מימין: רני, דניאל, רותם וירון
"כשהאבות שלי בעבודה אני כותבת להם מכתבים ומשאירה להם על הכרית. זה רעיון שאני המצאתי. אני כותבת להם מה אני אוהבת בהם וגם דברים שמפריעים לי. בהתחלה הם קיוו שאני אכתוב להם רק מכתבי אהבה, אבל לפעמים אני כותבת להם גם דברים שאני רוצה שהם ישנו".
עוד ישראלים קטנים:
>> נעמי, בת 8, מנצרת עילית: גרה בקיבוץ שיתופי בתוך בניין ענק
>> בניה גפן, בן 7, מאמציה: "ההורים אומרים שיום אחד נחזור לגוש קטיף"
>> נבט, בת 7, מחוות בולוטין: אבא ואמא מצילים חיות בר
>> לין חלבי, בת 7, מדליית אל כרמל: חולמת לעוף לסוריה ולהציל ילדים
המשפחה שלי
----------------
אני: רותם רוזן, בת 8. כיתה ג'.
אבא: ירון רוזן (43). עובד במחשבים. מכל אחד מהאבות שלי יש לי את האופי. למשל, אבא ירון יותר טוב בלהיות רגוע וגם אני ולאבא רני אני דומה במשחק. הוא פעם רצה להיות שחקן ואני גם מאוד מצליחה בזה. אפילו השתתפתי בקליפ של אייל גולן.
אבא: רני רוזן, (43). עובד בבנק הפועלים. זה כיף מאוד שיש שני אבות, כי בגלל שהם בנים הם גם יותר מיוחדים וגם יותר חזקים מאמא.
אחי: דניאל, בן 4. מאוד רציתי עוד אח ותמיד אמרתי להורים שאני רוצה. אני זוכרת איך באתי להודו כשהוא נולד ומאוד התרגשתי, כי רציתי כבר לראות את דניאל החמוד. שני האבות שלי טסו לשם כשהפונדקאית ילדה ואחרי כמה ימים אני טסתי עם סבתא שלי והוא היה כזה חמוד כשראיתי אותו. ממש התרגשתי שיהיה לי עוד אח.
כך באתי לעולם: אני אנסה לתאר לך את זה. אחד האבות שלי נתן זרע. את הזרע הטיסו לארה"ב. שם מישהי נתנה את הביצית ונוצר עובר ואת העובר הטיסו להודו. שם היתה פונדקאית. היא סחבה אותי בבטן והייתי בבטן שלה עד שנולדתי. בדיוק כמו דניאל. רק שדניאל נולד 3 שנים אחר כך.
משמעות השם שלי: רותם זה פרח קוצני.
המטלות שלי בבית: לפנות את הצלחת שלי, לשים את הנעליים בארון, לנעול נעלים (שאני שונאת. אני אוהבת להיות יחפה) ולהכין שיעורים. ויש דברים שהם לא המטלות שלי אבל אני אוהבת לעשות: לקפל כביסה, לעזור לאבא לתלות את הכביסה, להשקות את הצמחים.
הבית שלי
-----------
הישוב: תל אביב. אני אוהבת מאוד לגור בתל אביב, כי יש את הבימה ואת השכונה שלי ואני אוהבת את הנוף ואת הים שקרוב אלינו. אני אוהבת את השכונה שלי פה, באיזור שינקין.
הבית: דירה בבניין, בקומה שלישית.
החדר: יש לי חדר עם דניאל ומיטת קומותיים. אני מאוד רוצה חדר לבד.
בית הספר שלי
------------------
בית ספר בלפור. אני אוהבת אותו מאוד, כי יש בו מקצועות שאני ממש אוהבת.
מה מיוחד בביה"ס שלי? בכל סוף שנה יש מופע כישרונות צעירים. כל ילד יכול לעשות את הכישרון שלו. אני פעם רקדתי ועברתי את הבחינות והופעתי מול כל בית הספר והייתי במקום הראשון. רקדתי "על כביש החוף". אני המצאתי את הריקוד.
המקצוע שאני הכי אוהב: אני אוהבת שיעור שפה, כי המורה שם נחמדה.
המורה האהובה עלי: תמר. היא היתה המחנכת שלנו בשנה שעברה. אהבתי שהיא נחמדה ויש לה את האופי. אני אוהבת אותה ממש. היא כמו אמא, אבל כל המורות נחמדות בבית הספר שלי.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? קודם כל, לא כעס, כי זה עושה לא נעים לילדים. שהם יהיו נחמדים וחייכניים והכי חשוב במורה שבסוף הוא יראה שהוא הצליח ללמד אותנו ושאהבו אותו ושנצא חכמים.
אוהבת ללמוד? כן.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? שיאריכו את ההפסקות. ניסיתי להגיד את זה במועצת התלמידים, אבל לצערי הרב זה לא יקרה.
שיעורי בית: יש הרבה שיעורים. אני בצהרונית ואמורה להכין שם שיעורים, אבל אני לא מכינה כי יותר כיף לי ליהנות, אז אני נתקעת בבית אחר כך בלי טלוויזיה וצריכה להכין שיעורים. אבא עוזר לי.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: אני נפגשת עם חברות, צופה בטלוויזיה, יורדת לגינת שינקין ועושה עבודות יצירה לבובות שלי.
הכי אוהבת לעשות בעולם: לרקוד היפ הופ.
מאכל אהוב: ממתקים.
מסכים: מותר לנו חצי שעה מסכים ביום, אבל לפעמים הם לא מקפידים על זה.
הכי אוהבת לעשות עם אבא רני: ללכת איתו לבית קפה.
הכי אוהבת לעשות עם אבא ירון: שני דברים: גם לצאת איתו לבית קפה. אם זה בבית, אז לשחק איתו ואם אנחנו בחוץ אז לטייל קצת, להסתובב באיזור של הבית שלנו.
הכי אוהבת לעשות עם אחי: עם דניאל אני אוהבת להקריא לו ספרים ולאסוף אותו מהגן.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר חברים, שהם יותר מפנימים מה הילד צריך, שיבואו אליו בקטע רגיש - שיהיו יותר עדינים. למשל, אם אני כועסת על משהו, הם יכולים להגיד לי "רותם , לא נורא, הכל בסדר". יותר לבוא בקטע של אהבה.
החברה הכי טובה: יש שתיים. זוהר מהכיתה שלי, כי היא כמעט אף פעם לא רבה איתי. היא חמודה. מיקלה גם מהכיתה שלי, כי היא נחמדה וטובה ואני ממש אוהבת אותה.
החלום שלי: בעיני כולם זה לא ממש הגיוני, אבל אני רוצה להיות כמו מישהי מסדרת טלוויזיה שאני אוהבת – החיפושית המופלאה. היא מגניבה כזאת, גיבורת על והיא מהממת ואני חולה עליה.
כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: שיער מכושף, כמו רפונזל. הייתי רוצה להשתמש בו כדי להתנדנד עם השיער שלי כשהוא נתלה על עץ ואז "יו-הו" ואם יש לך פצע את שרה את השיר והוא נעלם.
כשאהיה גדולה: להיות שחקנית ורקדנית.
מתי כועסים עלי? בבית כשלמשל (זה קרה לי גם היום) לא רציתי להיכנס להתקלח. עם החברות הן כועסות עלי כשאני רוצה להיות דמות בהפסקה וגם מישהי אחרת רוצה את אותה דמות.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: כשנולדתי, כי אם לא הייתי נולדת, אז לא הייתי קיימת. אה, בעצם, כשאח שלי נולד, כי אח שלי היה כזה חמוד וזה היה כל כך מרגש שיש לי אח.
חוגים: היפ הופ כי אני רוצה להיות רקדנית וגם יש לי שיעור שירה יחד עם ריקוד.
הייתי רוצה לחיות ב: לונדון, כי היא עיר מהממת וגם שם הגיבורת-על שאני רוצה להיות גרה – החיפושית המופלאה.
לגדול או להישאר ילדה לנצח? מצד אחד, אני רוצה שיהיו לי ילדים כי תינוקות זה משהו ממש חמוד ומתוק ומצד שני, כיף להיות ילדה, כי אתה משחק עם חברים וכיף לך.
ההמלצה שלי לספר: "לציונה יש כנף אחת", כי הוא מיוחד ובעצם מדבר על דמות שהיא ציפור ויש לה כנף אחת וכשכל הציפורים שלה עוזבים לארץ אחרת בחורף היא לא יכולה לעוף כי יש לה רק כנף אחת. אני אוהבת אותו כי הוא סיפור שמלמד שכל אחד הוא מיוחד ושגם אם אתה מנסה משהו אתה צריך לעשות אותו שוב ושוב עד שתצליח וזה לא משנה אם אתה שונה או אחר. כל אחד הוא יחיד ומיוחד.
טקס שינה: שני האבות שלי נותנים לי נשיקה ואז אני הולכת לישון. אם שניהם לא מנשקים אותי (כשהם לא בבית למשל ואנחנו עם סבא וסבתא) אז אני בקטסטרופה. אני לא נרדמת ומחכה להם עד שיחזרו ואז אני מחבקת אותם והולכת לישון. בימים האחרונים קצת קשה לי, כי אבא ירון התחיל עבודה חדשה והוא חוזר מאוחר יומיים בשבוע וממש קשה לי. אני לא יכולה להירדם בלעדיו.
* * * * * * * * * *
מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים ?
ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.
שלחו אלינו למייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.
------------------------------------------------------------------------
איך זה להיות בן לאמא דיפלומטית ולבקר בכל מקום בעולם? לחצו על התמונה והכירו את אור
