בשבוע החולף שהתה הדוגמנית הצעירה שון לוי באוויר יותר מאשר על הקרקע. ביום ראשון היא נחתה חזרה מצילומים למגזין ווג הצרפתי שהתקיימו במשך יומיים בפריז, רק כדי לטוס חזרה לעיר האורות בלילה שבין שלישי לרביעי, לטובת הפקת אופנה למגזין Stylist. לוי לוהקה לצילומים על ידי הקאסטינג דירקטור פיירג'ורג'יו דל מורו, מי שליהק אותה גם לתצוגת אביב-קיץ 2017 של בית האופנה הצרפתי סן לורן פריז, ולמעשה פתח עבורה את הדלת לקריירה בינלאומית.
"אם יש את אלוהים - אז הוא מעליו", אומרת הבוקרית הצמודה של לוי, עילית תאורי מסוכנות אלינור שחר, שגילתה את לוי, 20, לפני קצת יותר משנה בתום משחק כדורסל של קבוצת בנות הרצליה, ולאחר שכנועים ארוכים הצליחה לצרף אותה לסוכנות, בה חתומות גם דוגמניות בינלאומיות נוספות כמו שלומית מלכה, ליתאי מרכוס ונעם פרוסט.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- איך הפכה סלינה גומז למעצמת אופנה?
- שלומית אזרד: איבדה את בעלה, אך ממשיכה להלביש כלות
- מה מכינים בתי האופנה הגדולים לחג המולד?
- מה מכינים בתי האופנה הגדולים לחג המולד?
לוי, 1.80 מטר של יופי שברירי וגוף אתלטי, היא האנטי-דוגמנית החדשה הכי מצליחה בסביבה. היא לא ממש מכירה שמות של דוגמניות-על, קשה לשחרר ממנה התפעלות מצלמי אופנה מובילים, ובכלל, היא מדגמנת נונשלנטיות בכל הנוגע לביזנס, בניגוד מוחלט להתלהבות של דוגמניות שטורפות את המסלול כבר בגיל 14, ויוצאות לגמלאות בערך בגיל שבו התחילה לוי לדגמן. "אני מגיעה לעולם הדוגמנות הרבה יותר בוגרת וממושמעת, ומבינה את החשיבות של להיות מקצועית ומנומסת", היא אומרת בראיון ראשון, המתקיים על סט הצילומים של חברת האופנה סאקס לאביב-קיץ 2017, שהוא גם הקמפיין הראשון ברזומה שלה. "אני חושבת שלגיל המאוחר יש יתרון בדוגמנות. בניגוד לבנות צעירות, אני לוקחת דברים בפרופורציה. את מבינה שאם תקבלי סירוב על עבודה, זה לא סוף העולם".
התצוגה של סן לורן בפריז היתה נקודת הזינוק של לוי, וכשאת מזנקת מפסגה כל כך נכספת, מה הפלא שמאותו רגע ההצעות לא מפסיקות לזרום. בחודשיים האחרונים היא הוזמנה להצטלם מגזין האופנה האיטלקי Amica, ולחברת הלנז'רי הספרדית Oysho, ואז הגיעה שיחת טלפון מפתיעה - על הקו, מריו טסטינו, מחשובי הצלמים בעולם האופנה, שהזמין את לוי לביקור בסטודיו שלו בלונדון, ולאחר מכן ליהק אותה להפקת אופנה בת 24 עמודים למגזין Double.
"התרגשתי מאוד והייתי לחוצה מהמפגש עם טסטינו", מספרת לוי. "בכל זאת, אני כולה ילדה מישראל. בפעם הראשונה שנפגשנו הוא צילם אותי לפרויקט המגבות המוכר שלו, בו הוא מצלם דוגמניות וסלבס עטופות במגבת (עד כה הצטלמו לפרויקט של טסטינו 122 אושיות, ביניהן בלה חדיד, אמבר ולטה ופנלופה קרוז, א"י). אחר כך הוא צילם אותי לפרויקט סודי נוסף שלו, ואז קיבלתי ממנו הזמנה נוספת, והפעם זה היה למגזין Double".
בטח מלחיץ נורא להפוך תוך חודשיים מאנונימית באופנה העולמית לבת טיפוחיו של מריו טסטינו.
"זה להרגיש בטופ של עולם האופנה. אני זוכרת שהגעתי לתצוגה של סן לורן, ופתאום ראיתי דוגמניות שראיתי במגזינים והרבה אנשים מהתחום. זה שונה מכל מה שהכרתי. ואז את מבינה שיש לך הזדמנות אחת להרשים אותם, להיכנס ברבאק ולהפציץ".
איך את רואה את המסלול שלך כדוגמנית מתפתח: קריירה בינלאומית כמו זו של בר רפאלי, או קריירה מקומית וארוכת טווח כמו של גלית גוטמן?
"אין לי ממש מודל לחיקוי. הפרסום לא קורץ לי, ואני בסדר עם להישאר שון הרגילה. מצד שני, אני מאוד רוצה להצליח בשוק הבינלאומי. התברכתי שהצלחתי לצבור עבודות טובות בכלום זמן שאני בביזנס".
יש מי שתולה את הזינוק שלך בתספורת הקצרה שיצר לך מעצב השיער יניב זאדה . היה קשה להיפרד מהשיער הארוך?
"לא היו דמעות מול המראה כשגזרו לי את השיער הארוך. היתה ילדה שהסתתרה שנים מאחורי השיער שלה. התספורת החדשה לימדה אותי לאהוב את עצמי מבפנים. למדתי שיעור חשוב על עצמי דרך זה. יש כנראה סיבה שזה קרה עכשיו".
לוי חדורת מוטיבציה להצליח בתחום, היא רצינית, מתנסחת בבהירות ונשמעת מפוקחת מחלומות באספמיה - כלים שוודאי רכשה ככדורסלנית מקצועית, ובת לשושלת של נשים כדורסלניות. סבתה, תמר שומאכר, היתה מחלוצות הענף בישראל, ובשנת 1952 אף ייצגה את ישראל במשחקים האולימפים בהלסינקי, הראשונים בהשתתפות ישראל. אמה, ליאת לוי, שיחקה כדורסל בשנות ה-70 וה-80, ושון עצמה שיחקה מכיתה ד' ועד לסיום שירותה הצבאי, על תקן ספורטאית מצטיינת. בן זוגה מזה שלוש שנים וחצי הוא שחקן הכדורסל רועי הובר, אותו הכירה בפנימיית מחוננים בוינגייט.
כשהיא נשאלת האם ישנם קווי דמיון בין כדורסל לדוגמנות, למעט התחרות, לוי צוחקת: "כדורסל ודוגמנות הם עולמות שונים לגמרי. בכדורסל הכול מסודר, יש לו"ז קבוע, אימונים ומשחק בקבוצה - בעוד בדוגמנות את נוסעת לבד בעולם, וצריכה להיות חזקה מנטאלית. בדוגמנות אין לך את התמיכה של הקבוצה. אבל זה מה שמדרבן אותך להצליח, כי את מסתמכת פחות על הכוח של הקבוצה".
המשפחה תומכת בהחלטה שלך למרות שאת מוותרת על מסורת הכדורסל המשפחתית?
"במשפחה לא מפסיקים לפרגן. בכל פעם מישהו אחר מהם נוסע איתי לחו"ל. יש לי זכות ענקית שהם חווים איתי את מה שאני עוברת. אי אפשר להסביר את זה במילים".
אם היו זורקים לך עכשיו כדור, היית חוזרת למגרש?
"בטח. אחרי שאסיים עם דוגמנות אחזור לכדורסל, בהנחה ואחת הקבוצות תרצה אותי".
ואיך נראים שלושה דורות של דוגמניות במשפחה אחת?
