לפני 25 שנה, כשהייתה אנבל דיין בת 27, היא החלה לחשוד שמשהו בביוגרפיה שלה לא מסתדר. "היה לי ויכוח עם אמא שלי", היא משחזרת, "והיא אמרה: 'יש הרבה דברים שאת לא יודעת'. פתאום נפל לי האסימון, ורצף של אירועים התחברו אצלי: הערה שפעם מישהי השמיעה בקשר למשפחה שלי, שאלות שהציגו לי ברבנות – הכל פתאום עורר סימני שאלה. בעקבות זאת פתחתי את אלבומי התמונות שלי ושמתי לב שאין לי שום צילום מלפני גיל שנתיים וחצי".
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- קריאה נרגשת: תנו לזלול בשקט ג'אנק פוד מאחורי השיר: "שיעור מולדת" מאת עלי מוהר סיפור אישי: הבחור שאיבד שלושה מבני משפחתו והרגיש "כמו איוב"
מה חשבת באותו רגע?
"התחלתי לחשוד שאחד ההורים שלי הוא לא ההורה האמיתי, אבל לא ידעתי מי מהם. לא רציתי לשאול, כי חשבתי שאם עד היום לא סיפרו לי, בטח יש סיבה. התקשרתי לדוד שלי ושאלתי. בהתחלה הוא לא רצה להגיד, אבל בסוף הוא נשבר וסיפר שאבא שלי הוא לא האבא האמיתי".
רק אחרי זמן, וייעוץ פסיכולוגי, היא אזרה אומץ, פנתה לאמה ואמרה לה שהיא יודעת. האם, אידה אשכנזי, פרצה בבכי. "את לא מבינה איזו אבן הורדת לי מהלב עכשיו", אמרה לה בדמעות. "במשך כל השנים, כל יום אני מדמיינת איך אני מספרת לך את זה".
והיא התחילה לספר.
רק אל תגלי לה את הסוד
אידה אשכנזי נולדה וגדלה בקזבלנקה שבמרוקו, ובסוף שנות ה-50 עבדה בחנות כלבו שניהל אנריקו כהן, איטלקי שעבר לקזבלנקה עם אשתו וארבעת ילדיו. כהן, גבר שרמנטי ורומנטיקן, התאהב בה וחיזר אחריה נמרצות עד שלבסוף, על אף שהיה מבוגר ממנה ב-20 שנה, ולמרות העובדה שאשתו סירבה לתת לו גט - היא נעתרה לו. הוא עזב את אשתו וילדיו ועבר עם זוגתו הצעירה לפריז, שם פינק אותה במסיבות, במסעדות יוקרה ובטיולים ברחבי אירופה.
היא הייתה מאושרת: העובדה שאינה נשואה לבן זוגה, לא הפריעה לה, אף שזוגיות כזו לא הייתה מקובלת באותם ימים. גם העובדה שאשתו וילדיו של כהן חזרו לגור בפריז, לא שברה אותה. רק אחרי שילדה את בתם המשותפת, אנבל, החלה לדאוג: היה לה ברור שבן זוגה לעולם לא יקבל גט, והיא לא ידעה איזה עתיד צפוי לה ולבתה.
כשהייתה אנבל בת שנה וחצי, נפטר אביה של אידה, שגר בישראל, והיא נסעה לשבעה. במהלך הביקור התאהב בה סימנטוב אשכנזי, ידיד המשפחה, שגם הוא היה מבוגר ממנה בכ-20 שנה, אבל בניגוד לכהן - אלמן. אשכנזי לא הניח לה לרגע במהלך ימי האבל ושכנע אותה להישאר בארץ ולהינשא לו. "אהיה בעל למופת ואב מסור לאנבל, בתנאי שלעולם לא תגלי לה שאני לא אביה האמיתי", אמר לצעירה האבלה. היא נענתה לו, על אף שהכירה אותו ימים אחדים בלבד.
במכתב ששלחה לבן זוגה בפריז, הסבירה את המהלך ברצון לאפשר לאנבל לגדול במשפחה מסודרת. היא התחננה בפניו שיכבד את ההחלטה, ושלעולם לא יחשוף את עצמו בפני בתם. כהן קיבל את בקשתה, אבל שלח לה מכתב שיועד לאנבל. את המכתב, שבראשו מתנוסס התאריך 22 בנובמבר 1966, ראתה הבת רק אחרי עשרות שנים. הוא מסתיים במילים: "מנשק אותך ומחכה לך תמיד".
כהן התקשה להתאושש מהפרידה. למרות העובדה שבפריז גרו אשתו בנפרד וארבעת ילדיו, הוא עזב אותם בשנית ועבר לגור בדרום צרפת, בעיר אקס-אן-פרובאנס.
בישראל פתחה אידה אשכנזי בחיים חדשים בבת ים. בעלה חי למענה ולמען שתי הבנות – אנבל, הגדולה, ויעל, שנולדה שנה אחרי נישואיהם. הבעל עסק בבניית בובות במסגרת חברה שהקים, "צברה", והיא פתחה חברת קייטרינג וערכה אירועים. ב-1999 נפטר סימנטוב אשכנזי, ועד יום מותו נמנעה אנבל מלומר לו שכבר שנים אחדות היא יודעת שהוא לא אביה הביולוגי. זאת, כדי לא לקלקל את הקשר הקרוב שהיה ביניהם. "הוא היה האדם הראשון שהייתי פונה אליו בכל שאלה, בכל צרה", היא אומרת. "בילדותי הייתי עובדת אצלו בחברה בכל חופשות הקיץ. כשגסס בבית חולים, לא זזתי ממנו, למרות שהייתי בהיריון".
30 יום אחרי מותו היא ילדה את הראל (17), בנה מנישואיה השניים, אח לארד (25), בנה מנישואיה הראשונים. שנה לאחר מכן ילדה את בתה נטע (16). היא גרה בכפר סבא, שף קונדיטורית במקצועה. בעבר התגלה גידול בראשה, והיא עברה ניתוח שבמהלכו איבדה את ראייתה בעין אחת. לדבריה, הבעיות הרפואיות גרמו לה להתבונן אחרת בביוגרפיה המורכבת שלה. "מעולם לא הרגשתי שחסר לי אבא", היא אומרת. "מאז הניתוח החיים שלי היו אפילו מלאים יותר בשביל לחפש אותו".
היום שלא אשכח לעולם
לפני ארבע שנים הכין בנה הראל עבודת "שורשים", שבה נכלל פרק נכבד לסיפור הסבים. רק אז נענתה דיין להצעה שהעלתה דודתה זמן רב קודם לכן - לחפש את משפחתה האבודה באמצעות הפייסבוק. היא נתנה לדודה את הנתונים בלי ציפיות מיוחדות, ולהפתעתה, כעבור ימים אחדים התקשרה הדודה וסיפרה שקיבלה תשובה מאדם שהציג את עצמו כדריו, בנו הבכור של אנריקו כהן.
"את היום הזה אני לא אשכח לעולם", אומרת דיין. "דודה שלי נתנה לי את מספר הטלפון של דריו בפריז, ואני התקשרתי אליו כשכולי רועדת. בהתחלה הייתה מבוכה: אני אמנם דוברת צרפתית כשפת אם, אבל הראש שלי היה ריק, ולא הצלחתי לתכנן את השיחה. לאט-לאט התחילה השיחה לזרום, והוא סיפר לי על שלושת האחים הנוספים שלי - מיוריאל, בריז'יט וטיירי – ואמר שהם מאוד מתרגשים מהקשר המחודש".
התברר שילדיו של כהן זכרו אותה מהתקופה שגרו בפריז, ואחרי שנעלמה, הניחו שהיא נפטרה. בשיחה גילתה דיין שיש לה עוד חצי אחות, סברינה, מזוגיות מאוחרת של אביה באקס-אן-פרובאנס, אבל הפרט החשוב ביותר שנודע לה היה העובדה שהאב, אנריקו כהן, חי וצלול לגמרי, בן 94. דריו הסביר שאביהם שוהה בבית הבראה עקב פציעה, ושבכוונתו לנסוע אליו במיוחד כדי לספר לו מי נכנסה לפתע לחייו.
זמן קצר לאחר מכן טסה דיין לצרפת עם בעלה משה, מנהל מפעל של ציוד לקירור ולמיזוג. כשירדו השניים מהמטוס, כבר המתינו להם ארבעת האחים של אנבל, והחיבור היה מיידי. למחרת נסעו כולם ברכבת לדרום צרפת כדי לבקר את האב. אנריקו כהן הגיע לתחנה עם בתו הצעירה סברינה שדחפה את כיסא הגלגלים שלו, וכשדיין התכופפה אליו כדי לחבק אותו, הוא סימן לה לעצור. "בתי", כך אמר לה, "לא ככה. אני רוצה לקום ולברך אותך כמו שצריך". כשהוא התרומם מהכיסא וחיבק את הבת שהופרדה ממנו עשרות שנים קודם לכן, אף עין בסביבה לא נותרה יבשה (ראו סרטון בראש הכתבה).
כשהגיעו בני המשפחה לחדרו של האב, חיכתה להם הפתעה: לוח שעם, שעד לאותו רגע הוסתר מכל האחים, ושעליו התנוססו תמונות של אנבל דיין ממגוון אירועים בחייה - טיול בתיכון, צבא, חתונה. התברר שאמה אידה שלחה אותן לבן דוד בצרפת ללא ידיעת בעלה, והוא היה מעביר אותן לכהן.
"מדהים לגלות עד כמה אני ואבא שלי דומים", אומרת דיין. "אני דומה לו מכל הבחינות - פיזית, מנטלית והתנהגותית - יותר משאר האחים שלי, שגדלו לידו. עברנו חיים מאוד שונים. ארבעת האחים הגדולים שלי עברו תקופות של קשיים כלכליים והתמודדו עם אבא שנטש אותם פעמיים, ואילו אחותי הצעירה לא יכלה לשאת את שמו כל השנים, ונמנע ממנה לבקר את האחים שלה בפריז בגלל אמא שלהם. בדיעבד, אני חושבת שהחיים שלי היו הכי טובים".
לא רוצה כלום, רק חברוּת
בעקבות הפגישה המחודשת הגיע אנריקו כהן לישראל, כאן עלה לקברו של סימנטוב אשכנזי, אמר עליו קדיש והודה לו על שגידל את אנבל במסירות כה רבה. הוא גם נפגש עם אידה אשכנזי, אמה של אנבל, שעזבה אותו. "הייתה המון מבוכה בהתחלה", מספרת בתם על המפגש, "אבל עם הזמן ראיתי שהם יושבים ומדברים. הם ליבנו את הדברים ביניהם וסגרו מעגל שנשאר פתוח הרבה זמן".
האם נפטרה לפני שנתיים. אביה עדיין חי בצרפת; הוא בן 98 ושומר על קשר הדוק איתה. דיין אומרת שכעסה על אמה אחרי שהסיפור המשפחתי נחשף בפניה במלואו. "הרגשתי מרומה בדברים הכי בסיסיים, כמו המוצא שלי", היא אומרת, "אבל ככל שהפרטים התגלו והשנים עברו, הבנתי אותה ואת הצורך שלה לתת לי לחיות במסגרת של משפחה רגילה. אמא גם עודדה אותי להיפגש עם אנריקו ולחדש את הקשר איתו".
כיום היא נוסעת לבקר את משפחתה בצרפת כל שלושה חודשים ומשוחחת איתם בטלפון כמעט כל שבוע. כל ארבעת האחים כבר ביקרו אותה בארץ.
איך את מסבירה את העובדה שהאחים שלך קיבלו בשמחה חצי-אחות שאביהם עזב אותם ואת אמם למענה ולמען אמה?
"אני חושבת שהיה להם קל לקבל אותי כי אני לא באה אליהם מהקטע החומרי. אני לא רוצה מהם כלום חוץ מחברוּת".
_______________________________________________________
הטלנובלה המשפחתית של יואב מיכאלי מפתיעה לא פחות. הקליקו על התמונה:
