אם מדינת ישראל הייתה שחקנית פוקר, אפשר היה לומר שבשנות ה-70 של המאה הקודמת הסתדרו לה הקלפים מצוין: פעם אחר פעם ראה העולם שהאומה הקטנה והקומפקטית מהמזרח התיכון יודעת לשחק במגרש של הגדולים - ולנצח.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- הילדים של סטיבן ספילברג חיים בסרט והולכים בדרכו
אז מה היה לנו אז? ביולי 1976 שחרר צה"ל את חטופי אנטבה במבצע צבאי שלא היה כמותו, ושבוע לאחר מכן נבחרה רינה מור למיס תבל; ב-1977 זכתה קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות; ב-1978 זיכה יזהר כהן את ישראל בניצחון ראשון באירוויזיון עם "אבניבי"; וב-1979 התכבדה ירושלים לארח את תחרות הזמר האירופית בפעם הראשונה. כל אירופה נשאה עיניים לעבר המדינה האסיאתית הקטנה, שבתוך ארבעה ימים בחודש מרס הצליחה גם לחתום על הסכם שלום עם הגדולה באויבותיה, מצרים, וגם להפיק אירוע מוזיקה בינלאומי ברמה גבוהה ביותר. גם המדינות המשתתפות הקפידו על רמה, והשירים שהושמעו בתחרות היו טובים במיוחד: "הללויה" הישראלי (מקום ראשון), "ג'ינגס חאן" הגרמני (רביעי), "אני ילדת השמש" הצרפתי בביצוע אן מארי דוד (שלישי), "השיר שלך" הספרדי (שני) – ו"סוקרטס" היווני בביצוע הזמרת אלפידה, שבניגוד לתחזיות ולהימורים הגיע למקום השמיני בלבד, אבל זכה להצלחה גדולה אחרי התחרות ונהפך לקלאסיקה בלתי נשכחת.
עכשיו מתברר שבדיוק כפי שאנחנו לא שכחנו את אלפידה, גם היא לא שכחה אותנו. בראיון לערוץ אנשים של Xnet מביתה שבאתונה היא מעלה זיכרונות מהאירוויזיון המיתולוגי ההוא וגם מאחד מסיבובי ההופעות שערכה בארץ בזכות הלהיט "סוקרטס", ושבמהלכו קרה לה משהו שבאמת קשה לשכוח.
ככה היא נראית ונשמעת עכשיו:
הרגשנו שניקח את המקום הראשון
אלפידה קרג'יאנפלו נולדה ב-1950 בעיירה ספרשיאדה שבמרכז יוון, ובגיל 14 עברה עם משפחתה לאתונה. הקריירה המוזיקלית שלה החלה כשהייתה בת 20 והצטרפה להרכב שהוזמן לשלל פסטיבלי מוזיקה ברחבי העולם. באותה תקופה הקליטה אלבום סולו ראשון שזכה להצלחה, ובעקבותיו היא הוזמנה להתארח בהופעות של זמרים יוונים מפורסמים, בהם יורגו דאלארס וחאריס אלקסיו. ב-1973 נבחרה לזמרת הפופולרית ביותר ביוון, ובעשורים הבאים שמרה על מקומה בצמרת.
כשנחתה בנתב"ג במרס 1979 לקראת הופעתה באירוויזיון, הייתה לה תחושה שהיא עומדת לזכות בתחרות. "הצוות שלי ואני הרגשנו שניקח את המקום הראשון", היא מספרת. "זה לא קרה, אבל מתברר שזה לא היה כל כך חשוב. עובדה שהשיר חי עד היום, כך שהעובדה שהוא לא זכה לא שינתה הרבה. קיבלנו המון אהבה ביוון, וגם בישראל. אחרי התחרות אנשים צעקו את השם שלי ואת השם 'סוקרטס' למרות שלא זכינו. זה היה באמת מחמם לב, ושמחנו בחלקנו. בכלל, אני לא יכולה להשוות את ההשתתפות שלי באירוויזיון הזה לשום פסטיבל אחר שהשתתפתי בו. כשהתחרות נגמרה, הייתי עצובה. לא רציתי שהיא תיגמר כל כך מהר. אני מאמינה שכל מי שהשתתף באירוויזיון הזה הרגיש כמוני, שזה היה אירוע מאוד מיוחד".
בעקבות התחרות התחיל רומן בינה לבין הקהל הישראלי, והיא הוזמנה לכאן להופעות רבות ונתנה ראיונות רבים לכלי תקשורת ישראליים. "יש לי קשר חם ואוהב עם ישראל", היא אומרת, "ולעולם לא אשכח את כמות האהבה שקיבלתי אצלכם. אפילו שמו תמונות שלי על שערים של מגזינים. במהלך הביקורים שלי בישראל לא רק הופעתי, אלא גם טיילתי הרבה. אני חושבת שאין נקודה שלא הייתי בה. בדיעבד אני חושבת שהצלחתי בישראל כי הדי-אן-אי של שתי המדינות, שלכם ושלי, הוא מאוד דומה. אנחנו משדרים על אותו גל: זה ניכר בשמחת החיים שלנו ובאמנות שאנחנו אוהבים. הקהל הישראלי איכותי מאוד, ויש לו שמחת חיים".
גם לה עצמה היו חיים מלאי שמחה באותה תקופה: מיד אחרי האירוויזיון היא התחתנה, ושנה לאחר מכן נולדה בתה הבכורה, הררה. חמש שנים מאוחר יותר נולד בנה השני, סטפנוס. ב-1986 אירעה לה תקלה קטנה: היא הוזמנה לייצג את קפריסין באירוויזיון, השיבה בחיוב והגיעה, אבוי, למקום האחרון. אין פלא שלאחר מכן לקחה פסק זמן ארוך מהקריירה. "אחרי שהתחתנתי והבאתי לעולם שני ילדים מקסימים, החלטתי להתמסר לגידול שלהם", היא אומרת. "הקמת המשפחה הייתה הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים".
וגם בנושא הזה, מתברר, יש נוכחות לישראל. "באחד הביקורים שלי אצלכם גיליתי שאני בהיריון עם בתי הבכורה", היא נזכרת. "הייתי במלון, הרגשתי לא כל כך טוב, מסוחררת מאוד, וחשבתי לעצמי שאולי אני בהיריון. עשיתי בדיקה וגיליתי שאני בהיריון. זה היה רגע מיוחד ומרגש שמחבר אותי לישראל בקשר חזק".
צפו בהופעתה הכושלת באירוויזיון 1986:
מסר חשוב לדור הצעיר
ב-40 השנים שחלפו מאז שביצעה את "סוקרטס" בבנייני האומה בירושלים, המשיכה אלפידה להוציא אלבומים ולקיים הופעות, אבל הקשר שלה עם ישראל נותק. הלהיט שלה, לעומת זאת, המשיך להיות פופולרי כאן ואף זכה לגרסאות כיסוי מקומיות.
הקשיבו לביצוע של שלומי סרנגה:
ולביצוע של מאיה בוסקילה:
באירוויזיונים היא ממשיכה לצפות. "אני עוקבת אחר התחרות כל שנה", אומרת אלפידה. "היא מאוד השתנתה מאז שאני השתתפתי בה - השתנתה בעיקר לטובה, אני מאמינה שהכל לטובה. הכל משתנה בחיים, אז בטח שגם האירוויזיון".
מה דעתך על השיר שזיכה את ישראל בשנה שעברה – "Toy" של נטע ברזילי?
"בשיר הזה יש מסר מופלא שהמדינה שלכם הצליחה להעביר – שלהיות שונה זה לא דבר רע. אני מאוד שמחה שהשיר העביר את המסר הזה. השתמשתם בבמה הגדולה ובחשיפה שהאירוויזיון מאפשר, כדי להעביר מסר חשוב לדור הצעיר".
את חושבת שהשיר הישראלי הנוכחי, "Home" של קובי מרימי, ייצור את אותו אפקט?
"לגבי האפקט, רק הזמן יגיד. אני מקווה בשבילכם שתחוו את מה שחוויתם ב-1979, ותנצחו שוב. אני באמת מאוד אוהבת את השיר ואת הזמר שמבצע אותו. כמובן שאני גאה גם בנבחרת היוונית ומקווה שהיא תנצח ותביא את התחרות למולדתנו".
גם הבחור הזה הופיע פעם באירוויזיון, ולא תאמינו איפה הוא היום. הקליקו על התמונה:
