הנערים טיילו, בילו, פיתחו מיזמים וזכרו את שירה צור, שנהרגה בפיגוע

    60 בני נוער מהארץ ומחו"ל השתתפו בתחרות טכנולוגית חדשה שנערכה בחיפה, ושמאחוריה עמדו הוריה של צוערת שנדרסה למוות לפני כשנה בארמון הנציב

    ירדן אלעזר

    |

    29.12.17 | 04:39

    שירה צור ז"ל עם אמה עינת. "כבר בגיל 15 היא הודיעה לנו שהיא רוצה לקבל את פרס נובל" (צילום: באדיבות המשפחה)
    שירה צור ז"ל עם אמה עינת. "כבר בגיל 15 היא הודיעה לנו שהיא רוצה לקבל את פרס נובל" (צילום: באדיבות המשפחה)
    הקבוצה שזכתה במקום הראשון בתחרות. "מה שיפה באירוע זה שנעשית בו למידה תוך כדי עשייה" (צילום: HaifaTeenTech)
    הקבוצה שזכתה במקום הראשון בתחרות. "מה שיפה באירוע זה שנעשית בו למידה תוך כדי עשייה" (צילום: HaifaTeenTech)
    שירה צור עם אחותה הקטנה גאיה ואחיה הבכור עדי. "כל מה שהיא הייתה בוחרת, היא הייתה עושה על הצד הטוב ביותר" (צילום: באדיבות המשפחה)
    שירה צור עם אחותה הקטנה גאיה ואחיה הבכור עדי. "כל מה שהיא הייתה בוחרת, היא הייתה עושה על הצד הטוב ביותר" (צילום: באדיבות המשפחה)
    צור עם ההורים והאחות. למטה: כתבה על הפיגוע בארמון הנציב בירושלים (צילום: באדיבות המשפחה)
    צור עם ההורים והאחות. למטה: כתבה על הפיגוע בארמון הנציב בירושלים (צילום: באדיבות המשפחה)

    זה קרה לפני כמעט שנה, ב-8 בינואר 2017, בטיילת ארמון הנציב בירושלים: מחבל נהג במשאית לעבר קבוצת צוערים ודרס למוות ארבעה מהם - ארז אורבך (20) מאלון שבות, יעל יקותיאל (20) מגבעתיים, שיר חג'אג' (22) ממעלה אדומים ושירה צור (20) מחיפה, צוערת מיחידת המודיעין 8200, שזיכרונה ומורשתה קיבלו השבוע נוכחות מיוחדת, מלאת עשייה ויצירתיות.

     

    >> בואו לעמוד הפייסבוק שלנו וקבלו את כל העדכונים והכתבות

     

    עוד בערוץ אנשים:

     

     

    דמותה של צור ריחפה מעל פרויקט חדש, שהחל לפני כשבועיים ובו השתתפו 60 בני נוער: 30 מהם הגיעו לכאן מ-11 מדינות, ועם נחיתתם פגשו 30 נערים ישראלים. הם יצאו יחד לטיול בארץ, נפגשו עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ולבסוף הגיעו לטכניון שבחיפה והתחילו לעבוד על המשימה שלשמה הגיעו לישראל – פיתוח מיזמים חדשניים ופורצי דרך בתחומי האקולוגיה, הבריאות והתזונה. בין 11 המיזמים שפותחו נערכה תחרות – HaifaTeenTech שמה – והמיזמים הנבחרים קיבלו פרסים.

     

    משתתפי התחרות עברו מיונים ארוכים ומקיפים על מנת שיהיו ביניהם תלמידים המתמחים בכל מקצועות הלימוד, וכדי שיתאפשר שוויון הזדמנויות. מאחורי הפרויקט עמדו עינת ודודי צור, הוריה של שירה ז"ל, שהקימו לזכרה קרן שמימנה את השתתפותם של תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. "בזכות הקרן התחרות לא נפתחה רק בפני ילדים בעלי אמצעים", מסבירה האם, עינת. "היה לנו חשוב שהתחרות תהיה פתוחה לכולם, כי כזו הייתה שירה: היא הייתה פתוחה לכל מיני אנשים ולכל מיני רעיונות, ואף פעם לא קיבלה דברים כמובנים מאליהם. היא גם הייתה כל הזמן בעשייה, ולכן התחברנו למיזם הזה: הוא מתאים לדרך שלפיה היא חיה".

     

    ביום חמישי שעבר הסתיימה התחרות הטכנולוגית לצעירים על שם שירה צור, והפרס הראשון בה הוענק על ידי זוג ההורים השכולים לקבוצת תלמידים שפיתחה כפפה חדשנית המיועדת לשחייה, ועליה חיישן חמצן שמעביר תדרים למציל בעת מצוקה כדי שבמקרה של טביעה ניתן יהיה לאתר את מיקומו המדויק של הטובע. לצד ההורים עמד בטקס נשיא הכבוד של התחרות - חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' אברהם הרשקו. נוכחותו שם הייתה סמלית. "לשירה היו הרבה תוכניות, וכבר בגיל 15 היא הודיעה לנו שהיא רוצה לקבל את פרס נובל", מספרת אמה. "באמצעות התחרות הזו אנחנו רוצים להמשיך את דרכה". 

     

    שירה צור ז"ל. "פתוחה לכל מיני אנשים ולכל מיני רעיונות" (צילום: באדיבות המשפחה)
      שירה צור ז"ל. "פתוחה לכל מיני אנשים ולכל מיני רעיונות"(צילום: באדיבות המשפחה)

       

       

      יצירתיות, תמימות, ובלי פוליטיקה

       

      שירה צור גדלה בשכונת דניה שבחיפה, בת אמצעית לדודי, מהנדס מכונות, ולעינת שעוסקת בבנקאות, אחות גדולה לגאיה (15) ואחות צעירה לעדי (25). "היא הייתה אדם עם אנרגיות חיוביות ותמיד ראתה את חצי הכוס המלאה", מספרת אמה. "תמיד קיבלה כל בן אדם; תמיד היו לה יעדים ומטרות שהיא חתרה להשגתם - אבל מעולם לא דרסה מישהו בדרך".

       

      חודשים אחדים אחרי שנהרגה, פנתה לבני הזוג צור ליאורה קליש, מייסדת התחרות הטכנולוגית לצעירים, והציעה להם להצטרף לקידום האירוע ולהקדיש אותו לזכר בתם. מרגע שהתקבלה ההחלטה על הנצחה דרך התחרות, החלו ההורים לפעול, ואיתם חבריה של צור מ-8200. בין השאר, נערך בקיץ אירוע התרמה - "ערב הרצאות בסגנון טד", לדברי האב - שבו השתתפו ח"כ מייקל אורן וכן אחד ממפקדי 8200 לשעבר, מפקד מערך הסייבר של צה"ל ועוד. האירוע התקיים באולם של בית הספר שבו למדה צור, והגיעו אליו 600 איש. כל ההכנסות הוקדשו לקרן שמימנה את השתתפותם של בני הנוער בפרויקט.

       

      "כל אחד בוחר את הדרך שלו להנצחה", אומרת האם עינת. "העשייה, לצד ההרגשה שאת עושה משהו טוב, נותנות אוויר. זה עוזר להמשיך. זה לא מנחם, לא עושה את החיים יותר קלים, אבל נותן אוויר וכוח. כל משפחה שחווה שכול מתמודדת עם קשיים גדולים מאוד. הגעגועים מתחזקים, וזה מאוד קשה, אבל מנסים למצוא את המקומות שנותנים לך רוח גבית להמשיך".

       

      "הפרויקט הזה נותן לנו כוח", מוסיף דודי. "בכל אירוע שקשור אליו הרגשנו את האנרגיות של שירה, כי ברור לנו שהיא הייתה יכולה להזדהות איתו ולהשתלב בו. בזכות הפרויקט הרגשנו שהיא עדיין איתנו, למרות שהיא הלכה".

       

      ובאמת, נראה שהפרויקט מבטא רבים מהקווים הבולטים בדמותה של הצוערת המנוחה. "היא התמקדה בהמון תחומים", אומרת האם. "למדה מתמטיקה, תקשורת, הסברה, כלכלה. הייתה בכל מקום שנראה לה מעניין, לא הגדירה לעצמה תחום אחד בלבד. זה מה שיפה גם בתחרות: השתתפו בה גם ילדים מבתי ספר לאמנויות, לא רק ממקצועות מדעיים וטכנולוגיים. היצירתיות פה מדהימה. הפרויקט גם נקי מפוליטיקה. בני הנוער עדיין תמימים, ולכן הם יכולים להגיע לדברים יפהפיים וליצור תקווה שאולי יכול להיות פה יותר טוב".

       

      שירה צור עם אביה דודי. "הפרויקט הזה נותן לנו כוח" (צילום: באדיבות המשפחה)
        שירה צור עם אביה דודי. "הפרויקט הזה נותן לנו כוח"(צילום: באדיבות המשפחה)

         

        החלום: ללמוד בסטנפורד

         

        בני הזוג צור כבר מתכננים את המשך פעילותם למען קידום הנוער והנצחת בתם. "היינו רוצים לשלש את מספר המשתתפים בתחרות הבאה ולהפוך אותה לאירוע שנתי", אומר דודי. "מה שיפה באירוע זה שנעשית בו למידה תוך כדי עשייה, והנוער ממש עושה, לא רק יושב על כיסא ורושם. רואים את האנרגיות ומבינים איך צריך ללמד וללמוד".

         

        גאיה, אחותה הצעירה של שירה, הודיעה שהיא רוצה להשתתף בתחרות הבאה. עדי, האח הבכור, לומד הנדסת מכונות בטכניון וכבר מבוגר מדי. שירה עצמה, אומרים הוריה, דבקה במצוינות בכל תחום שבו בחרה ללכת. "היא דיברה בשלב מסוים על לימודי רפואה", אומרת האם, "אבל אחר כך אמרה שכבר לא משנה לה מה תלמד, העיקר שזה יהיה במקום כמו סטנפורד".

         

        "קשה לנחש מה הייתה עושה", מוסיף האב. "מה שבטוח זה שכל מה שהיא הייתה בוחרת, היא הייתה עושה על הצד הטוב ביותר".

         

        ______________________________________________________

         

        גם רז מינץ ז"ל מונצח בדרך מקורית ויוצאת דופן. הקליקו על התמונה:

         

        רז מינץ ז"ל. "אני מדבר איתו כל הזמן", אומר אביו. הקליקו על התמונה (מתוך האלבום המשפחתי)
        רז מינץ ז"ל. "אני מדבר איתו כל הזמן", אומר אביו. הקליקו על התמונה (מתוך האלבום המשפחתי)

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "הנערים טיילו, בילו, פיתחו מיזמים וזכרו את שירה צור, שנהרגה בפיגוע"
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד