מי שחושק יותר - אוכל יותר: על תופעת החשקים הבלתי נשלטים

    תמיד בשעה הזאת ביום או אולי כשאין אף אחד בבית, משתחררת המפלצת הטורפת שמחרבת לכם בנקל את הדיאטה. הדיאטנית סיון ורקר-פלג עושה סדר בגזרת החשקים

    סיון ורקר-פלג

    |

    26.12.17 | 06:39

      (צילום: Shutterstock)

    כל הזמן בא לכם משהו מתוק? או שאתם דווקא מעדיפים חטיפים מלוחים כי שוקולד לא עושה לכם את זה. ואולי כשקר, הגוף שלכם מתאווה לפחמימות או שהדרישות מתעוררות דווקא כשאתם מתכרבלים מול הטלביזיה. לא משנה איזה טיפוס אתם בדיוק, סביר להניח שעניין החשקים אינו זר לכם, גם אם אתם ממאנים להודות בכך.

     

     

    החשק הזה, הרצון הבלתי מוסבר הזה לטרוף מאכל ספציפי עד כי דעתנו לא תנוח ולא  יוותר ממנו פירור, מוכר לכל אחד מאיתנו (ואלה שטוענים שלא, כנראה לא זוכרים טוב). עם זאת, למרות היותם נפוצים, הקרייבינגים קשים מאוד למחקר מדעי מכיוון שמדובר במצב המאופיין בשונות בין אישית (הטרוגנית) בין אדם לאדם.

     

    שכיחות התופעה עודדה חוקרים לנסות להבינה בכל זאת. לשם כך נוסח בשנת 2000 על ידי צוות החוקרים Capeda-Benito ועמיתיהם, שאלון שמטרתו מדידת חשקים למזון. שאלון זה שהומצא לצרכי מחקר, נמצא בשימוש ומשמש כלי יעיל במחקרי התנהגות אכילה.

     

    למשל, במחקר משנת 2012, שפורסם בכתב העת Appetite, נתבקשו 616 סטודנטים גרמנים למלא שאלון זה. השאלון הכיל 39 מאכלים שונים, וכן סולם כוונות ותוכניות לאכול כל אחד ממאכלים אלו. כמו כן נתבקשו הנבדקים למלא שאלות שונות הנוגעות להיבטים מחשבתיים שונים כגון: תחושות אותן הם מצפים להרגיש לפני, תוך כדי ולאחר האכילה (רגשות חיוביים כמו הקלה/רווחה או רגשות שליליים כמו אשמה/היעדר שליטה), שאלות לגבי נוכחותו של רעב פיזיולוגי אמיתי בעת האכילה וכן שאלות לגבי רמת החשק בהקשר לאותו מאכל.

     

    החוקרים ניסו לעמוד על הקשר בין מספר החשקים ועוצמתם לבין היכולת לשמור על משקל תקין. המסקנה אליה הגיעו הייתה כי קיים הבדל במספר החשקים ובעוצמתם בין אנשים הנוטים לעשות דיאטות באופן קבוע לבין אנשים שאינם עוסקים בדיאטות בשגרה. יחד עם זאת, לא הושגה מסקנה חד משמעית לגבי ההשפעתם על המשקל.

     

    אם נשתמש בממצאי המחקר נוכל להסיק כי אלו המסוגלים להחזיק את עצמם ולא להיכנע לחשקים, יהיו בהכרח אלו שיצליחו לשמור על משקלם. מסקנה נוספת יכולה להיות כי הימנעות ממאכלים שאנו רוצים לאכול דווקא תגרום לתוצאה ההפוכה של אכילה ללא שליטה ולכן גם להשמנה.

     

    חבל שאין לנו חשקים בלתי נשלטים לחסה (צילום: Shutterstock)
      חבל שאין לנו חשקים בלתי נשלטים לחסה(צילום: Shutterstock)

       

      מחקר עדכני יותר משנת 2017 שנערך באוסטריה (ועשה אף הוא שימוש בשאלון) על 61 סטודנטיות, מצא כי קיים קשר בין מחשבות מרובות ותשוקה לחטיפים, לבין תדירות אכילתם באופן יומיומי. הסטודנטיות אשר קיבלו ציון גבוה בשאלון התשוקה נטו לאכול יותר חטיפים, ואילו סטודנטיות אשר נטו לחשוב רבות על חטיפים, נטו לאכול יותר מהם, גם ללא ציון גבוה בשאלון.

       

      מסתבר כי בעוד שחשבנו כי מערכת העיכול היא השולטת עלינו בענייני מזון (באמצעות מנגנוני רעב ושובע), למחשבות יש תפקיד חשוב ביצירת החשקים וההתנהגות שלנו כלפיו. ועכשיו השאלה, מה עושים עם זה? האם נכנעים לחשק? האם מזכירים לעצמנו את כל מה שלימדו אותנו בבית הספר על כוח רצון? ובגדול אם ניכנע, האם אנו נדונים לעד להיות עם משקל עודף בתוספת תחושת כישלון?

       

      קרואסון שוקולד - כישלון או חוכמה? (צילום: Shutterstock)
        קרואסון שוקולד - כישלון או חוכמה?(צילום: Shutterstock)

         

        התשובה מורכבת וקשורה באופן לא מפתיע למידתיות, אך גם ליכולת שלנו להיות כנים עם עצמנו לגבי המחשבות והתחושות שאנו מרגישים ברגע נתון.

         

        לדוגמא, אם אני אוכלת בצורה מאוזנת ובריאה (ואם איני בטוחה שאכן כך, אין זמן טוב יותר להתייעץ עם דיאטנית) ופעילה גופנית, כמובן שלא יקרה שום אסון אם ארשה לעצמי "להיכנע" לחשק שתוקף אותי למאכל מסוים. רצוי שאוכל אותו ואזכור גם ליהנות ממנו ואף אמנע במודע מכל מחשבה שלילית שעלולה להגיע.

         

        מצד שני, אם אני שמה לב שלאחרונה יש לי יותר ויותר קרייבינגים, כדאי לי לשאול את עצמי שתי שאלות:

         

        1. האם אני מבלבלת "חשק" עם רעב? אולי התחושה של "בא לי" נובעת מכך שפספסתי איזו ארוחת ביניים היום ולכן גופי פשוט מאותת לי לאכול.

         

        2. מהו מצב הרוח שלי? במידה ואני לא מצליחה לקשר את החשק לרעב אמיתי, האם אני יכולה למצוא קשר בין החשק שיש לי למצב הרגשי בו אני שרויה: שעמום/ תסכול/ בדידות/ התרוממות רוח וכו'.

         

        אכילה או הימנעות מאכילה כתגובה למצב זה אינה נחשבת הצלחה או כישלון. הרעיון הוא להיות ערים לסיבה שגורמת לכם להתפקס על אותו מאכל. אחרי רגע של מחשבה והבנה של התהליך הרגשי, אפשר להחליט אם רוצים לעבוד על זה או לא. לעיתים המחשבה עצמה עשויה להוריד לכם את החשק לחלוטין.

         

        אפשרות נוספת להתמודדות מסתכמת בשתי מילים: תכנון מראש. אם תכינו מראש מלאי מאכלים בריאים ומפנקים, תוכלו לנתב את החשק שלכם אליהם, בשעות בהן אתם יודעים שתפתחו את הרצון הבלתי מוסבר לאכילת מזון מסוים. כך לדוגמא, אם אתם נוטים לפתח תשוקה למתוק דווקא בשעות הערב או כאשר מזג האוויר מתקרר תוכלו להתכונן לכך ולדעת שהם קיימים בבית וממתינים לכם.

         

        דוגמאות לחטיפים:

         

        אבל, גם אם החלטתם ללכת על אופציה שהיא לחלוטין מושחתת מבחינתכם, החשוב הוא שלא תיפלו לרגשי נחיתות או רגשות אשמה בעקבות העניין. משקלכם לא יושפע מאכילה חד פעמית של מאכל כזה או אחר (כן, גם אם אכלתם המבורגר כפול וצ'יפס), ואם מדובר בדפוס שחוזר על עצמו, כאמור תמיד יש מה לעשות.

         

        סיון פלג היא דיאטנית קלינית המתמחה בירידה במשקל ובתזונת נשים הרות ולאחר לידה

         

        -------------------------------------------------------------------------------------------

         

        כל הדיבורים על אוכל פתחו לכם את התיאבון? קבלו מתכון נוסף של סיון

         

         

         הקליקו על התמונה כדי להגיע למתכון (צילום: אבירם פלג )
        הקליקו על התמונה כדי להגיע למתכון (צילום: אבירם פלג )

         

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "מי שחושק יותר - אוכל יותר: על תופעת החשקים הבלתי נשלטים"
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד