עדיין לא ברור אם המשא ומתן יסתיים בהצלחה, ומדונה אכן תגיע במאי הקרוב לארץ כדי להופיע בגמר של תחרות האירוויזיון, אבל אם זה יקרה, אין ספק שזה יהיה אחד משיאי המופע, אם לא השיא המרגש מכולם: הרי מדונה היא אחת מיוצרות המוזיקה החשובות והמצליחות בכל הזמנים, אלילת פופ בלתי מעורערת ומי שמחזיקה בשיא גינס על מכירת אלבומים. אבל מתברר שבצעירותה היא בכלל חלמה להיות כוכבת קולנוע - או נזירה.
ב-1979, ארבע שנים לפני שכל העולם הכיר את הצעירה ממישיגן, שנולדה ב-1958 בשם מדונה לואיז צ'יקונה - היא ניסתה להגשים את אחד משני חלומות הילדות שלה ולשחק בסרט. כששמעה שהבמאי סטפן ג'ון לואיקי מחפש כוכבת ראשית לסרט שלו, שלחה לו מכתב:
"סטפן היקר,
"אנא סלח לי על שאני שולחת קורות חיים באופן בלתי פורמלי. שהיתי בחו"ל בחודשים האחרונים, ועכשיו, כשחזרתי, גיליתי שחלק מהניירות החשובים אבדו, אז הנה אני כותבת לך כך.
"נולדתי וגדלתי בדטרויט, מישיגן, שם התחלתי את הקריירה שלי בגיל צעיר. כשהייתי בכיתה ה', ידעתי שאהיה או נזירה או כוכבת קולנוע. תשעה חודשים במנזר ריפאו אותי מהמחלה הראשונה. במהלך שנותיי בתיכון נעשיתי קצת סכיזופרנית כי לא יכולתי לבחור אם להיות הבתולה של הכיתה או הבחורה מהסוג השני. לשתי האפשרויות היה את היתרון שלהן, עד כמה שהייתי מסוגלת להבין באותו זמן. בגיל 15 התחלתי ללמוד בלט
והשתתפתי בשיעורים בקביעות, האזנתי למוזיקה קלאסית מתקופת הבארוק, ולאט-לאט פיתחתי סלידה גדולה מחבריי לכיתה, מהמורים ומהתיכון בכלל. היה חריג אחד, וזה היה שיעור דרמה. פעם ביום, למשך שעה אחת, נפגשו כל המגלומנים והאגואיסטים כדי להתחרות ביניהם על תפקידים ולספק את הפרשנות שלהם. הערצתי בסתר את הרגעים שבהם כל העיניים נישאו אליי, והתאמנתי על היכולת להיות מקסימה או מתוחכמת ולהכין את עצמי לעולם שבחוץ.
"בשל חוסר הסבלנות האינסופי שלי סיימתי את בית הספר התיכון שנה מוקדם יותר, ונכנסתי לבית הספר לאמנויות באוניברסיטת מישיגן. למדתי שם מוזיקה, אמנות וריקוד והשתתפתי בקביעות ברוב הפקות התיאטרון (נדמה שהפכתי כמעט כל דבר שם להפקת תיאטרון). אחרי שנתיים של חיים מלאי בדידות וחלומות, ציפיתי להזדמנות מאתגרת, אז עברתי לניו יורק. בהתחלה התרכזתי רק בלימודים, וכעבור חודשיים הצטרפתי ללהקת מחול מודרנית (פרל לאנג). העברתי איתם שלוש עונות וטיילתי ברחבי איטליה, אבל לא הרגשתי שאני מגשימה את עצמי באמצעות הריקודים. להפך. מצאתי את עצמי רוקדת בכמה להקות קטנות ובינוניות (וולטר ניקס, פגי הארל, איילי השלישי), שרה בלהקה חדשה, עובדת עם קולנוען (אליוט פיין) ומדגמנת עבור צלמים ואמנים.
"במאי 1979 כמה מפיקים מחברת תקליטים צרפתית (אקווריוס) ראו אותי שרה ורוקדת באודישן והזמינו אותי לאירופה כדי להפיק לי אלבום כזמרת. העובדה שגרתי בדירה קטנה בפינת הרחובות 36 על 10, ושהתזונה הקבועה שלי התבססה על פופקורן, הפכה את ההחלטה לקלה, אז באתי לפריז וקבענו שאחרי כמה חודשים של עבודה באולפן והיכרות עם עסקי התקליטים, אחליט אם אני רוצה לחתום על חוזה. אחרי חודשיים במסעדות ובמועדוני לילה, אחרי שנגררתי בין מדינות שונות ועבדתי בעיקר עם אנשי עסקים ולא עם מוזיקאים, ידעתי שהחיים האלה הם לא בשבילי. החזקתי מעמד בפריז עוד חודש, אומללה ולא פרודוקטיבית. לא יכולתי לשאת את העקרוּת הזאת ואת התחושה שאין לי בית, ולכן חזרתי לניו יורק. אני כאן כבר שלושה שבועות, עובדת עם הלהקה שלי, לומדת לנגן בתופים, לוקחת שיעורי ריקוד ומחכה ליום הולדתי ה-20. האם זה מספיק?
מדונה צ'יקונה
674-8301
גובה - 1.64
משקל - 46.2
שיער חום
עיני שקד
תאריך לידה – 16.8.1959 (אף שהיא נולדה שנה קודם – ט"ע)".
למרבה השמחה, הבמאי התרשם מהמכתב שהגיע לידיו, וליהק את מדונה לתפקיד הראשי במותחן האירוטי שלו "קורבן מסוים". צפו בסצנה מתוכו:
הסרט לא זכה להצלחה ולא הפך את מדונה לכוכבת הקולנוע שחלמה להיות. היא חזרה למוזיקה, הקימה להקה בשם אמי וקיוותה לכבוש בעזרתה את מצעדי הפזמונים. למזלה, די-ג'יי צעיר שנחשף לאחד משיריה זיהה את הפוטנציאל שלה וקידם את הסינגל "Everybody" כלהיט מועדונים, מה שהביא להתעניינות מצד חברות תקליטים גדולות והזניק את אלבום הבכורה שהוציאה ב-1983 לראש מצעד המכירות. משם הדרך לתהילה הייתה קצרה: ב-1985 כבר הייתה מדונה כוכבת בינלאומית, שאלבומיה נמכרים במיליוני עותקים ברחבי העולם.
אבל עם כל ההצלחה המסחררת כזמרת, היא לא הייתה מוכנה לוותר על חלום המשחק, ובמרוצת השנים הגיחה למסך הגדול במספר סרטים, בהם "סוזאן סוזאן" (1985), "הפתעה בשנגחאי" (1986) ו"ליגה משלהן" (1992). הקהל לא התלהב, העדיף את שירתה על פני משחקה, אבל היא סירבה לוותר. כשנודע לה שהמחזמר המפורסם "אוויטה" עומד לעבור מבמת התיאטרון למסך הקולנוע, ביקשה לעצמה את התפקיד הראשי, של אווה פרון, מי שהייתה הגברת הראשונה של ארגנטינה. היא ידעה שתצטרך לשם כך לקחת שיעורי פיתוח קול, לעדן את החזות הפרובוקטיבית ולהקנות לעצמה מראה קלאסי, אבל הייתה נחושה, והפעם זה הצליח לה: מדונה לא רק זכתה בתפקיד, אלא גם קיבלה בזכותו ביקורות מצוינות וכן את פרס גלובוס הזהב, ונראה היה שסוף-סוף היא הגשימה את חלום הילדות הישן.
אחד המשפטים המפורסמים ביותר שמיוחסים למדונה הוא "יש לי אותה מטרה מאז שהייתי ילדה, והיא - לכבוש את העולם". אין ספק שהנחישות והביטחון שפעמו בה כנערה ומלווים אותה לכל אורך הקריירה, ימשיכו להבזיק גם בעשור השביעי של חייה ויעזרו לה לכבוש כל יעד שתרצה.
איזה נאום מעורר מחלוקת נשאה מריל סטריפ כשזכתה בגלובוס הזהב? הקליקו על התמונה:
