האירוויזיון הראשון בישראל: תמונות נדירות מזכיית גלי עטרי וחלב ודבש

אחרי 40 שנה, ולקראת האירוח בת"א, נחשף אוסף תצלומים מהתחרות שנערכה בבנייני האומה בי-ם ב-1979: הזוכים, העיתונאים והשוטרים כפי שלא נראו מעולם

יובל ניב

|

19.03.19 | 04:40

דקות אחדות לאחר תום השידור הוזמנו לבמה המבצעים והיוצרים של השיר הזוכה והתייצבו מול הצלמים שהמתינו למרגלות הבמה (ראו תמונה בהמשך). אל שמרית אור, קובי אשרת, גלי עטרי וחלב ודבש הצטרף הבמאי דני ליטאי ז"ל (ראשון מימין), שהיה אחראי להעמדת השיר (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
דקות אחדות לאחר תום השידור הוזמנו לבמה המבצעים והיוצרים של השיר הזוכה והתייצבו מול הצלמים שהמתינו למרגלות הבמה (ראו תמונה בהמשך). אל שמרית אור, קובי אשרת, גלי עטרי וחלב ודבש הצטרף הבמאי דני ליטאי ז"ל (ראשון מימין), שהיה אחראי להעמדת השיר (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
הפעם מצטרפת לחוגגים האופנאית דורין פרנקפורט (מימין), שעיצבה את התלבושות ללהקה הזוכה. את גלי עטרי (שנייה משמאל) מחבק יזהר כהן, שזכה באירוויזיון שנה קודם לכן עם "אבניבי" ובכך הביא את התחרות לירושלים (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
הפעם מצטרפת לחוגגים האופנאית דורין פרנקפורט (מימין), שעיצבה את התלבושות ללהקה הזוכה. את גלי עטרי (שנייה משמאל) מחבק יזהר כהן, שזכה באירוויזיון שנה קודם לכן עם "אבניבי" ובכך הביא את התחרות לירושלים (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
כך נראה מרכז התקשורת שהוקם במבואה של בנייני האומה עבור העיתונאים הזרים שסיקרו את התחרות. לתחרות בתל אביב צפויים להגיע כ-1,500 עיתונאים, ומרכז התקשורת יוקם בחלל נפרד ויהיה הרבה-הרבה יותר גדול (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
כך נראה מרכז התקשורת שהוקם במבואה של בנייני האומה עבור העיתונאים הזרים שסיקרו את התחרות. לתחרות בתל אביב צפויים להגיע כ-1,500 עיתונאים, ומרכז התקשורת יוקם בחלל נפרד ויהיה הרבה-הרבה יותר גדול (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
לשם השוואה, כך נראה מרכז התקשורת באירוויזיון 2015 בווינה (צילום: יובל ניב)
לשם השוואה, כך נראה מרכז התקשורת באירוויזיון 2015 בווינה (צילום: יובל ניב)
לוח התוצאות, עם תום ההצבעה. השיר הישראלי (בטור השמאלי, למטה) צבר 125 נקודות, יותר מכל שיר אחר (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
לוח התוצאות, עם תום ההצבעה. השיר הישראלי (בטור השמאלי, למטה) צבר 125 נקודות, יותר מכל שיר אחר (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
המשטרה בפעולה. תחרות האירוויזיון הייתה מאז ומתמיד אירוע מאובטח, ובישראל האבטחה כבדה במיוחד (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
המשטרה בפעולה. תחרות האירוויזיון הייתה מאז ומתמיד אירוע מאובטח, ובישראל האבטחה כבדה במיוחד (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
צלמי העיתונות ניצבים למרגלות הבמה ומתעדים את הזוכים, דקות אחדות אחרי שהשידור הסתיים. בשידור עצמו לא התאפשר לצלמי סטילס להיכנס לאולם, וזאת כדי שהם לא יפריעו לעבודתם של צלמי הטלוויזיה. היום לכל אחד יש סמארטפון, וכולם מצלמים חופשי (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
צלמי העיתונות ניצבים למרגלות הבמה ומתעדים את הזוכים, דקות אחדות אחרי שהשידור הסתיים. בשידור עצמו לא התאפשר לצלמי סטילס להיכנס לאולם, וזאת כדי שהם לא יפריעו לעבודתם של צלמי הטלוויזיה. היום לכל אחד יש סמארטפון, וכולם מצלמים חופשי (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
חוגגים את הזכייה של ישראל. המצולמים נושאים תג שמעיד שהם שייכים להפקה. מישהו מזהה את עצמו? (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
חוגגים את הזכייה של ישראל. המצולמים נושאים תג שמעיד שהם שייכים להפקה. מישהו מזהה את עצמו? (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
חברי חלב ודבש (מלפנים: שמוליק בילו וגלי עטרי, מאחור: יהודה תמיר וראובן גבירץ) חוגגים על הבמה ומניפים את הפרס שהוענק להם - פסלון עץ בצורת הלוגו של רשות השידור שעליו נשענה מדליית זהב. למטה: אירוויזיון 1979, השידור המלא (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
חברי חלב ודבש (מלפנים: שמוליק בילו וגלי עטרי, מאחור: יהודה תמיר וראובן גבירץ) חוגגים על הבמה ומניפים את הפרס שהוענק להם - פסלון עץ בצורת הלוגו של רשות השידור שעליו נשענה מדליית זהב. למטה: אירוויזיון 1979, השידור המלא (צילום: צוות יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)

תחרות הזמר של האירוויזיון שנערכה בבנייני האומה בירושלים ב-31 במרס 1979 – לפני 40 שנה בדיוק – זכתה במשך השנים למעמד מיתולוגי, ובצדק: ראשית, זו הייתה התחרות הראשונה שהתקיימה בישראל - ולמעשה, התחרות הראשונה שהתארחה מחוץ לאירופה; שנית, זו הייתה אחת התוכניות הראשונות של הטלוויזיה הישראלית ששודרו בצבע; ושלישית, התחרות הסתיימה בזכייה ישראלית שנייה ברציפות. "הללויה ישירו כולם", אמר השיר שכתבו שמרית אור וקובי אשרת וביצעו גלי עטרי וחלב ודבש – ובסוף המופע, אחרי הצבעה צמודה ומורטת עצבים במיוחד, התברר ששירים צודקים לפעמים: כל אירופה שרה "הללויה".

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

אבל אירוויזיון 1979, שאותו הפיק אלכס גלעדי וביים יוסי צמח ז"ל, יכול להיראות טוב גם בעיניים לא ישראליות. צפייה בשתי התחרויות שקדמו לו - זו שנערכה בפריז ב-1978 וזו שנערכה בלונדון ב-1977 - מעידה שרשות השידור הישראלית דלת האמצעים הרימה מופע הרבה יותר מוצלח מאלה שהפיקו תאגידי התקשורת הענקיים של צרפת ובריטניה: התחרות בירושלים נראתה טוב יותר מבחינת עיצוב הבמה (דב בן דוד ז"ל), קטעי המעבר ששולבו בין השירים (להקת הפנטומימה של יורם בוקר), והקטע האמנותי ששודר לפני ההצבעה (להקת המחול שלום 79). גם צמד המנחים, דניאל פאר ז"ל וירדנה ארזי תבדל"א, נראה ונשמע (בשלוש שפות) מצוין.

 

צפו בכתבת טלוויזיה על ההכנות לתחרות, ששודרה בסוף מרס 1979:

 


ובכתבה של הטלוויזיה ההולנדית לקראת המופע בירושלים, ובה ראיונות עם ירדנה ארזי ויזהר כהן:

 

 

כל זה קרה – הפתעה – כמעט ללא שערוריות, לפחות לא כאלה שיצאו לעיתונות. על רקע הבעיות הרבות בהפקת התחרות הקרובה, שמספקות חומר לתקשורת על בסיס יומיומי, מוזר לגלות שפעם עשו כאן אירוויזיון בלי יותר מדי בלגן, על אף שהמופע נערך בירושלים, החזרות התקיימו בשבת והתקציב היה דל: החרדים לא הפגינו, הפוליטיקאים לא התערבו, אומות העולם לא מחו ואפילו רוג'ר ווטרס שתק. הסקנדל היחיד היה החלטת הטורקים לפרוש בנימוק שהם אינם מכירים בירושלים כבירת ישראל, ולכן אין ביכולתם להשתתף באירוע שנערך שם. הבעיה הייתה שטורקיה החליטה על כך אחרי ששמה כבר שובץ בלוגו של התחרות, ולאחר שהרכב בשם "מריה ריטה אפיק ו-21 פרון" נבחר לייצג אותה עם השיר "Seviyorum". הזמרים ערכו חזרות וארזו מזוודות, וברגע האחרון נאמר להם שיישארו בבית.

 

הנה השיר:

 

 

התמונות שמתפרסמות כאן צולמו על ידי צוות IPPA, סוכנות צילום ישראלית (Israel Press and Photo Agency) שנוסדה ב-1965 על ידי דן הדני ופעלה עד 2000. ב-35 שנות פעילותה תיעדו צלמי הסוכנות את מרבית האירועים שהתרחשו בישראל, וסיפקו תצלומים לכלי תקשורת בארץ ובחו"ל. לאחר סגירת הסוכנות החזיק הדני את הארכיון בביתו, ולפני שלוש שנים החליט להעביר אותו לספרייה הלאומית בירושלים ולהנגיש את מאות אלפי התמונות לציבור הרחב. התצלומים מאירוויזיון 1979 נמצאו על ידי אנשי בנייני האומה, שביקשו להיזכר באירוע שנערך אצלם לפני 40 שנה, רגע לפני שהתחרות חוזרת לישראל. רוב התמונות צולמו דקות אחדות אחרי שהשידור החי הסתיים, והן מתעדות רגעים ואנשים על הבמה ומאחורי הקלעים שלא נראו בטלוויזיה. היה שמח. עכשיו נראה איך זה יהיה באקספו תל אביב.


גלי עטרי באירוויזיון 1979. הפוליטיקאים לא התערבו, אומות העולם לא מחו (צילום: דני גוטפריד, יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)
    גלי עטרי באירוויזיון 1979. הפוליטיקאים לא התערבו, אומות העולם לא מחו(צילום: דני גוטפריד, יפפ"א, הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני)

     

       

      האירוויזיון הגיע לירושלים בזכות אבא שלה. הקליקו על התמונה:

       

      לעוד כתבות וראיונות בנושא האירוויזיון - הקליקו על התמונה (צילום: שאול גולן)
      לעוד כתבות וראיונות בנושא האירוויזיון - הקליקו על התמונה (צילום: שאול גולן)

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד