חובב אירוויזיון: "פעם היו אומרים שזו סטייה, היום זה נעשה פתאום סקסי"

בגיל ארבע הוא חיקה את ריטה, כשהיה בן תשע החזיק אצבעות לדצים, ומאז יש בביתו מדי שנה חגיגות מושקעות. אור נטר, בודק תוכנה מת"א, חי אירוויזיון כל הזמן

גלי לויטה ליבוביץ

|

15.05.19 | 03:14

אור נטר בסלון ביתו בתל אביב, מתכונן לגמר האירוויזיון. "במשפחה מתייחסים אליי כאל נשיא ועד האירוויזיון העולמי"  (צילום: יובל חן)
אור נטר בסלון ביתו בתל אביב, מתכונן לגמר האירוויזיון. "במשפחה מתייחסים אליי כאל נשיא ועד האירוויזיון העולמי" (צילום: יובל חן)
קישוטים משנים קודמות. למטה: שניים מהשירים שהשפיעו עליו - "שביל הבריחה" של ריטה (קדם 1986) ו"כאן" של הדצים (אירוויזיון 1991) (צילום: אור נטר)
קישוטים משנים קודמות. למטה: שניים מהשירים שהשפיעו עליו - "שביל הבריחה" של ריטה (קדם 1986) ו"כאן" של הדצים (אירוויזיון 1991) (צילום: אור נטר)

אור נטר, בודק תוכנה בן 37 מתל אביב, מזדהה עמוקות עם הסיסמה של תחרות האירוויזיון שנערכת בימים אלה - "Dare to Dream" (תעיזו לחלום). נטר העז לחלום על האירוויזיון מאז שהיה בן ארבע, והשנה הוא סוף-סוף מגשים את החלום ומבקר בתחרות בפעם הראשונה בחייו. אבל נטר יגיע רק לחזרה הגנרלית של הגמר: בערב הגמר עצמו הוא ימשיך מסורת שהוא מקיים כבר שנים ויארח בביתו חוג מצומצם ואינטימי של חובבי אירוויזיון שיתכנסו לצפייה משותפת.

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

על פניו, מדובר בלא יותר מערב ביתי; למעשה, זוהי הפקה מושקעת, שלא הייתה מביישת את האירועים שמתקיימים עכשיו בכפר האירוויזיון שבגן צ'רלס קלור בתל אביב. את פני האורחים מקבל המארח עם שרשראות של דגלוני המדינות המשתתפות בתחרות, שולחן מעוצב, מאכלי המדינות שלוקחות חלק, חידון נושא פרסים, לוח הצבעה, עוגה שמוקדשת לשיר הישראלי ואלמנטים נוספים שהופכים את הדירה התל-אביבית הקטנה, שבה נטר גר עם בן זוגו, מעצב אופנה – לאולם אירועים לכל דבר. ויש גם כללים. "כל מי שמגיע, יודע שאסור לדבר במהלך שמיעת השירים, אלא במעברים בלבד", מפרט נטר. "אסור גם לדבר בטלפון. מי שמפר את הכללים, יוצא החוצה".

 

הוא עצמו יתהדר בחליפה, שאותה יחליף בחליפה אחרת בחלק השני של הערב, לקראת ההצבעה. הוא גם יקפיד לשבת במרכז החדר, "כי אני המדינה המארחת".

 

מהו שיר האירוויזיון האהוב ביותר על מעריץ אדוק כמוהו? אירלנד 1993, מקום ראשון:

 

 

סבתא סופיה שותפה לכל

 

הכל התחיל לפני 33 שנים, כשאור היה בן ארבע ונחשף לתחרות לראשונה. "אני זוכר את עצמי צופה בקדם אירוויזיון של 1986, הקדם הראשון שלי, ומחקה את ריטה ששרה את 'שביל הבריחה', עם הז'קט שנפל. זה ממש חרוט לי בזיכרון. אני זוכר גם את שרי צוריאל עם השמלה הלבנה. באותה תקופה צפיתי באירוע עם המשפחה, כמובן, אבל כשגדלתי, הפכתי את האירוויזיון לאירוע משמעותי. כשהייתי בן תשע, ואורנה ומשה דץ ייצגו את ישראל עם 'כאן', כבר עשיתי הכנות מיוחדות עם בן דודי: הכנו לכל מדינה דף משלה, ועליו תמונה של הזמר שגזרנו מהעיתונים, ודגל שציירנו וצבענו. בנוסף, הכנו טבלת ניקוד של כל המדינות המשתתפות. אני זוכר את המתח במהלך ההצבעה, ואת הציפייה מורטת העצבים. כמעט כל ההצבעה ישראל הובילה, ובסוף ירדנו למקום השלישי. יש לי גם קלטות וידיאו של כל התחרויות, שלכל אחת מוצמדת טבלת ניקוד".

 

לא תמיד, אומר נטר, היה קל להיות חובב אירוויזיון. "כשהייתי בן 16, זה לא היה סקסי לאהוב את האירוויזיון. היום זה כן. פעם זה אפילו נחשב לסוג של סטייה. לא היו לי שותפים לצפייה, אז הייתי רואה את האירוויזיון לבד, ואיתי טבלאות הניקוד ודפי המדינות. באותה שנה זכתה דנה אינטרנשיונל עם 'דיווה', וחגגתי עם עצמי".

 

מאז הוא מצא שותפים רבים לתחביב: חברים, עמיתים, מכרים ואפילו סבתו סופיה בת ה-92. "בכל פעם שאני מגיע אליה, אנחנו מדברים על האירוויזיון. היא גם בקיאה במה שקורה בטבלאות ההימורים לקראת התחרות, ובשנה שעברה עזרה לנו להכין פוסטר של נטע ברזילי". גם שאר בני המשפחה שותפים לתחביב, אם כי לא בצורה אקטיבית. "מתייחסים אליי כאל נשיא ועד האירוויזיון העולמי. שואלים אותי מה ההימורים, מה השיר המועדף עליי, אבל לא באים לצפות איתי. רק האחיינית שלי באה לצפות איתנו". ומה עם בן הזוג? "בעל כורחו הוא חלק מזה. רוצה או לא - אלה הם חייו מהיום שהוא פגש אותי, לפני ארבע שנים. הוא לא מחובבי הז'אנר, אבל עם השנים למד לאהוב את זה. לא הייתה לו ברירה. בשבועות האחרונים, כשאנחנו נוסעים באוטו אנחנו שומעים רק את רדיו אירוויזיון – אפליקציה שמשדרת כל השנה את שירי התחרויות. הוא סובל, אבל נאלץ להקשיב לזה".

 

דלת הבית בליל האירוויזיון בשנה שעברה. "מי שמפר את הכללים, יוצא החוצה"  (צילום: אור נטר)
    דלת הבית בליל האירוויזיון בשנה שעברה. "מי שמפר את הכללים, יוצא החוצה" (צילום: אור נטר)

     

    לא רק גייז

     

    נטר חי את האירוויזיון כל ימות השנה, לא רק לקראת התחרות: הוא צורך כל פיסת מידע שמתפרסמת בנושא, ומדי שבוע מגיע להופעה של להקת יורופאלש, שמשחזרת העמדות של שירי אירוויזיון.

     

    "אני אוהב את התחרותיות", הוא מנסה להסביר את האובססיה, "את השיח שמתקיים סביב זה, את טבלאות ההימורים ואת הפערים בין התחזיות לתוצאות. עם הזמן גם צברתי אהדה למדינות מסוימות. אני מאוד אוהב את טורקיה, שהחליטה לפרוש לפני כמה שנים. אני מתגעגע לשירים האתניים שמזכירים לי את המוזיקה הישראלית, כולל נגיעות של מוזיקה מזרחית. גם יוון היא פייבוריטית שלי. אני חושב שרמת האירוויזיון היום יותר נמוכה מאשר בעבר. אני יותר מתחבר לאירוויזיונים של פעם; יותר נוסטלגי. פעם כל מדינה הייתה חייבת לשיר בשפה שלה, וזה איפשר לה לשלב בשיר אלמנטים מהתרבות שלה. היום רוב המדינות שרות באנגלית ובכך הן מתאימות את עצמן למיינסטרים ולמוזיקת הפופ המודרנית. אני גם מרגיש שהאירוויזיון איבד מהאותנטיות ומהקסם. פעם זה היה אירוע קטן יחסית – ערב אחד עם 25 מדינות מקסימום – והיום זה שלושה ערבים עם יותר מ-40 מדינות".

     

    מה דעתך על השיר של קובי מרימי?

    "אני מאוד אוהב אותו, בניגוד לרוב התגובות שאליהן אני נחשף. אני חושב שהשיח שנוצר סביב השיר חצה את גבול הטעם הטוב והפך להיות משפיל. חבל לי שקובי מרימי צריך לעלות לבמה עם מטען כזה. חשוב לתת למתמודד את ההרגשה הכי טובה שאפשר".

     

    ולמה דווקא הגייז נמשכים כל כך לאירוע הזה, לדעתך?

    "אני בכלל לא חושב שזה ככה. אין שום קשר. יש לי גם חברים סטרייטים שאוהבים את האירוויזיון".

     

     

       

      הבחורה הזאת הופיעה באירוויזיון עוד לפני שנולדה. הקליקו על התמונה:

       

       

      טליה דור. לעוד כתבות וראיונות בנושא האירוויזיון - הקליקו על התמונה (צילום: יריב כץ)
      טליה דור. לעוד כתבות וראיונות בנושא האירוויזיון - הקליקו על התמונה (צילום: יריב כץ)

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד