העיקר שתמיד יהיו במקרר ג'ינג'ר ובצל ירוק - עם השאר אפשר לשחק. אגדאשי טופו (צילום: ילנה ויינברג)
אחרי זמן לא רב שוב הרגשנו רעבים – עניין מפתיע, בהתחשב בכך שעברו פחות משלוש מאז שסיימנו ארוחה בת שעתיים במסעדה יוקרתית. האוכל היה מדהים, כמצופה, אבל הבעיה היתה שהוא הגיע במנות קטנות. כשחזרנו למלון החלטנו לשים את הגאווה בצד ולחפש אוכל סיני, שכן המסעדות הסיניות ידועות במהירות, במנות נדיבות ובמחירים נמוכים. שיטוט קצר הביא אותנו לפאתי מסעדה קטנה עם בעלים היפראקטיבי במיוחד.
"אני מבטיח לא להפוך אתכם לטבעונים", הוא הצהיר כשראה שאנחנו מתלבטים מה להזמין.
לכל משוגע יש רגע שבו הוא מבין שמשהו אצלו לא בסדר (אם יש לו מזל, כמובן). אצלי זה קרה כששקלתי ברצינות להשתמש בבצק עלים שהיה מלא בנקודות שחורות. בסופו של דבר השתכנעתי שלא מדובר בגרגירי וניל או פרג שהיצרן החליט להוסיף בנדיבות לבו, אלא בסוג של פטרייה שאני לא באמת רוצה לאכול. להגנתי ייאמר, שכבר סיימתי לשרוף חצילים למאפה החצילים וגבינת העזים שתיכננתי לארוחת הבוקר, ולא רציתי לוותר עליו בגלל סתם עוד פטרייה.
הסבים שלי אף פעם לא זורקים אוכל. כשהייתי קטנה, זה היה טבעי לגמרי שאוכלים את התפוח, גם אם הוא כבר לא כל כך קשה ומבריק ובטוח שלא זורקים אותו רק מפני שהוא כבר לא ממש פוטוגני. ככה גם העגבניות ושאר הירקות. עצם המחשבה להתעלם בהפגנתיות ממצרכים עד שהם כבר קופצים כמעט מעצמם לפח לא עלתה במוחנו.
אין דבר מרגיז יותר מלמצוא קופסת שימורים חצי אכולה במקרר - זה לא המראה הכי מעורר תיאבון שיש. מצד שני, בו במקום מתעורר אצלי הצורך להכין מזה משהו. ולא רק זה, אלא שהצורך מתגבר כחלוף השעות - שהרי כל דקה שעוברת מקרבת את הקופסה לרגע שבו אפילו אני לא אוכל להציל אותה. במקרה הטוב, החתול הרעב באופן תמידי שגר בגינה יקבל את זה, ובמקרה הרע אנשוך שפתיים ואזרוק את חצי קופסת הפוטנציאל לשעבר לפח.
עוד בערוץ האוכל של Xnet:
● מרק המינסטרונה המושלם: מדריך מפורט עם כל הטיפים
● מרק דגים רוסי: כך מוציאים מקסימום טעם מדגים
הפעם זו היתה קופסת שעועית.
"דארלינג, המקפיא לא נסגר!"
אני פונה למטבח כדי לפתור את משבר המקפיא, אבל הפעם הוא באמת לא נסגר: כולו עמוס לעייפה בקופסאות ובשקיות משונות. עודף שכזה יכול להוביל אצלנו רק לדבר אחד: אוחה! שבועות אני אוגרת פילה דג אחד פה ואדרת דג אחר שם כדי שבסופו של דבר אוכל להכריז בחגיגיות שבסוף השבוע הזה אנחנו אוכלים מרק דגים מושקע. בדרך כלל, רק העיון ברשימת המצרכים של מרקי דגים בספרי בישול מכניס אותי ללחץ. אבל המרק הזה יוצא נפלא בלי מצרכים מיוחדים, במיוחד אם זוכרים לשמור את הראשים ואת האדרות של דגים שמכינים בשבועות שלפני כן.
מה יותר נורא מחשק עז למשהו טעים וגילוי מצמרר שבלון הגז נגמר? בעיני, רק חשק עז למשהו טעים, בלון גז גמור ו-הפסקת חשמל. פעם, הייתי מזמינה פיצה ונהנית מתחושת ההשתוללות הפראית שנוצרת מתערובת של גבינה מותכת וקורט בזבוז. היום בהיתי בעצב בבטטות ובדלורית שהבטחתי להן כי אכין מהן מרק, והחלטתי כי כל עוד יש חשמל בבית, אין לפזול לעבר המגנטים שעל המקרר.
וחוץ מזה, אני בת 30, גרה ברמת גן ומקווה יום אחד לגדל חתול. בין לבין, אנשים מציעים לאמץ אותי כדי שאטפל להם בנושא ארוחת הצהריים - אבל אני עדיין מחפשת את המטבח עם השם שלי עליו...
בינתיים יש לי בלוג - simplygourmet.co.il
