אנשים
מסע אישי
"האהבה שקיבלתי כל חיי עזרה לי להתמודד עם מות בני התינוק"לפני שלוש שנים שכלה לימור אמיר את בנה גיא, שנפטר בגיל עשרה חודשים ממחלה קשה. מאז היא גיבשה תובנות שעוזרות לה לחיות "חיים לא מושלמים, אבל שלמים"להמשך קריאה...
צילום: נעמי זמירי נפתלי
לימור אמיר. "המוות הוא חלק מהחיים. לפעמים הוא מגיע בשיבה טובה, אבל לצערנו, גם תינוקות וילדים מתים"
"ישבתי במשרד היפה שלי, ועלה בי פחד: זהו? ככה זה יהיה כל החיים?"לירון כהן-אביב התקדמה לתפקידים ניהוליים בגיל צעיר, אבל זה לא סיפק אותה. פעמיים התפטרה אל ואקום תעסוקתי עד שהגיעה להגשמה עצמית, ואז היא גם מצאה אהבהלהמשך קריאה...
צילום: שרון הורוביץ
לירון כהן-אביב. "מתוך ההתמודדויות באות הקפיצות הכי משמעותיות"
"הרגשתי שאם אני לא חוזרת לציור ולאמנות - לא אוכל להמשיך לחיות" בילדותה נאחזה גולי לוי בכישרונה האמנותי, שחיזק את ביטחונה העצמי. אחר כך חדלה לצייר למשך שנים רבות, עד שנסיעה אחת לחו"ל הפכה אותה לאמנית במשרה מלאהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
בילדותה, עם ההורים והאח. "הוריי היו מוקפים בחברים, אבל אני הרגשתי קצת לא שייכת"
"הפכתי לאדם חזק, המסוגל להגן לא רק על עצמו, אלא גם על אחרים"עידית רייכרט שמעה מהוריה ניצולי השואה שרק אנשים חזקים ישרדו, ולכן אדם צריך לשמור על עצמו ולנצח כל פחד. בילדותה למדה קרטה. בבגרותה נעשתה עורכת דיןלהמשך קריאה...
צילום: Q Elite beauty
עו"ד עידית רייכרט. "המשפט הפלילי הוא לא בהכרח מה שחשבתם"
אחות שכולה שמגדלת ילדים בקיבוץ בעוטף עזה: "היו לי התקפי חרדה"כשאחיה הבכור, ירון כהן, נהרג במהלך שירותו הצבאי, חשה שרון אביאני שהוטל עליה תפקיד שלא ברור לה מהו. כשהקימה משפחה והחלה לגדל ילדים, הטראומה התפרצה להמשך קריאה...
צילום: נגה שנער-שויער
שרון אביאני. "אם את מוכנה למות בשביל הילדים שלך, את צריכה להיות מוכנה גם לחיות בשבילם"
בת למשפחה של 11 ילדים: "רק כשקרסתי גופנית, למדתי לעצור"בגיל 12 היא יצאה לעבוד כדי לעזור בפרנסת משפחתה, וגם בבגרותה לא נחה לרגע. שתי רגליים שבורות גרמו לאילנית שיר בן-שמעון לעשות חשבון נפש ולאזן את חייהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עם בעלה אשר וארבעת ילדיהם. "בחופש הגדול הילדים התלוננו שאני כל הזמן עובדת ולא עושה איתם כלום"
"רק כשהיגרתי בעצמי הבנתי את המהלך שעשו הוריי כשעלו לארץ"עומס יתר בעבודה גרם לסיגל יעקובסון לעבור עם משפחתה לאוסטרליה, שם פיתחה מוצר בתחום רפואת השיניים. כיום היא חיה בארה"ב ומדברת על ישראל בהרצאותיהלהמשך קריאה...
סיגל יעקובסון. "הבנתי שאין בשוק פתרון מהסוג שאני מחפשת, ושכנראה אצטרך להמציא אותו בעצמי"
"נכנסנו להורים ואמרנו: 'אמא, אבא, החלטנו שאתם צריכים להתגרש'"ליזה ארזוני גדלה בבית שבו שרר מתח רב, מה שמנע ממנה לקבל משוב חיובי על אישיותה וכישוריה. זוגיות מוצלחת שיפרה את תחושת הערך העצמי שלה ויצרה תיקוןלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
ליזה ארזוני. "אם מישהו היה אומר לי פעם שאני אכתוב בהומור, שאצחק ואצחיק אחרים בכתיבתי, הייתי בוהה בו כאילו הוא הוזה"
מקרוואן בגליל לטראומה בניו יורק: "למדתי להתקדם, למרות הפחד"בילדותה היא גרה ביישוב קטן ורצתה רק לברוח. בבגרותה יצאה לשליחות בעייתית בחו"ל, שנגמרה רע. אבל מהמשבר הזה הקימה תהילה גרטי עסק משלהלהמשך קריאה...
צילום: תמרי גת צילום תיעודי
תהילה גרטי. "הסיפור שלי הוא על ההעזה לנוע קדימה גם כשהדרך לא לגמרי ברורה לי"
"הייתי באה מבי"ס ורואה שהבית ריק בגלל עיקולים של ההוצאה לפועל"עד גיל 14 חיה דקלה גולדשטיין-מלמוד ברווחה כלכלית, ואז המפעל המשפחתי פשט רגל, וחייה השתנו. למרות הכל, היא הצליחה להפיק מזה תועלת שמלווה אותה גם היוםלהמשך קריאה...
צילום: יוראי ליברמן
דקלה גולדשטיין-מלמוד. "בזמן שהחברות שלי ניהלו חיים רגילים של נערות, אני הייתי חוזרת מבית הספר והולכת לעבוד עד הלילה"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.