לפני ארבע שנים נסעה אליה כהן לטיול בפריז עם אמה, ובמהלך שיטוטיהן ברחובות הן הגיעו אל בניין בשם Palais des congrès (היכל הקונגרסים), אולם ענק שמארח רבים מהאירועים החשובים שנערכים בבירת צרפת. כהן הרגישה שהיא חייבת להיכנס פנימה: כאן, באולם הזה, נערכה ב-1978 תחרות האירוויזיון שבה שר אביה את "אבניבי"; כאן הוא העניק לישראל את הזכייה הראשונה בתחרות; כאן נרשם השיא הגדול בקריירה שלו.
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- גר בלי תיבת דואר וחנות מכולת – אבל עם גן של פסלים מרהיבים
"רצינו לראות לרגע את האולם", מספרת כהן, "אבל לא הייתה דרך להיכנס, אז חיפשנו את המנהל, הסברנו לו מי אנחנו, והוא ממש התרגש מזה שיזהר כהן הוא אבא שלי. מיד הוא החליט לבטל את כל התוכניות שהיו לו, כולל פגישה עם איזשהו נשיא שהגיע לביקור, הכניס אותנו לאולם והתלווה אלינו. הוא היה צעיר, אבל אמר שהוא יודע הכל על האירוויזיון הזה - איפה הייתה הבמה, כמה אנשים ישבו באולם, כל הפרטים. זה לא ייאמן איזו היסטריה השיר הזה עשה".
זו לא הייתה הפעם הראשונה ששמו של אביה הלך לפניה מחוץ לגבולות הארץ. "לפני כמה שנים נסעתי עם חברה לאמסטרדם ולקחתי מאבא המלצות למקומות. הוא אמנם לא טס כבר 25 שנה - הוא מפחד - אבל פעם הוא חרש את אירופה. אז ישבנו לאכול בקפה דה קלוס, מסעדה שמגישה צלעות מדהימות, שאבא היה מגיע אליה הרבה וגם הכיר את הבעלים. פתאום המלצר ניגש אליי ואומר לי שאני מאוד מוכרת לו. במשך כמה דקות הוא ניסה לפצח את זה, ואז הוא שאל אותי: 'את הבת של יזהר כהן?' הייתי בהלם. מתברר שהמלצר הוא הבן של הבעלים, והוא זכר את אבא שלי מהביקורים שלו במסעדה כשהוא היה ילד. הייתה התרגשות גדולה, והוא אפילו שר לי את 'אבניבי'".
הרגעים הגדולים בהיכל הקונגרסים בפריז, 22 באפריל 1978:
מה, ההורים שלך לא התחתנו?
כשאליה כהן יצאה לאוויר העולם, ב-6 באפריל 1997, הקדיש "ידיעות אחרונות" עמוד שלם לאירוע תחת הכותרת: "יזהר כהן: זה היה יותר מרגש מלזכות באירוויזיון". האב, מהזמרים האהובים בארץ, והאם, מפיקת האירועים דיאנה צרפתי, לא היו נשואים וגם לא היה ביניהם קשר זוגי, ובכל זאת הביאו ילדה יחד. כיום נחשבת ההורות המשותפת לתופעה נפוצה, אבל לפני 20 שנה זה היה חידוש.
ב-20 שנותיה נשאלה כהן אינספור פעמים על המשפחה המיוחדת שלתוכה נולדה, והיא כבר רגילה לכך. "בשנה הראשונה לחיי ההורים שלי גרו יחד בדירה של אבא בצפון תל אביב", היא מספרת. "אחר כך הם קנו עוד דירה בבניין: אני ואמא גרנו בקומה השנייה, ואבא גר בדירה שלו בקומה הרביעית. כרגע אנחנו משכירים את הדירה למטה, ושלושתנו גרים יחד בקומה העליונה".
איך הרגשת בתור ילדה לגור בשני בתים?
"זה הרגיש לי מאוד נכון וטבעי. מבחינתי, הבניין היה כמו בית אחד גדול. נניח, אוכלים אצל אמא, אז אבא מגיע עם הסיר לדירה שלנו. כל יום יכולתי לבחור אם לישון אצל אמא או אצל אבא".
ילדים היו מציקים לך בנושא?
"היו שואלים אותי: 'מה, ההורים שלך לא התחתנו? ואיך הם לא רבים? איך הם חברים?' יש לי הרבה חברים עם הורים גרושים שצריכים לנסוע רחוק כדי לראות את אמא או את אבא, ואצלי זה הרבה יותר נוח: אמא ואבא שלי ממש באותו מקום, והם חברים, הם לא רבים. בכלל, אין אצלנו מריבות וצעקות. יש רק ויכוחים".
על אביה המפורסם היא לא נשאלה הרבה בילדותה, שכן היותה בת-של לא נחשבה אטרקציה בשני בתי הספר שבהם למדה – א.ד גורדון ועירוני ה'. "למדתי עם המון ילדים-של: הבן של קרן מור, הבן של אורלי וילנאי, הבת של איגי דיין ממשינה". דווקא בצבא, שממנו השתחררה בשבוע שעבר, עורר הייחוס שלה התרגשות. "בטירונות הסתובבתי עם תמונה של אבא שלי, ככה שאי אפשר היה לפספס את זה. אחר כך שירתתי כפקידת לשכה בבור בקריה, באגף מבצעים, והמפקדת המדהימה שלי, גם היא תימנייה, דאגה ליידע את כל הקצינים הגבוהים שאני הבת של יזהר כהן. כמעט לכל אחד מהם הייתה איזושהי חוויה שקשורה אליו, שאותה הוא רצה לחלוק איתי. למשל, אחד מהם סיפר לי שאבא שלי הגיע לבר מצווה שלו".
וכמו שהיא התרגלה לשאלות על אביה ועל היחסים בין הוריה, היא מורגלת גם במבטים שננעצים בה. קשה להתעלם מיופיה; קשה להתעלם גם מהדמיון לאב. "אומרים שאני דומה גם לדודה שלי", היא אומרת, "ורדינה, אחות של אבא".
שגם היא זמרת. המשפחה שלך מאוד מוזיקלית. את לא רצית ללכת בכיוון?
"הייתי במקהלה כשהייתי קטנה וגם ניגנתי בפסנתר. יש לי חוש מוזיקלי, אבל זה המקום של אבא שלי. הוא נועד להיות שם. אני מאמינה שנועדתי לנהל, להיות מאחורי הקלעים, אולי קצת כמו אמא".
מה את חושבת על המוזיקה של אבא?
"אין כמו השירים של פעם. אני מאד אוהבת את המוזיקה שלו. מאז שאני תינוקת ועד היום אני הולכת איתו להופעות. בשבוע שעבר היינו יחד בפסטיבל כרמיאל. היום הוא מופיע בשביל הכיף, כי עיקר העיסוק שלו זה עיצוב תכשיטים. זה התחיל כתחביב והפך ממש לעסק. לפני חמש שנים הוא פתח חנות תכשיטים, והוא מאוד מצליח".
איזה שיר שלו את הכי אוהבת?
"'חלומות שמורים', שמדבר על זיכרונות מפעם, איך ריח יכול להזכיר לך כל מיני דברים. מילים מאוד יפות שכתב אהוד מנור – איך לא".
ממש כיף לנו ביחד
הפלייליסט שלה מגוון, כולל "שירים של פעם" לצד מוזיקה עדכנית. "אין לי בעיה לשבת עם חברות בבר ולשמוע מזרחית; אלה להיטים שכיף לרקוד איתם, אבל זה לא משהו שאני אאזין לו ביומיום. אני אוהבת שירים נוסטלגיים, של מתי כספי או אריק איינשטיין, שאותם גם הכרתי אישית. רוב הילדים היום לא יודעים מי אלה, וזה עצוב. ולצד זה, אני ממש אוהבת את דרייק, את ביונסה ואת הראפר פיוצ'ר".
יש לה גם מה להגיד על המפורסמים החדשים, בוגרי תכניות הריאליטי. "הם כל כך שונים מהאמנים שגדלתי על השירים שלהם, האמנים שאחראים על התרבות הישראלית. מי שמחליט להיכנס לתוכניות האלה כדי להתפרסם, שיהיה לו בהצלחה, אבל אם הם הופכים למפורסמים ומוערכים, צריך שתהיה לזה סיבה. או-קיי, הייתם בריאליטי, נהנינו לראות אתכם, אבל מה הלאה? וזה עובר מעונה לעונה. את זוכרת מי היה הזוכה ב'כוכב נולד 3', למשל? ברור שלא, כי הם נהנים מהתהילה ולא מייצרים חומרים מעניינים, לא עושים שום דבר. ומצד שני, יש המון מוזיקאים ושחקנים שמתפספסים בדרך. אבא ואני הולכים להצגות ולמופעי גמר של בתי ספר למשחק ורואים את כל הכישרונות האלה, ואיפה הם? לא רואים אותם, כי אין להם מקום. הם צריכים למכור את עצמם לריאליטי כדי שיהיה להם מקום על הבמה".
אבל עם כל הבקיאות שלה בתחומי התרבות והבידור, את עתידה היא רואה במקומות אחרים. "אני הולכת ללמוד מינהל עסקים וחשבונאות - מקווה שבאוניברסיטת תל אביב. אני ניגשת לפסיכומטרי בקרוב, וזה לא מלחיץ אותי. זה כמו משחק בשבילי. אני מאוד אוהבת מקצועות ריאליים – מתמטיקה, מדעים. גיליתי את זה בכיתה י': נפתחה לי אז אהבה ללימודים, וזה הפסיק להיות עול".
בשנתיים האחרונות היא בזוגיות עם עדן צופיוף (21), בן למשפחת יהלומנים תל-אביבית (ראו תמונה גדולה למעלה), שאותו היא מתארת כ"חכם, צנוע, יצירתי ותומך בי בכל צעד שאני עושה". הם הכירו דרך חברה משותפת שיצאה עם חבר שלו, "והיום הוא חלק מאוד גדול ומשמעותי בחיים שלי. כבר נסענו יחד שלוש פעמים לחו"ל. ממש כיף לנו ביחד".
מה אבא אומר עליו?
"הוא מאד אוהב אותו. שניהם בני מזל דגים. הם אותו ראש".
צופיוף למד גמולוגיה כדי להשתלב בעסק של הוריו ולבנות את עתידו. "הוא כמוני, רץ אחרי החלומות שלו", אומרת זוגתו. "שנינו לא חושבים עכשיו על טיול ארוך של אחרי צבא, כי אנחנו מבינים כמה קשה לחיות בארץ ושצריך להתחיל את המרוץ - ללמוד, לעבוד, להתקדם בחיים. אני רוצה לבנות את העתיד שלי, וגם הוא ככה. אנחנו רוצים להצליח ולדחוף את עצמנו. מה יקרה? מקסימום, נצליח".
_______________________________________________________
גם אמא שלו זמרת מפורסמת שהופיעה באירוויזיון (אבל לא זכתה). הקליקו על התמונה:
