"אמא שלי, צילה לבית פוילישר, נולדה ב־1915 בוורשה. כשהייתה ילדה, נפטרו הוריה והוחלט להעביר אותה לבית היתומים היהודי של יאנוש קורצ'אק. אמי שהתה שם עד 1940. כשהגטו נכבש, ברחה עם אבא שלי לביאליסטוק שבצפון פולין. אחרי המלחמה הם עלו לארץ.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- בתו של משה פרסטר מוציאה ספר שירה ראשון
"בבית לא דיברו הרבה על השואה, אבל אמא גידלה אותנו על פי התורה החינוכית של קורצ'אק ותמיד סיפרה על החוויות שלה מבית היתומים. מדי חג חנוכה, למשל, היינו משחקים במשחק בינגו מיוחד שהמציאו בבית היתומים, לזכר הימים ההם. אמא נפטרה ב־1993, בגיל 78.
"לאורך כל השנים לא ידענו הרבה על המשפחה שהייתה לנו. ניסינו למצוא מידע, חיפשנו באינטרנט, אבל לא מצאנו שום דבר. בשנה שעברה אחי ואני קיבלנו הזמנה להגיע לוורשה, למפגש לכבוד צאצאי היתומים של יאנוש קורצ'אק. זו הייתה הזדמנות מצוינת, והחלטנו לנצל את הנסיעה לחיפוש פרטים על המשפחה שלנו.
"כשהגענו לוורשה, ארגנו לקבוצה שלנו סיור בעיר בעקבות קורצ'אק. הסתובבנו במשך יום שלם וביקרנו בבית היתומים. המדריכה שלנו הייתה אישה בשם יאגנה, בת 50, שסיפרה שאביה היה יהודי ואמה נוצרייה. היא הייתה מקסימה ומסבירת פנים. הרגשתי כל הזמן קשר מיוחד אליה, שלא יכולתי להסביר. בסוף היום ניגשנו אליה וסיפרנו לה שאנחנו מנסים למצוא אינפורמציה על אמא. היא ייעצה לנו לגשת לארכיון של בית היתומים. נפרדנו ממנה בחיבוקים ובתחושת קִרבה בלתי מוסברת.
"למחרת ניגשנו לארכיון, אבל לא מצאנו שום פרט שקשור באמא שלנו. יצאנו מאוכזבים והחלטנו לנסוע לבית הקברות היהודי, לחפש את הקבר של סבתא שלנו, אמא של אמא, שקבורה שם. הסתובבנו שם זמן רב, עד שפתאום הורדתי את העיניים וראיתי את קצה המצבה של סבתא שלי מבצבץ מהאדמה. אחי ואני התחלנו לנקות בידיים את המצבה, ואז ראינו שכתוב עליה: 'שרה פוילישר, בתו של צבי הירש חזן'. עד לאותו רגע לא ידענו ששם המשפחה של סבתא היה חזן. התרגשנו מאוד לדעת שיש לנו קצה חוט כדי למצוא עוד פרטים על המשפחה של אמי.
"התחלנו להתקדם לכיוון היציאה מבית הקברות, ופתאום נתקלנו ביאגנה. היא הייתה עם קבוצה אחרת של תיירים. סיפרנו לה בהתרגשות שמצאנו את הקבר של סבתא שלנו; היא התרגשה ושמחה מאוד בשבילנו, ונפרדנו ממנה שוב.
"כעבור שבוע התייצבנו בנמל התעופה בוורשה לטיסה ארצה. ישבנו בשדה, כשלפתע מישהי קראה בשמי. הסתובבתי וראיתי את בוגנה, ידידתה של אמי, אישה כבת 50 פלוס שעלתה לארץ מפולין. היא שאלה: 'מה עשיתם בוורשה?' סיפרתי לה על הכנס של יתומי קורצ'אק ושאלתי מה הסיבה לביקור שלה. היא סיפרה שבאה לבקר את אחותה. שאלתי: 'ומה עושה אחותך?' והיא ענתה: 'מדריכת תיירים במוזיאון היהודי'. פתאום נפל לי האסימון: הבנתי למה המדריכה במוזיאון נראתה לי כל כך מוכרת. שאלתי אותה איך קוראים לאחותה, והתברר שזו אותה יאגנה, המדריכה המקסימה שליוותה אותנו בסיור בוורשה שבוע קודם לכן.
"התחלנו לדבר, ובפעם הראשונה שאלתי אותה מה בעצם היה הקשר שלה לאמי. היא ענתה: 'אני שייכת למשפחת חזן'. הייתי בהלם: 'איך את שייכת למשפחת חזן?' והיא ענתה: 'אמא שלך לא סיפרה לך? סבתא שלי וסבתא שלך היו אחיות!' אחי ואני כמעט נפלנו מהכיסא. נסענו כל כך רחוק בשביל למצוא פרטים על המשפחה שלנו, והנה התברר שיום שלם היינו עם מדריכה שבעצם הייתה קרובת משפחה אבודה שלי, ואף אחת מאיתנו לא ידעה על הקשר המשפחתי בינינו. בוגנה התקשרה מיד לאחותה, מדריכת התיירים שלנו, וסיפרה לה על המפגש המקרי איתנו ועל הקשר המשפחתי שהתגלה. מיותר לציין שגם יאגנה הייתה בשוק טוטאלי מהתגלית, וההתרגשות של כולנו הייתה גדולה. מאז אנחנו שומרות על קשר, והן הבטיחו גם לדאוג לשימור הקבר של סבתא שלנו.
שורה תחתונה:
"כנראה שקשר הדם הנסתר חיבר בינינו מהרגע הראשון".
______________________________________________________
גם אנבל דיין נחשפה לגילוי משפחתי מרעיש - מסוג אחר לגמרי. הקליקו על התמונה:
מה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il
