השחקנית שיצאה נגד דויד גרוסמן הפכה ליקירת הוליווד וזוכה בפרסים

גרטה גרוויג קראה בקיץ לבטל העלאת "אישה בורחת מבשורה" בארה"ב. אחר כך התנצלה, ומאז היא מתרוצצת בין טקסים, נושאת נאומים ולעיתים חוטפת בלק-אאוט

בן עופר

|

01.02.18 | 01:18

גרטה גרוויג. האישה החמישית בהיסטוריה שמועמדת לאוסקר בקטגוריית הבימוי (צילום: AP)
גרטה גרוויג. האישה החמישית בהיסטוריה שמועמדת לאוסקר בקטגוריית הבימוי (צילום: AP)
עם וודי אלן, שביים אותה ב"לרומא באהבה". "לא הייתי מודעת למורכבויות שמאחורי העצומה שעליה חתמתי" (צילום: Gettyimages)
עם וודי אלן, שביים אותה ב"לרומא באהבה". "לא הייתי מודעת למורכבויות שמאחורי העצומה שעליה חתמתי" (צילום: Gettyimages)
עם בן סטילר, שהופיע לצידה ב"גרינברג". והיא בכלל רצתה להיות מחזאית (צילום: Gettyimages)
עם בן סטילר, שהופיע לצידה ב"גרינברג". והיא בכלל רצתה להיות מחזאית (צילום: Gettyimages)
גרטה גרוויג. היא בוודאי לא תפרוש בשיא כמו גרטה גרבו (צילום: Gettyimages)
גרטה גרוויג. היא בוודאי לא תפרוש בשיא כמו גרטה גרבו (צילום: Gettyimages)
 

בכל עונת טקסים הוליוודית יש סרט עצמאי אחד שמצליח לעורר סביבו באזז מיוחד, והשנה זהו הסרט "ליידי בירד". בטקס האוסקר הקרוב, שייערך ב-4 במארס, הוא יתמודד על חמישה פרסים חשובים – פרס הסרט הטוב ביותר, הבימוי, התסריט המקורי, השחקנית הראשית (סרשה רונאן) ושחקנית המשנה (לורי מטקלף).

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

הסרט עוסק בסיפור התבגרותה של נערה בת 17 חובבת אמנות מפלורידה ובמערכת יחסיה עם אמה, ומי שכתבה וביימה אותו היא גרטה גרוויג (34), שמעוררת עכשיו עניין רב בארצות הברית בזכות היותה האישה החמישית בהיסטוריה (והיחידה השנה לצד ארבעה גברים) המתמודדת על פרס הבימוי. הסרט כבר הוכתר כאחד מעשרת הטובים של השנה על ידי המגזין "טיים" ועל ידי המכון האמריקאי לקולנוע, ובטקס גלובוס הזהב זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית הסרטים הקומיים והמוזיקליים. גרוויג עלתה לבמה, נשאה נאום נרגש במיוחד, הודתה להוריה ולרשימה ארוכה של קולגות, אבל שכחה להגיד תודה לאדם אחד – התסריטאי והבמאי נואה באומבך, בן זוגה בשבע השנים האחרונות. על פי "לוס אנג'לס טיימס", היא חיבקה אותו כשירדה מהבמה, התנצלה ואמרה לו שהיה לה בלק-אאוט. 

 

צפו בנאום שלה בטקס:

 

 

כשהגיעה אחרי הזכייה לראיון בתוכנית "דה טונייט שואו", כבר הייתה רגועה יותר. למנחה ג'ימי פאלון סיפרה כי עבדה על כתיבת הסרט במשך שנתיים במקביל לעבודותיה כשחקנית. היא גם שיתפה שהגרסה הראשונה של התסריט כללה 350 עמודים, שצומצמו לבסוף ל-120, ושהיה לה חשוב להראות בסרט את הקשר העשיר, האוהב והטעון בין הבת לאם - קשר שקרוב לליבה. בראיון אחר, למגזין "וראייטי", נשאלה עד כמה דמות הגיבורה דומה לה, והשיבה: "לדמות יש גבורה פנימית, תכונה כזו שמאפשרת לה ללכת על מה שבא לה. לי לא היה את זה. הייתי בחורה שהולכת בתלם. רק באמנות יכולתי ללכת עד הסוף". 

 

צפו בקדימון לסרט:

 

 

שחקנית, במאית, מדובבת

 

גרוויג נולדה בסקרמנטו, קליפורניה, לאב שעסק בגיוס הון לעסקים קטנים, ולאם אחות. היא למדה אנגלית ופילוסופיה בברנרד קולג' בניו יורק, ובזמנה הפנוי השתתפה במופעים קומיים לצד קייט מקינון מ"סאטרדיי נייט לייב". בתחילת הדרך רצתה להיות מחזאית, אבל החליטה להתמקד במשחק אחרי שלא התקבלה לתוכניות כתיבה לתואר שני.

 

קריירת המשחק שלה נסקה כבר כשהייתה בראשית שנות ה-20 לחייה. ב-2006 לוהקה לסרט ראשון, "אל.או.אל", בהמשך השתתפה בסרטים עצמאיים נוספים, וב-2010 קיבלה תפקיד בהפקה גדולה יותר – הסרט "גרינברג" בכיכובו של בן סטילר ובבימוי נואה באומבך, שזמן לא רב לאחר הצילומים היה לבן זוגה. השניים כתבו יחד את התסריט לסרט הבא שביים באומבך, "פרנסס הא" (2012), שבו גרוויג גם שיחקה. הסרט העניק לה מועמדות ראשונה לגלובוס הזהב, ומכאן הדרך לכוכבות הייתה סלולה.

 

בשנים האחרונות ניתן היה לראות אותה ב"לרומא באהבה" של וודי אלן (2012), ב"הרומן של מגי" לצד אית'ן הוק (2015), ב"ווינר דוג" של הבמאי האקסצנטרי טוד סולונדז וב"ג'קי" עם נטלי פורטמן (שני הסרטים מ-2016). השנה היא מתבססת כבמאית מוערכת, ובעתיד נשמע אותה מדובבת בסרט האנימציה "אי הכלבים" של ווס אנדרסון לצד סקרלט ג'והנסון, פרנסס מקדורמנד, אדוארד נורטון, ביל מוריי וטילדה סווינטון.

 

גרוויג עם בן זוגה, נואה באומבך. שכחה להודות לו (צילום: Gettyimages)
    גרוויג עם בן זוגה, נואה באומבך. שכחה להודות לו(צילום: Gettyimages)
     

    עשיתי טעות

     

    ביולי האחרון נמנתה גרוויג עם קבוצה של 59 אמנים ויוצרים שחתמו על עצומה נגד העלאת ההצגה "אישה בורחת מבשורה", על פי ספרו של דויד גרוסמן, בלינקולן סנטר בניו יורק. החותמים, בהם המוזיקאי רוג'ר ווטרס ובמאי הקולנוע קן לואץ', קראו למנהלי האולם היוקרתי לא לארח את ההצגה, מהסיבה שהיא הופקה על ידי התיאטראות הבימה והקאמרי, שמעלים הצגות בשטחים ונתמכים על ידי משרד התרבות הישראלי.

     

    "זה מטריד מאוד", נכתב בעצומה, "שדווקא לינקולן סנטר, אחד ממוסדות התרבות המובילים בעולם, מסייע לממשלה הישראלית לממש את הניסיון שלה למתג את ישראל דרך אמנות ותרבות בניסיון להסיט את תשומת הלב מעשרות שנים אלימות של התנחלות, כיבוש צבאי אכזרי והתכחשות לזכויות הבסיסיות של העם הפלסטיני. אנחנו קוראים ללינקולן סנטר להימנע משיתוף הפעולה עם המיתוג השגוי של ישראל ולבטל את ההצגות של הבימה והקאמרי".

     

    למרות העצומה, ההפקה הישראלית הוצגה בניו יורק כמתוכנן, ואחרי חודשיים התנצלה גרוויג על שהצטרפה ליוזמה. "עשיתי טעות", אמרה. "לא הייתי מודעת למורכבויות שמאחורי העצומה, ולא לקחתי את הזמן ללמוד אותן". והאמת, עם כל כך הרבה סרטים והצלחות, סביר להניח שגרוויג לא משקרת כשהיא אומרת שאין לה זמן (ואולי גם אין לה ראש) להתעמק בבעיות של המזרח התיכון. מה שבטוח: עם קצב עבודה כזה, בהחלט לא נראה שגרטה גרוויג הולכת לסיים את הקריירה שלה כמו גרטה גרבו ולפרוש בשיא תהילתה. סביר להניח שעוד נשמע ממנה הרבה.

     

    ______________________________________________________

     

    גם ההפקה הישראלית הזו נערכה בניו יורק למרות ה-BDS. הקליקו על התמונה:

     

    "צריך לדבר עם אויבים. זה קשה, מסובך, מבלבל, אבל זה האתגר". הקליקו על התמונה (צילום: שירלי סלע-לבבי)
    "צריך לדבר עם אויבים. זה קשה, מסובך, מבלבל, אבל זה האתגר". הקליקו על התמונה (צילום: שירלי סלע-לבבי)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד