"אני בת יחידה לאם חד־הורית, שגידלה אותי לבד לגמרי. לאמי, לינה, היה קשר קצר עם אבא שלי, שבעקבותיו נכנסה להיריון איתי. אבי החליט שהוא לא רוצה איתי קשר. בתור ילדה זו הייתה המציאות היחידה שהכרתי. אמא שלי הייתה הכל עבורי. היא הייתה ג'דה אמיתית, וחשבתי שהיא כל-יכולה. מצד שני, חסרה לי דמות אב. ראיתי מסביבי אבות של ילדים אחרים, שפעילים ומעורבים בחיים שלהם, ולי לא הייתה דמות כזו.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- השחקנית שיצאה נגד גרוסמן הפכה ליקירת הוליווד
"ידעתי את שמו של אבא שלי והיכן הוא גר, אבל שום דבר מעבר לזה. הוא נחשב 'אב תחת זהות חסויה' – הכיר בי והיה רשום בתעודת הזהות שלי, אבל לא ידעתי איך הוא נראה או שום פרט אחר אודותיו. אמא תמיד אמרה לי שכשאגיע לגיל 18, ממש כמו בתיקי אימוץ, היא תיתן לי את כל הפרטים שלו ואוכל לנסות ליצור איתו קשר, אבל עד אז נכבד את רצונו.
"בגיל 12 כתבתי לו מכתב וביקשתי שיבוא לחגיגת בת המצווה שלי. אמי התקשרה אליו והקריאה לו את המכתב בטלפון, אבל הוא לא רצה להגיע. כשהייתי בת 16 כתבתי לו עוד מכתב. כתבתי: 'איך אתה יכול לחיות עם הידיעה שיש לך בת? ניחא שלא עזרת לאמא שלי מעולם ולא נתת לה שקל, אבל לא מעניין אותך להכיר אותי, לדעת מי אני?' אמא התקשרה אליו וביקשה להקריא לו את המכתב, והוא אמר: 'אין צורך, אני אגיע לפגוש אותה'. עד היום אני לא יודעת מה גרם לשינוי הזה אצלו.
"לפני המפגש התרגשתי מאוד. אני זוכרת את עצמי עומדת מול ארון הבגדים ומתלבטת מה ללבוש. הוא נכנס, חיבק אותי. התיישבנו ודיברנו. הוא בעיקר שאל אותי שאלות: 'מה את לומדת?', 'מה את אוהבת לעשות?'. זו הייתה תחושה מוזרה, בליל של רגשות. מצד אחד התרגשות גדולה, ומצד שני גם כעס על זה שהוא לא היה שם כל החיים שלי. מאותו יום התחלנו להיות בסוג של קשר. הוא היה מתקשר אליי ושואל: 'איך בלימודים? הכנת שיעורים?' זה עצבן אותי. 16 שנים לא היית איתי בקשר, אז מה אתה משחק אותה עכשיו אבא מעורב ושואל אותי על השיעורים? הוא גם לקח אותי למסעדה כמה פעמים.
"לאחר חצי שנה הוא נעלם פתאום ולא התקשר. נפגעתי נורא וכתבתי לו עוד מכתב: 'כל השנים רציתי קשר איתך, ועכשיו, כשאתה מכיר אותי, איך אתה שוב מתנתק?' אחרי ארבעה חודשים אמא שלי התקשרה אליו לעבודה בשביל לבדוק מה קרה. שם סיפרו לה שהוא נפטר מדום לב פתאומי. אנחנו לא ידענו על זה דבר. כשאמא הושיבה אותי וסיפרה לי, לא הפסקתי לבכות. כעסתי כל כך. עד שסוף־סוף יש לי אבא, למה לקחו לי אותו כל כך מהר? זה היה הלם נוראי. ואז, ממש באותו חודש, הגיעה בשורת איוב נוספת: גילו אצל אמא שלי סרטן בשד עם גרורות. הייתי בשוק טוטאלי. לא ידעתי כל כך מה זה סרטן, רק ידעתי שזה משהו נורא מפחיד. באותו יום הלכתי למכולת וקניתי את קופסת הסיגריות הראשונה שלי, ישבתי ועישנתי סיגריה אחרי סיגריה, מנסה לעכל.
"מאותו רגע החלו שבע שנים של התמודדות עם המחלה של אמא, שבמהלכן התגייסתי לצבא ואחר כך התחלתי ללמוד משפטים. זה היה החלום של אמא שלי: היא תמיד רצתה ללמוד, ולא התאפשר לה. בשנה האחרונה לחייה אמא הפכה לסיעודית וטיפלתי בה. היא נפטרה כשהייתי בת 23. הרגשתי שנשארתי לבד בעולם, עצב עמוק שקשה להסביר בכלל.
"סיימתי את לימודי המשפטים, אבל הייתי מתוסכלת מכך שאני לא מגשימה את החלום האמיתי שלי - אופנה. שנתיים אחרי שאמא נפטרה, התחלתי לעבוד כסטייליסטית ולעצב נעליים ובגדים. הקמתי מותג משלי, Linucha, על שם אמי. בשנה האחרונה גיליתי את המוזיקה, ואני כותבת, מלחינה ומבצעת את השירים שלי. לאחרונה הקלטתי את הסינגל הראשון שלי, דואט עם הזמרת שירה גבריאלוב בשם 'ואולי'.
"אני אדם רוחני ומאמינה שלכל דבר בחיים שלנו יש סיבה. נסיבות החיים שלי וההתייתמות שלי בגיל צעיר הפכו אותי למי שאני. תמיד אסחוב איתי עצב, גם ברגעים הכי שמחים.
שורה תחתונה:
"לא משנה אילו טרגדיות עוברים בחיים, תמיד צריך לחפש את נקודת האור".
______________________________________________________
גם היא הכירה את אביה בגיל מאוחר. הקליקו על התמונה:
מה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il
