לצד ההתחדשות והשיפוץ המרשימים של בית התפוצות בתל אביב, שנחשפו אתמול בערוץ האדריכלות של Xnet יש מי שהופתע לשמוע על המהלך - שלא לומר נפגע ממנו. זהו האדריכל המקורי של הבניין.
אלי גבירצמן, בן 91, זכה בשעתו בפרס הראשון בתחרות אדריכלים יוקרתית לתכנון בית התפוצות. ראש חבר השופטים בתחרות, שנערכה ב-1961, היה מיס ואן דר רוהה, מן האדריכלים החשובים במאה ה-20, אחד מאבות המודרניזם ומראשי בית הספר "באוהאוס" בגרמניה.
מיס ואן דר רוהה התכוון לטוס משיקגו לישראל כדי לשפוט בתחרות, אך שבר את רגלו; חברי הוועדה, בהם האדריכל זוכה פרס ישראל דב כרמי, הבמאי גרשון פלוטקין והרב ישראל אלתר, טסו למקום מושבו של האדריכל המהולל והציגו לפניו את התוכניות המוצעות. הצעתו של גבירצמן, בן 40 בלבד אז, גברה על הצעותיהן של אדריכלים מוערכים ורבי-ניסיון כמו אריה שרון ובנימין אידלסון, שולמית ומיכאל נדלר, שמואל ביקסון, שמעון פובזנר ואחרים.
גבירצמן לא ידע את נפשו למשמע הזכייה שלו בתחרות, אך שמחתו נמהלה באכזבה כאשר התבקש לצרף אליו אדריכל מנוסה יותר, כדי להבטיח את הצלחת הפרויקט (זאת, למרות שבשנים שחלפו בין הזכייה לבין הבנייה בפועל, הספיק גבירצמן לבנות את מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן). כך התבצע שידוך כפוי בין האדריכל הצעיר לבין האדריכל הוותיק יצחק ישר, תוך הכנסת שינויים של ממש ביחס לתוכנית שזכתה בתחרות – שינויים שלא היו לרוחו של גבירצמן.
"אתה מבין את הדבר המצחיק? למדתי בטכניון, ויצחק ישר בסך הכל למד שנה לפניי", הוא אומר. "היו בהצעה שלי אלמנטים הנדסיים פשוטים, שהיו מורכבים מצילינדר של האודיטוריום ועליו האולם הגדול עם תצוגת התפוצות. הוא (יצחק, מ"ב) אמר שכדאי פה לעשות ושם לשנות, אז בצורה כזו הוא שינה את הרעיון שלי לבית התפוצות".
אין ספק שהתוצאה הסופית שונה מההצעה שלך לתחרות, ודומה יותר למוזיאון תל אביב, שישר היה אחד ממתכנניו. זה היה במודע?
"על הפרטים אני לא יכול לדבר, ויכול להיות שיש אלמנטים שאכן נלקחו. ודאי שיכולים להיות דברים דומים, אבל המטרה לא הייתה העתק של מוזיאון תל אביב. זה בכלל לא היה על הפרק כשהייתה התחרות".
תוך כדי ראיון, כאשר גבירצמן מבין שהמבנה עבר שיפוץ מקיף ותוספות, הוא מגיב בכעס: "אני לא מבין אותם. עושים שיפוץ בבית התפוצות שאני תכננתי ולא מתאמים איתי שום דבר? לא שואלים? לא מתעניינים? לא מבקשים חוות דעת? זה הגיוני? זה טמטום או רוע, לא יודע איך לקרוא לזה בכלל, לא מבין את התופעה הזו".
ביקרת בכלל בבית התפוצות מאז הפתיחה?
"לא. לא הזמינו אותי. הייתי רוצה לבקר שם עכשיו, אחרי השיפוץ".
הוא מתגורר במגדל "ישרוטל" ("מגדלות") ברחוב בן יהודה בתל אביב, מגדל שאותו תכנן, ובעשרות שנות קריירה הספיק לתכנן מאות אלפי דיור ל"שיכון עובדים" ולמדינה – מקצרין שבגולן ועד באר שבע – לצד תוכניות האב של כרמיאל וקצרין. גם אחרי כל זה, נדמה שבית התפוצות הוא סוגייה כאובה מבחינתו.
זו לא הפעם הראשונה, שבה אדריכלים ותיקים (או ממשיכי דרכם) שומעים בדיעבד על מבנה שלהם שעובר - או כבר עבר - שינוי מהותי. בחלק מהמקרים, כמו במקרה הנוכחי או אצל האדריכל צבי לישר שתכנן את כיכר דיזנגוף המורמת, זה נגמר בעלבון; אדריכלים אחרים בחרו לפנות לערכאות משפטיות.
לא מדובר רק באגו, אלא גם בכסף, ביוקרה ובזיכרון הקשורים במבנה ציבור בעל חשיבות עירונית או לאומית. האדריכל ארד שרון, נכדו של האדריכל אריה שרון, ביקש מבנק ישראל לעצור את שיפוץ הבנק שתכנן סבו בירושלים, בטענה של פגיעה בזכויות יוצרים; בשיפוץ היכל התרבות בתל אביב, מחו עדה ורם כרמי - דור ההמשך של דב כרמי, אחד המתכננים של ההיכל (עם זאב רכטר) - על הדרתם מהפרויקט. יורשי המשרד של האדריכל אל מנספלד, שתכנן את מוזיאון ישראל בירושלים, מחו על שמשרדו לא קיבל את פרויקט השיפוץ וההרחבה - והרשימה ארוכה.
אדריכל השיפוץ: ''מהפרויקט שלו לא נשאר הרבה''
מה חושב האדריכל דניאל מינץ, שתכנן את חידוש בית התפוצות? "אלי גבירצמן זכה בתחרות כשהוא היה צעיר", הוא משיב, "ואז צירפו אליו את יצחק ישר. מהפרויקט שלו (ההצעה הזוכה בתחרות, מ"ב) לא נשאר הרבה; מה שנבנה זה משהו אחר. אני לא יודע מה קרה שם, אבל לאחר מכן היה עוד שלב שבו הוא כבר לא היה מעורב - כשהקימו אגף נוסף שעמד הרבה שנים כשלד. ברור לי שצריך לגלות פה רגישות, כי מדובר באנשים".
במבט לאחור, היה צריך לשתף אותו בתכנון השיפוץ?
"הייתה פה מציאות מורכבת. אף אחד לא התכוון לשפץ את המבנה ולשנות את הבניין. בבית התפוצות חיפשו מישהו שיעשה תערוכה חדשה. לאחר ראיונות הם בחרו במשרד שלנו. כשנבחרנו, אמרנו להם שאין דבר כזה שלוקחים את הבניין ותוקעים בו תערוכה - צריך פעולת התערבות רציפה כדי לייצר חוויה. זה אומר לפתוח את הבניין ולמצות את הפוטנציאל שלו, לא רק כבניין אלא גם כחלק מהאוניברסיטה, וההצעה מצאה חן בעיניהם. אני לא הייתי נאמן לגבירצמן, אלא ליצחק ישר ולבניין שלו. יצחק היה כבר לא צעיר" (ומאז תחילת הפרויקט הוא כבר הלך לעולמו, מ"ב).
ניסת ליצור קשר עם יצחק ישר?
"לא. האם הייתי צריך? יכול להיות שכן".
אתה יכול לתאר לעצמך את התחושה שלך, כשישפצו מבנה שאתה תכננת בעודך בחיים?
"שישפצו. הסיפור הזה של זכויות יוצרים הוא מעורפל. אין זכויות יוצרים, זה לא קיים. אלא אם כן, המבנה במקור קיבל הכרה כיצירת אמנות גדולה. אבל אם אלו התחושות שלו וזה כואב, בהחלט צריך לתת לו את הבמה".
מ"מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות" נמסר בתגובה: "אנו רוחשים כבוד עצום למייסדי המוזיאון, שנפתח לראשונה ב-1978. על כן יוקצה בקומת המבואה המחודשת חלל מיוחד, שבו יוצג סיפורו של המוזיאון מראשיתו ועד היום: מחזונו של ד"ר נחום גולדמן, דרך תוכניתם של האדריכלים אלי גבירצמן ויצחק ישר למבנה, הקונספט האוצרותי שהגה אבא קובנר ויישומו ע"י המנכ"ל המייסד, שייקה ויינברג, ורבים אחרים שהיו מעורבים בתהליך לאורך השנים".
"הצטערנו לשמוע על תחושותיו של מר גבירצמן. כאמור, אנחנו מוקירים את תרומתו ופועלו. אנו מקווים כי הוא ייענה להזמנתנו ליטול חלק באירוע הפתיחה של תצוגת הקבע החדשה בסתיו השנה".
