כשהגוף רפוי והמוח מאבד שליטה במהלך השינה נפתחת הדלת אל התת מודע (צילום: cc-AJoStone)
אנחנו כבר יודעים שלאורך ההיסטוריה האנושית החלומות עזרו להבין את המציאות הגלויה והנסתרת. מומחים לחלומות, כמו יוסף התנ"כי וזיגמונד פרויד המודרניסט, לימדו אותנו שהחזיונות שנגלים לנו בשינה הם בעצם פרשנות של המציאות, פרשנות שצריך לפרש. אבל בתרבויות אנושיות שונות התייחסו אל החלומות כאל יוצרי המציאות עצמה.
אני תמיד אוהבת לחזור ולחטט במורשת של אומות ילידי אמריקה, אולי בגלל שהאנשים האלה לא היו רק יראי שמים, אלא מכבדי טבע באופן כללי. סיפור הבריאה של אנשי אבנקי, שחיו באזורים שנקראים היום ניו אינגלנד בארה"ב ופרובינציות מריטיים בקנדה, הוא מיתוס חלומי ובעצם חלום בתוך חלום.
עוד במהות החיים:
- >> חלמתם על קונכייה או מערה? כנראה שיש לכם תסביך מיני
- >> מיטל פנחס מנסה להבין מתי צריך לקום וללכת ומתי צריך לשחרר ולתת לחיים להוביל
- >> מורה פרטית חינם באינטרנט: האתר שכל הורה ותלמיד צריכים להיכנס אליו
__________________________________________________________________
בזמן שישנת, וירא אלוהים כי טוב
בזמן שאינו נודע, הרוח הגדולה התבוננה סביב ולא ראתה דבר, הכול היה חשוך ודומם, לא ניתן היה לחוש במאום. הרוח הגדולה החליטה למלא את המרחב באור ובחיים. היא פקדה על הצב הכביר טולבה לצאת מהמים ולהפוך ליבשה, עיצבה על גבו הרים ועמקים, שמה עננים לבנים בתוך שמים כחולים והיתה מאושרת מאוד. כעת הרוח הגדולה רצתה למלא את המרחב שיצרה בחיים ובתנועה. הרוח חשבה וחשבה, אילו מין יצורים אברא? כיצד ייראו? מה יעשו? מה תהיה מטרתם? הרוח הגדולה, שרצתה שתוכניתה תהיה מושלמת, ייגעה את עצמה במחשבות עד שתעייפה מאוד ונרדמה.
שנתה של הרוח הגדולה היתה מלאת חלומות בריאה. היא ראתה חיות זוחלות על ארבע רגליים או על שתיים, היו בחלום יצורים מעופפים בעלי כנפיים ואחרים בעלי סנפירים ששחו במים. היו שם צמחים בכל הצבעים שכיסו את פני האדמה, חרקים רחשו סביב, כלבים נבחו, ציפורים שרו ובני אנוש קראו זה לזה. הכול נראה חסר סדר. הרוח הגדולה חשבה שהיה זה חלום רע, ששום דבר לא יכול להיות חסר שלמות עד כדי כך.
(צילום: dreamstime)
כשהרוח הגדולה התעוררה, היא ראתה בונה מכרסם ענף. היא הבינה שעולם חלומה הפך לבריאת עולמה. כל מה שחלמה הפך לממשי. כאשר הרוח הגדולה התבוננה בבונה המקים את ביתו, היא הבינה שלכל עת וזמן לכל חפץ, שלכל דבר בעולם יש מטרה ומשמעות. במסורת של אנשי אבנקי (או לפחות כפי שהיא מסופרת היום) עוברת מדור לדור התובנה שאין להטיל ספק בחלומות, כי החלומות הם הבריאה שלנו.
זמן עירות הוא זמן בריאה
בתרבות האבוריג'ינית קיים מושג שנקרא "זמן החלום". זהו מושג רחב שמתייחס לא רק לחלימה בשינה, אלא גם לתקופת בריאת העולם ולתחומים אחרים בחיי הרוח של בני האדם. מיתולוגיות זמן החלום החלו להיווצר לפני 40,000 שנה, כאשר האבוריג'ינים הגיעו לאוסטרליה, והן מתארות את בריאתה של אוסטרליה ובעצם את בריאת העולם. סיפור הבריאה האבוריג'יני מתחיל דומה לזה של האבנקי וגם לסיפור בראשית – בהתחלה לא היה דבר, רק חושך. השמש והירח ישנו מתחת לקרום הארץ הנוקשה.
מתחת לפני הארץ השוממה וחסרת הפנים היו יצורים על-טבעיים רדומים ויחד איתם גם צורה מעורפלת של חיים אנושיים כחומר עוברי שטרם התפתח. הזמן החל כאשר היצורים העל-טבעיים התעוררו והגיחו מעל פני האדמה. עד מהרה הארץ נשטפה באור, כי גם השמש עלתה מעל פני האדמה. היצורים העל-טבעיים לבשו צורה של קנגרו, אמו וחיות אחרות או של יצורים בצורה של בני אדם – נשים וגברים מושלמים.
בהמשך הסיפור (שמשתנה בין שבטי האבוריג'ינים השונים, הועבר כתורה שבעל פה ולעתים אף נאסר לספרו לזרים) היצורים העל-טבעיים נודדים על פני האדמה, יוצרים את העולם שלב אחר שלב ומסיימים מלאכתם – נחשו מתי! – כאשר הם הולכים לישון, כמובן. כך בעצם זמן החלום, זמן הבריאה, מסתיים כאשר כוחות הבריאה חוזרים לישון. למעשה זמן החלום הוא תקופה עירנית במיוחד שבה נוצר הכל.
(צילום: Dreamstime)
באר החלומות הקולקטיבית והפרטית
גם במערב יש כאלה שחושבים שהחלום יוצר מציאות. "מיתוסים הם חלומות ציבוריים וחלומות הם מיתוסים פרטיים". את הדברים האלה אמר ג'וזף קמפבל, חוקר מיתולוגיה וסופר אמריקאי, שהושפע מעבודותיהם של פרויד ויונג וגם מתרבות ילידי אמריקה ומספר המתים והחיים הטיבטי. קמפבל, שמחקרו נגע באנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ודת, הוא אולי האיש שהיטיב יותר מכולם להבין את הקשר שבין חלומות מיתולוגיים, כמו אלה של האבוריג'ינים, האבנקי ואומות נוספות, לבין חלומות פרטיים.
קמפבל כתב שחלומות, חזיונות ומיתוסים נובעים מאותה "באר של מודעות נפשית" -- מיתוסים עולים מתוך הרמה הקולקטיבית של המודעות, בעוד חלומות וחזיונות עולים מתוך עולמו של הפרט. הוא גם טען שחלומות וחזיונות הם הכוחות שיוצרים מיתוסים ומעצבים אותם. ולמה זה מעניין אותנו? כי קמפבל ייחס למיתוסים ארבעה תפקידים חשובים בחיי האדם:
1. הם מסייעים לנו לחוש יראת כבוד למסתרי הבריאה.
2. הם עוזרים לנו להבין את מבנה היקום היכן שהמדע אינו מצליח לעשות זאת.
3. הם נותנים אישור לסדר החברתי הקיים (פונקציה שאני מחבבת פחות).
4. הם מנחים את האדם בשלבי החיים השונים.
מכיוון שחלומות ומיתוסים עשויים מאותם החומרים, גם החלומות ממלאים תפקידים דומים בחיים שלנו כבודדים וכחלק מחברה אנושית.
חלומות של אנשים יצרו מיתוסים של בריאת עולם שבה נבראים חולמים חדשים וחוזר חלילה. אנחנו יוצרים את החלום והחלום יוצר אותנו. אז בפעם הבאה שמישהו מאחל לכם חלומות נעימים, קחו את הברכה הזאת בשיא הרצינות. מי שכבר לקח אותה בשיא רצינות הם היוגיסטים והבודהיסטים, שפיתחו תרגולים שמאפשרים לנו לשלוט בחלום ולהשתמש בו ככלי להתפתחות רוחנית – אבל על כך בפעם הבאה.
__________________________________________________________________
מרכז המבקרים "מהותי" מקבוצת אריסון מזמין אתכם לחוויה אינטראקטיבית מעוררת מחשבה לכל המשפחה לחג הפסח. שילוב של לימוד והתנסות, משחק והנאה באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. לפרטים נוספים.
