירוז והסתיימה בניתוח קיסרי בהרדמה חלקית, כשבן זוגה בראבא אוחז בידה.

 

גם הזוגיות ביניהם החלה בלי הצהרות בומבסטיות. אף אחד מהם לא תכנן ששיחה עם סיגריה מחוץ לתחנת רדיו תסתיים באהבה ענקית, הצגת יחיד שכתבו יחד ולידת תינוקת מתוקה להפליא, שי אמיליה בראבא־גאון ("רציתי לקרוא לה אמיליה על שם סבתא שלי שהייתה אשה שמחה, אבל חששתי שזה יישמע נובורישי, לכן הוספתי כשם שני"). והיד, אם תהיתם, עוד נטויה. "אם יהיו עוד ילדים?", היא צוחקת, "הלוואי. בעזרת השמש. נשמח".

 

תכירו את שמר גאון: בת 39, ילידת מושב חצב שבדרום, חכמה, מצחיקה, רוחנית ולא מתביישת בזה, אוהבת לשתות, לעשן, לרקוד, לחיות. בחורה שפילסה לעצמה לבד את הדרך וקנתה דירה ראשונה באמצע שנות ה־30 לחייה.

 

על הילדות שלה היא כותבת היום סדרת טלוויזיה; בת קטנה אחרי אחות ושני אחים (47, 45, 41), משפחה טריפוליטאית, אך בניגוד למצופה היא לא הייתה המפונקת של הבית.  "כשאני נולדתי, להורים שלי כבר לא היה כוח", היא צוחקת, "הם התעסקו בפרנסה ובעניינים עם האחים הגדולים שלי. לא הייתי פרח שהשקו אותו".

 

בגיל 17, אחרי הבגרויות, עזבה את המושב לטובת דירה שכורה בתל אביב עם שותפים. אחרי שירות צבאי כסמלת מבצעים בבסיס חיל אוויר, חזרה לעיר הגדולה, החלה ללמוד תקשורת באוניברסיטה הפתוחה (תואר שהיא מסיימת עכשיו), עבדה כרקדנית בלהקת אירועים והרוויחה טוב.

 

כשפרשה מהלהקה החלה קריירה כמפיקת חתונות ואירועים. בגיל 26 פרשה מהפקות והחלה לעבוד כדי.ג'יי. למדה בעצמה את התחום, עבדה בברים תל־אביביים ובהמשך בחתונות, וקנתה דירה. היא טיילה בעולם, עבדה בערב, ביום עשתה חיים.

 

בגיל 34 התחילה לעבוד ברדיו "מהות החיים" של שרי אריסון, לכתוב תוכן לתוכנית שלה ולפתח חשק ללימודי כתיבה. היא סיימה לימודי תסריטאות בבית הספר של עידית שחורי, והיום חולמת לביים סרטים. שם היא רוצה להיות ב־20 השנים הבאות.

 

בזמן שטוותה חלומות החיים המשיכו: כשהייתה בת 35 חלתה אמה ונפטרה בתוך כמה חודשים. שנה וחצי לאחר מותה - בדיוק כשנפרדה מבן זוג ועזבה את דירתם המשותפת - החלה לגבש רעיון לסדרת טלוויזיה על משפחתה. היא נסעה לחודש ליוון, ובימים אלה שבה אל החומרים ההם, בשלה יותר לגעת בפצעים.

 

ביישן וג'נטלמן

בגיל 37, עם פז"ם עשיר במערכות יחסים כושלות, הבינה גאון שיש עוד אופציה: להניח לזה. ואז הגיע בראבא, אז בן 62, גרוש פעמיים ואב לשניים (30 ו־25). הוא בא להתראיין אצל ידידו דני שטג בפיילוט לתוכנית רדיו. גאון ערכה את המוזיקה לתוכנית. כולם ישבו באולפן, והייתה כימיה. "אבל מי העלה בדעתו, זו לא הייתה אפשרות".

 

למה?

"כי גדלתי על שלמה, ולא הרשיתי לעצמי לחשוב על זה. הוא מצא חן בעיניי כאדם, מישהו עם ראש טוב שאפשר לדבר איתו. כשהסתיימה התוכנית, יצאתי החוצה לעשן והוא עישן איתי. אחר כך סיפר לי שלא עישן 15 שנה".

 

"הוא הרגיש, כמוני, שיש לנו שיח, זיהה בחורה פריקית, ראש טוב, אבל לא ניסה להתחיל איתי. הוא גבר מנומס, ביישן, ג'נטלמן במובן המסורתי, הנעים, שחסר אצל גברים בגילי".

 

כמה שבועות אחרי הסיגריה ההיא, הם נפגשו במקרה בבית קפה ליד תיאטרון הקאמרי. גאון התרגשה. הוא לא זכר אותה בכלל. היא נאלצה להזכיר. בסוף החליפו טלפונים, קבעו לדבר. "הוא עניין אותי", היא נזכרת.

 

אחר כך הוא בא לבקר אותה ברדיו והסכים להצטלם לסרט סטודנטים קצר שצילמה. במשך ההכנות לתפקיד החל להתבשל רגש שחצה את הידידות האפלטונית. ואז הוא הזמין אותה לדייט במסעדה מול הים. "עד לאותו רגע לא חשבנו שזה הולך לשם ושזה יוביל לילדה משותפת", היא אומרת. "אבל בדייט ההוא היה חיבור נפשי, פיזי, רוחני. הוא, אגב, התייעץ איתי לאן בא לי לצאת. אהבתי את זה. זה היה כל כך שונה מהנוף הגברי המוכר. היום אין דייטים, היום זה 'בואי אליי'".

 

פער הגילים לא העסיק אותך?

"היו רגעים שחשבתי שאני עושה טעות, שאני אתקל בחומה. היו לי כבר שברונות לב. לפני שהכרתי את שלמה היה לי סיפור אהבה של שלושה חודשים שנראה מבטיח, ופתאום זה הסתבך. חשבתי, מה שווים הניסיונות האלה אם את חושבת שמצאת ופתאום את בתוהו ובוהו? גם לפני הקשר ההוא הייתה זוגיות של שנתיים שהייתה כרוכה בהמון מאמץ. כשהתחיל הקשר עם שלמה חשבתי שאולי אני לא צריכה לסמוך על עצמי, כי המצפן הפנימי שלי מכוון אותי שוב לקשר לא רלוונטי. פחדתי".

 

 

"שלמה לא נבהל מנשים חזקות, להפך, הוא מפרגן לזה" (צילום: גל חרמוני)
    "שלמה לא נבהל מנשים חזקות, להפך, הוא מפרגן לזה"(צילום: גל חרמוני)

     

    לא חסרו לי מחזרים

    סיפור האהבה התפתח מהר. בראבא, היא אומרת, חיכה כל חייו לחיבור כזה. "שלמה מדבר במונחים של 'מישהו שלח לי אותך'", היא אומרת ומחייכת. "שנינו הרגשנו שהגענו הביתה. הקשר עם שלמה הוא בשבילי בית הבראה לנפש. באתי אליו אחרי 20 שנה של רווקות תל־אביבית עם המון ספק, ביקורת עצמית וחוסר ביטחון, תחושה שאני לא מתאימה למשבצת ושזה לא יקרה ".

     

    הקשר איתו עזר לך לשחרר את הספק והביקורת העצמית?

    "דרך שלמה אני מצליחה לראות את עצמי במקום הנכון. הוא לא נבהל מנשים חזקות, להפך, הוא מפרגן לזה, חושב שזה מרתק. גברים כאלה כמעט לא קיימים. אצל רוב הגברים, מתחת למילים היפות שוכן גבר קדמוני שמעדיף אישה קטנה. שלמה מבין את העוצמה הנשית ומשתף איתה פעולה. הקשר איתו הוא חוויה מתקנת".

     

    לאיזה סוג של חוויות?

    "אף פעם לא חסרו לי מחזרים, ולא הייתי הרווקה שממתינה שמישהו יקטוף אותה ובינתיים היא קורבן של נסיבות. אבל תמיד הרגשתי שבני הזוג שלי רוצים להעביר איתי זמן בכיף, ושאני לא הטיפוס להתחתן איתו. היה לי חבר שאמר לי, 'אני צריך אישה קטנה, ממך אי אפשר להסתיר כלום, לעגל פינות'. נפגעתי עד עמקי נשמתי. היום אני מברכת על כל התחנות שעברתי".

     

    מי שהעלה את נושא הילדים היה דווקא בראבא, שבגיל 64 החליט שאף פעם לא מאוחר לחזור לחתל ולחטא מוצצים. "בחודשים הראשונים לא העליתי את זה, כי היה טוב ורציתי ללכת עם זה", היא מודה, "בסוף הוא אמר לי משהו מקסים: 'גם אם היו לך שלושה ילדים, הייתי ממשיך לצאת איתך. אני רואה אותך, את אמא, אין מה לחכות"'.

     

    מה ענית לו?

    "זה נורא ריגש אותי. הרגשתי שהיה שווה לבטוח בו, לא לפחד, לסמוך על המצפן הפנימי שלי, לפתוח את הזרועות, לא לסגת ולא להרוס. קצת לפני שהכרתי את שלמה הבנתי שאני לא רואה את החיים שלי בלי אימהות, אבל ידעתי שאם אכנס ללחץ, אאריך את הדרך. שלמה זה משל, כי מה היה הסיכוי שהוא יעשה איתי ילדים? זה היה כמעט סוריאליסטי. אם הייתי חושבת על זה לפני הפגישה הראשונה, לא הייתי הולכת אליה".

     

    לא עסקת בחישובים כמו כשהילדה תסיים תיכון, הוא יהיה בן 82?

    "לא. אמרתי לו, ובעצם לשנינו: 'בוא לא נפחד, בוא נלך על זה, על הכל'".

     

    איזה אבא שלמה? מחתל או תומך מהצד?

    "שלמה הוא אלוף ההחתלות. הוא פיתח טכניקה מקורית. אפילו חשבתי לצלם אותו בסרטון הדרכה לאבות מחתלים ולהפיץ את זה ביוטיוב. הוא אבא מעורב והוא גם נהנה. כשהילדים הגדולים שלו נולדו, הוא היה צעיר מדי לדעתו. היום זה סוג של חוויה מתקנת".

     

    תתחתנו, אגב?

    (צוחקת) "עוד לא התחתנו רשמית. חיכינו שאלד כדי שאוכל לשתות בחתונה".

     

     

    אלוף ההחתלות. בראבא ושי (צילום: גל חרמוני)
      אלוף ההחתלות. בראבא ושי(צילום: גל חרמוני)

       

      סיפור האהבה כבר הניב הצגת יחיד קומית, שהחומרים שלה לקוחים מהאוטוביוגרפיה של בראבא: ילדותו בנתניה כבן יחיד לניצולי שואה, ההדחה מקורס טיס, ימי הלהקה הצבאית, החיים באמריקה בשנות ה־60, הגירושים מאשתו הראשונה, הגירושים השניים, האבא שלא היה לילדיו הבוגרים וההתאהבות בצעירה שלקחה אותו למשפחתה לאכול דגים חריפים עד שכמעט נחנק.

       

      גאון האמביציוזית דחפה אותו להגשים את החלום הישן. "כשהכרתי את שלמה הוא עבד בתיאטרון הקאמרי. הייתה הצגה שכבר רצה, והצגה בשלבי חזרות. בראיונות הוא תמיד סיפר שהוא חולם על ערב יחיד", היא נזכרת. "כשהגעתי אליו הביתה ראיתי ערימות של דפים כתובים. דפים בכל חדר. הוא איש מפוזר ופורה עם המון רעיונות, והתחלתי לעשות סדר. אני אוהבת להוציא לפועל חלומות של אנשים שאיכשהו לא הגיעו אליהם. כמו בשיר של דודו טסה, 'עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה'".

       

      בתחילה הסתכם תפקידה באיסוף הניירת וסידורה. בראבא הפרפקציוניסט חיפש כותבים. גאון בדיוק פוטרה מעבודתה ברדיו, אבל הוא רצה לוודא שהיא האדם הנכון לכתוב לצדו. כשהחליט שכן, היא התעקשה לעבוד עם משכורת בשעות מסודרות. "היינו נוסעים לסוף שבוע, מקליטים רעיונות ומשכתבים אותם. נהנינו מהעבודה יחד, כי יש לנו הומור דומה", היא אומרת. כיום המופע רץ ברחבי הארץ (המופעים הבאים יתקיימו ב־9 באוקטובר ב"צוותא" בת"א, ב־16 וב־17 באוקטובר בתיאטרון הקאמרי בת"א).

       

      את לא חוששת ליפול למשבצת "האישה של" אחרי שנים של עצמאות?

      "החושים שלי זעקו מההתחלה. הסברתי לו שאני לא אגרר אחריו, שאני לא אעבוד איתו רק כי הוא אוהב אותי. הוא אמר: 'אם זה לא היה מתאים מקצועית, זה לא היה קורה'. הבהרתי לו שמעולם לא הייתי נספח, ושאני יוצאת איתו כי הוא מוצא חן בעיניי, לא כי הוא שלמה בראבא. אני אינדיבידואליסטית".

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד