מהות החיים של אסי זיגדון: זמר, מנהל רדיו, מרצה, הוגה דעות

    הוא הוציא ארבעה דיסקים, ויש לו משרת הוראה באוניברסיטת אריאל, וחוגי בית, והרצאות, ובקיאות בפילוסופיה - ועבודה אצל שרי אריסון. "איש אשכולות"? קטן עליו

    אופיר טל

    |

    02.01.18 | 03:36

    צפו בקליפ: "רציתי רק לשכוח", מתוך האלבום האחרון של אסי זיגדון
    אסי זיגדון. "חשוב לי לשמור על הקול המתוק, על הילד הפנימי" (צילום: יריב כץ)
    אסי זיגדון. "חשוב לי לשמור על הקול המתוק, על הילד הפנימי" (צילום: יריב כץ)
    "הדבר הכי קשה בחיים האלה זה להיות נוכח, לחיות את החיים במלוא עוצמתם, על כל הצבעים והכאבים, השמחות והניצחונות וההפסדים" (צילום: יריב כץ)
    "הדבר הכי קשה בחיים האלה זה להיות נוכח, לחיות את החיים במלוא עוצמתם, על כל הצבעים והכאבים, השמחות והניצחונות וההפסדים" (צילום: יריב כץ)

    אילו היה אסי זיגדון אדם פחות צנוע, הוא בוודאי היה שמח להצמיד לשמו את התואר "איש אשכולות", שללא ספק מתאים לו: זיגדון הוא זמר ומוזיקאי שכבר הוציא ארבעה אלבומים; וגם מנהל את תחנת הרדיו האינטרנטית מהות החיים; וגם מרצה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל; וגם הוגה דעות.

     

    >> בואו לעמוד שלנו בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות

     

    עוד בערוץ אנשים:

     

     

    אלבומו האחרון, "בסוף זה רק להיות", שראה אור לפני חודשים אחדים, מציג את הצדדים השונים של אישיותו ועוסק בלב ליבה של מהות האדם. זיגדון אמנם לא מתיימר לעמוד בשורה אחת עם הפילוסופים הגדולים שהוא כל כך מעריץ ("אין גורו ואין מאסטר, אין מורה ואין תלמיד", הוא מצטט את ג'ידו קרישנהמורטי), אבל גם לו יש תובנות מעניינות ("שמת לב שאם נפרק את המילה 'פוזיטיב', היא תהפוך ל'פה זה טוב'?" הוא שואל בפליאה), וכשאני מעיר לו שההתלהבות שלו מהגילויים הללו מזכירה ילד שזה עתה גילה את העולם, הוא לא מנסה להתכחש לאבחנה שלי. "חשוב לי לשמור על הקול המתוק, על הילד הפנימי", הוא אומר. "יש ילדים שמאבדים את השמחה הילדית שיש בהם; אני, לעומתם, תמיד אהיה ילד, מהבחינה הזו שאני אדם ששומר על נאיביות ופשטות".

     

    הקשיבו לשיר הנושא מתוך אלבומו האחרון:

     

     

    אני הולך לרוח

     

    הילד הזה כבר בן 43, גרוש ואב לבן, גר במושב מצליח הסמוך לרמלה. הרומן שלו עם המוזיקה החל כשהיה ילד באמת, בן 15, ומצא מודל לחיקוי בכתיבה ובנגינה – רפי פרסקי, מהתגליות הבולטות של הרוק הישראלי בסוף שנות ה-80. "כשיצא האלבום שלו 'כמה פעמים ספרת עד עשר', קיבלתי ממנו בעיטה בבטן, כי היה בו משהו מאוד אותנטי", נזכר זיגדון. "היה בטקסטים שלו משהו שלא מתיימר להיות שום דבר אחר. לי, בגיל 15, הם נראו מאוד מורכבים, ומאוד התחברתי אליהם. הבנתי שלא משנה מה יהיה – אני הולך לרוח, לא לחומר".

     

    בבגרותו התחיל לכתוב שירים ולהוציא אותם לרדיו, "ובגיל 27, כשטסתי להודו עם מי שהייתה אז אשתי, שמעתי את השירים שלי בגסטהאוסים שם. הבנתי שיש פה משהו".

     

    עם חזרתו לארץ החל לנהל מועדון בהרצליה והזמין אליו להופעה את אלילו משכבר, פרסקי. "סיפרתי לו שיש לי חומר שאני חושב להציע לו, אבל הוא אמר שהוא ישיר את השירים שלו, ואני את שלי. הרגשתי שסגרתי מעגל איתו. בעקבות המפגש בינינו הוא גם הסכים להפיק את האלבום הראשון שלי, 'פנימה'. יצא ממנו להיט אחד, 'חם לי בלב', ובעקבות זאת התחלתי להופיע".

     

    רפי פרסקי. "קיבלתי בעיטה בבטן" (צילום: עמית מגל)
      רפי פרסקי. "קיבלתי בעיטה בבטן"(צילום: עמית מגל)

       

      ההופעות שלו אינטימיות, נערכות בבתים פרטיים ברחבי הארץ או במועדונים קטנים, מה שמפיל את המחיצות שקיימות בדרך כלל בין אמן לקהל ומאפשר דיאלוג בין הצדדים. בשבוע שעבר, לדוגמה, הופיע עם להקת הליווי שלו, הצדיקים, בבית קפה בחדרה. הציוד הטכני הסתכם במגבר קטן שעמד בצד הבמה. "אני נהניתי", אומר זיגדון, "כי אנשים באו להקשיב. בלי ההקשבה של הקהל הטקסטים של השירים מאבדים מהנפח שלהם. אני מאמין בצניעות, זוכר שאסי הוא לא לב העניין, אלא רק כלי".

       

      אין לו בעיה להופיע מול קהל קטן. "פעם הופעתי במועדון בפרדס חנה, ובהתחלה הייתה שם רק אישה אחת. אחרי 20 דקות הגיעו עוד עשרה אנשים. אני מודד הצלחה לא לפי הכמות של האנשים שקונים כרטיס ובאים להופעה, אלא לפי כמות האנשים שהמוזיקה שלי גרמה להם לשנות את חייהם. זה הכוח הגדול של המוזיקה. הרי אותם עשרה אנשים שהיוו את כל הקהל לא ישכחו את ההופעה הזאת לעולם".

       

      "למרות העובדה שאני מנהל את התחנה, אני לא רואה את עצמי כבוס שנותן הוראות לאחרים, אלא כשותף עם פרספקטיבה יותר רחבה. אני קודם כל חבר של העובדים שלי. בוס זה עולם ישן, עולם של ביורוקרטיה שאני לא רוצה לחיות בו"

      במקביל להופעותיו יזם את פסטיבל אינטימדבר במצפה רמון, שמציין עכשיו את שנתו החמישית ומארח אמנים ויוצרים "שנפלו בין הכיסאות", כהגדרת זיגדון. "היום יש שני קצוות", הוא מסביר, "מצד אחד הלהיטים של גלגלצ, ומצד שני האמנים האלטרנטיביים שזוכים לחיבוק מההיפסטרים; אבל יש קבוצה גדולה באמצע, חבר'ה שעושים מוזיקה שנדרשת שמיעה שנייה כדי להתאהב בה. אני לא פה ולא שם, כי אני לא מאמין בהגדרות: אני לא במיינסטרים של המיינסטרים ולא במיינסטרים של האלטרנטיב".

       

      תחנת הרדיו שהוא מנהל, מהות החיים, מייצגת שילוב מעניין בין מיינסטרים לאלטרנטיב: מי שעומדת מאחוריה היא לא אחרת משרי אריסון, האישה העשירה בישראל, אבל השידורים מהווים אלטרנטיבה לרדיו הממסדי הן מבחינה מוזיקלית (קצת כמו FM88 של פעם) והן בתכנים, שמבקשים "לעורר מודעות ולתת כלים לשלום פנימי". המילים הללו הן סימן ההיכר של ארגון מהות החיים, עמותה ללא מטרות רווח שאריסון הקימה ב-2001. את תחנת הרדיו של העמותה ייסדה אריסון ארבע שנים לאחר מכן, וזיגדון משמש בה גם כמנהל וגם כמגיש של חלק מהתוכניות. "למרות העובדה שאני מנהל את התחנה, אני לא רואה את עצמי כבוס שנותן הוראות לאחרים, אלא כשותף עם פרספקטיבה יותר רחבה", אומר זיגדון. "אני קודם כל חבר של העובדים שלי. בוס זה עולם ישן, מבחינתי; עולם של ביורוקרטיה שאני לא רוצה לחיות בו; עולם שאני רוצה לשנות. אני רוצה להביא לאנשים פשטות גם ביחסי אנוש, בלי מניירות וחרטות".

       

      זיגדון באולפן:

       

       

      בהשראת סטיב ג'ובס

       

      אלבומו האחרון כולל עשרה שירים שכתב ומכיל השפעות מוזיקליות רבות, כולל פולק מצד אחד ואייטיז מצד אחר לגמרי. "התנתקתי מהמוסכמה שאומרת שאלבום חייב להיות בסגנון מוזיקלי מסוים", אומר זיגדון. "אני יותר מאמין ב'תעשה מה שמרגיש לך נכון'".

       

      ומה נכון בעיניך מבחינת הכתיבה?

      "הכתיבה באה מאותו מעיין שניסינו לחצוב בשיחה הזו. האלבום נקרא 'בסוף זה רק להיות', כי הוא משקף את הדעה שלי שהדבר הכי קשה בחיים האלה זה להיות נוכח, לחיות את החיים במלוא עוצמתם, על כל הצבעים והכאבים, השמחות והניצחונות וההפסדים".

       

      את המסרים הללו הוא מבקש להעביר גם בהרצאותיו. "אני פותח אותן", מספר זיגדון, "עם משפט שגם סטיב ג'ובס אמר פעם לסטודנטים: Stay Foolish, Stay Hungry. כלומר, תישאר טיפש ורעב כל הזמן. אני מזכיר לעצמי כל בוקר שהמהות שלי היא להמציא משהו חדש. אני גם אומר לסטודנטים שהם יקבלו את הציון שלהם על תעוזה: ככל שיעזו לחלום ולהיות מי שהם, הציון יהיה יותר גבוה".

       

      ______________________________________________________

       

       

      ערן ויץ צמח בשוליים של המוזיקה הישראלית - ואז הלחין דיסק לזמרת הבכירה בארץ. הקליקו על התמונה:

       

      ערן ויץ. "פתאום היא מתקשרת אליי ואומרת: 'אתה תרצה לנגן באלבום שלי?'" הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)
      ערן ויץ. "פתאום היא מתקשרת אליי ואומרת: 'אתה תרצה לנגן באלבום שלי?'" הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)

       

       
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "מהות החיים של אסי זיגדון: זמר, מנהל רדיו, מרצה, הוגה דעות"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד