לפני שבע שנים יצאתי מהארון בפני אבא שלי.

זו לא הייתה יציאה בכיינית בסגנון אסי עזר, אבא אמא, יש לי משהו לספר לכם, כי אני בטוח שלא שמתם לב שמגיל 6 אני מתנהג כמו קוקסינל, אלא במתפרצת מרוקאית ישר לתוך הרחבה.

באמצע הריב השנתי המסורתי ביני לבין אבא שלי, תוך כדי שאני סופג מטח קללות עסיסי, אמרתי לו בחיוך מרושע: "תוסיף גם הומו לרשימה".

הוא הביט בי בעיני עגל ונדם, מחכה להסבר נוסף, אז הסברתי לו שהקצין שישן אצלנו בזמן האחרון כל לילה מעדיף לעשות את המטווח שלו עלי ולא בקו הירי. הפעם לא חיכיתי לשמוע את המשפט הידוע: "אתה לא הבן שלי יותר, קח את הדברים שלך ולך", אלא נהגתי כמו בתיה עוזיאל והכינותי מראש תיק עם כמה בגדים. האמת, מרוב שלא הייתי הבן שלו יותר מיליון פעם כבר היה לי תיק מוכן כמו שיש ליולדות בשבוע שלפני הלידה.

למחרת אחותי התקשרה כדי לבשר שאבא שלי טילפן אליה ואמר לה שאני יכול לחזור הביתה בתנאי שאני אלך לפסיכולוג.הייתי מאוד מופתע, כי הרי חונכנו בבית מגיל צעיר לשנאת פסיכולוגים, פסיכאטרים וכל העוסקים במלאכת החפירה. או אז קלטתי שהוא כל כך נחרד מהעובדה שהבן שלו מדלג בשדות תירס לאחור מתוך בחירה, שהוא החליט שההסבר היחידי לתופעה הוא שאני חולה נפש. לפני שני עשורים הוא כנראה היה צודק.

חומר נפש

היום לפני 21 שנה החליט ארגון הבריאות העולמי להסיר את ההומסקסואליות מרשימת מחלות הנפש. זה נחמד מצידם, אבל גם היום לא מעט חושבים שמדובר בהפרעה נפשית. למעשה, עד תחילת שנות העשרים שלי הייתי בטוח שהצדק עם אבא שלי. הייתי בטוח שאני חולה נפש, ואז בגרתי ולמדתי לא לקחת דברים כמובן מאליו, לחשוב במקום להאמין במה שאומרים לי להאמין.

ההגדרה של המילה מחלה היא "פגיעה בגופו של חי הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש". מהבחינה הפיזית אין פגיעה. נכון, אנאלי זה כואב,אבל בניגוד לכל הבדיחות אפשר לשבת בנחת אחר כך.

רוצים עוד משחר?

מבחינת הנפש, נו, כאן זה כבר נהיה מורכב. הרי מה זה תפקוד לקוי של הנפש? לפי ההגדרות מדובר בליקוי או מצוקה הפוגעים בהתפתחות הנורמלית, שזה בעצם מוביל אותנו לשאלה המעצבנת, מה זה נורמלי, וכאן יקיריי, פסחתי על שלב הבדיקות של ההגדרות. נורמלי זה מושג שהאנושות המציאה ומשנה אותו עם הזמן.

נראה לי יותר חולני לחיות על פי הגדרות של אנשים שמתו לפני מיליון שנה. אני מכיר הרבה סטרייטים שסובלים משלל "סטיות תקן". להלן מקבץ פופלארי: הפרעות אכילה, פחד ממחויבות, חוסר יכולת להביע רגשות, דימוי עצמי שואף לאפס, אובססיות. למעשה, כולנו "סובלים", ברמה כזו או אחרת , מאיזשהי סטייה כזו או אחרת. הנורמלי קיים רק בחוקי הגזע האריים.

אתם לא דרווין

שני הבדלים יש בינינו , הגאים מול הסטרייטים. אנחנו מעדיפים לעשות "מעשים טובים" עם בני מיננו, ואנחנו נכנסים בכניסות אחרות. הסיבה שמין אנאלי הוא לא הסוג השכיח בעולם זה רק בגלל שהנשים לא מסכימות.

אנחנו אוהבים כואבים , נושמים, אוכלים, רוקדים, מתלבשים (טוב, בזה אנחנו מנצחים) באותה דרך, וכל אחד עושה את זה עם ההפרעות היחודייות שלו. לשים משהו כל כך מורכב כמו נפש בהגדרות זה בעייתי.

עכשיו אני הכי מת על אלה שקמו בבוקר וחשו את עצמם דרווין, ובאים עם הטענה הביולוגית שפין ופות מתחברים באופן טבעי וככה האדם מתרבה. אז תודה על השיעור בביולוגיה, אבל לדעתי ולטעמי זה יותר הגיוני שבני אותו מין יהנו יותר מסקס בינם לבין עצמם. הם מכירים את הציוד ויודעים מה לעשות איתו. הומואים לפחות מודים שאין להם שום מושג באינסלטציה הנשית, ואם הומו או לסבית רוצים להתרבות הם עושים את זה ביחד.

אז נכון אנחנו במיעוט, אבל הרוב לא קובע. אם זה היה ככה לא הייתה לנו, כיהודים, הצדקה בעולם הזה.

מחלת נפש, בעיני, זה לשנוא ללא סיבה. להגדיר אדם כ"חולה" רק בגלל שהוא לא מתאים לתבנית שלך. אבל בישראל 2011, מחוץ למדינת תל אביב, יש המון אנשים שעדיין חושבים ככה. הרבה יותר קל לשנוא מאשר לקבל מישהו שהוא אחר, אבל לא פחות בריא ממך.

אף אחד לא יכול להפקיע ממישהו את הזכות לאהוב בדרך הטבעית שלו. זה שאני הומו לא עושה אותי חולה נפש. לעומת זאת, זה שאני עדיין עוקב אחרי הקלגס בפייסבוק באובססיה, זה כן. אבל טוב, מעולם לא טענתי לשפיות.