"אולי תגידו שאני חולם, אבל איני היחיד", המילים האלה נכתבו על ידי ג'ון לנון, אבל דווקא חברו ללהקה, סר פול מקרתני, הוא בעל החלומות ברביעיה המפורסמת. מקרתני אולי אינו יכול להתחרות ביוסף התנ"כי, אבל הוא חלם את אחד מהחלומות המפורסמים ביותר בעידן הזה. Yesterday של הביטלס, השיר שזכה להכי הרבה גרסאות כיסוי בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית (במקום הראשון על פי גינס, במקום השני על פי האינדיפנדנט), נוצר בחלום שחלם מקרתני ב-1965.
לכתבות הקודמות:
זה קרה כאשר הלהקה שהתה בלונדון וצילמה את הסרט Help!. מקרתני לן בעליית הגג בבית של קרובי משפחה. בוקר אחד, בחלומו, הוא שמע הרכב מיתרים קלאסי מנגן. כך תיאר זאת: "התעוררתי עם לחן נפלא בראשי. חשבתי, 'זה נהדר, מעניין מה זה'. לצידי עמד פסנתר, מימין למיטה, ליד החלון. יצאתי מהמיטה, התיישבתי ליד הפסנתר, מצאתי סול, מצאתי פה דיאז מינור מס' 7 – וזה מוביל אותך הלאה לסי, למי מינור ואז בסוף בחזרה למי. הכול מוביל להמשך בצורה הגיונית. המנגינה מצאה חן בעיני מאוד, אבל בגלל שחלמתי אותה, לא יכולתי להאמין שאני כתבתי אותה. חשבתי, 'מעולם לא כתבתי משהו כזה'. אבל היה לי לחן והוא היה הדבר הקסום ביותר!". מוזר איך המנגינה מאותו בוקר קסום חוברה למילותיו העגומות של השיר.
The Beatles - Yesterday
להתעורר עם פרנקנשטיין
חולמת מפורסמת נוספת התעוררה בבוקר עם יצירת מופת שלא נס ליחה כבר כמעט 100 שנים. מרי שלי, סופרת אנגליה בת המאה ה-19, כתבה בעקבות סיוט את ספר האימה הקלאסי פרנקנשטיין, שנחשב לחיבור המדע הבדיוני הראשון.
החלום המצמרר הופיע בליל סערה, כששהתה הסופרת בביתו של המשורר לורד ביירון על גדת אגם ז'נבה. ביירון ואורחיו קראו זה לזה סיפורי רוחות רפאים בכל ערב לפני השינה. בקיץ 1816 ביירון הכריז על תחרות סיפורי אימה ואחרי לילה סוער של סיפורים, שלי התעוררה עם פרנקנשטיין. על פי הסיפור, "המפלצת של פרנקנשטיין" נוצרה לאחר שסטודנט סקרן חיבר זה לזה חלקי בני אדם מתים והפיח בהם חיים.
על פי יומנה של שלי, עוד לפני אותו הסיוט, פקד אותה חלום נוסף, שהיה גם הוא מקור השראה ליצירה הקלאסית. שלי ילדה (במציאות) בזה אחר זה בת ובן, שמתו זמן קצר לאחר לידתם. לילה אחד, לאחר מותו של אחד מהם היא חלמה, "שתינוקי הקטן חזר שוב לחיים; שהוא רק התקרר ושעיסינו אותו מול האח והוא חי. התעוררתי ולא מצאתי שום תינוק. אני חושבת על הברנש הקטן כל יום. לא ברוח טובה".
גם הסופר האמריקאי הפופולרי סטיבן קינג העיד בראיון לעיתונות הבריטית שכתיבתו מושפעת מאוד מחלומות. הספר והסרט המבעיתים למדי "מיזרי" הם דוגמאות מוצלחות לכך. קינג אמר: "חלומות הם פשוט עוד חלק מהחיים. זה כמו משהו שאתה רואה ברחוב ויכול להשתמש בו בסיפורים שלך".
היישר מהמיטה לפרס נובל
אולם לא כל החלומות המפורסמים אפלים כל כך. את החלום הפרודוקטיבי של הפרמקולוג היהודי-גרמני אוטו לוי, לדוגמה, הרבה ביוכימאים היו שמחים לחלום. לוי זכה בפרס נובל לרפואה על גילוי האצטילכולין, שתרם רבות להבנת ההולכה העצבית. הוא שיער שהדחפים העצביים הם תוצר של הולכה כימית ולא חשמלית, כפי שהיה מקובל לחשוב באותה תקופה, אך לא ידע כיצד יוכיח זאת. השאלה קיננה במוחו במשך 17 שנים עד לבוא החלום שפתר את הכול:
"לילה לפני יום ראשון של חג הפסחא באותה שנה התעוררתי, הדלקתי את האור ושירבטתי כמה הערות על פיסת נייר קטנה. אז נרדמתי שוב. בשעה שש בבוקר הבנתי שבמהלך אותו לילה כתבתי משהו חשוב ביותר, אבל לא הצלחתי לפענח את הקשקוש. בלילה הבא, בשעה שלוש, הרעיון חזר. זה היה תכנון של ניסוי לקביעה האם ההשערה בדבר ההולכה הכימית שביטאתי לפני 17 שנים היה נכון. קמתי מיד, הלכתי למעבדה, וביצעתי ניסוי בודד על לב של צפרדע על פי התכנון החלומי".
רואים? אל תגידו שלא אמרנו לכם ששווה לתעד חלומות.
החלום האמריקאי
יש לפחות חלום אחד שתועד, אבל למרבה הצער לא הועיל לחולמו. היה זה חלום נבואי שפקד את אברהם לינקולן ב-1865, זמן קצר לפני שנרצח. לינקולן שמע בחלומו קולות בכי והתהלך ברחבי הבית הלבן בחיפוש אחר הבוכים. הוא מגיע לחדר ובו הוא רואה "בימת מת, שעליה נחה גופה עטופה בתכריכים. מסביבה ניצבו חיילים ששמשו כשומרים; והיה שם קהל אנשים, חלקם הביטו אבלים בגופה, שפניה היו מכוסים, אחרים התייפחו באופן מעורר רחמים". כשדרש לדעת מי מת בבית הלבן, נאמר לו שזהו הנשיא שנרצח בידי מתנקש. "אז נשמעה התפרצות רמה של בכי מהקהל והיא העירה אותי מחלומי", סיפר לינקולן ולא ידע עד כמה עדותו זו תהיה נבואית ומטלטלת.
אפרופו חלום אמריקאי, הנה אחד קלאסי: המיליונרית האמריקאית הראשונה, מדאם סי.ג'יי. ווקר, שגם היתה האישה החופשיה הראשונה במשפחת העבדים שאליה השתייכה, עשתה את הונה בתעשיית הטיפוח בעקבות חלום. ווקר סבלה מזיהום בקרקפת שגרם לה לאבד שיער. בחלום הופיעה נוסחה לתכשיר, שגם פתר את הבעיה וגם הפך אותה לאישה עשירה מאוד.
יש גם חלומות שהעולם היה מסתדר טוב יותר בלעדיהם: במלחמת העולם הראשונה היטלר חלם חלום שגרם לו לקפוץ במהירות החוצה מהחפירה שבה שכב. רגע לאחר מכן נחת שם פגז שהרג את כולם. חוץ ממנו.
לאתר מהות החיים
