משפחה
"הקמנו את להקת גאיה וכשהיא נכנסה לקשיים - הזוגיות שלנו קרסה""התפקידים בינינו היו ברורים - הוא האיש בקדמת הבמה ואני האישה מאחורי הקלעים. כשהתפקידים השתנו - הזוגיות לא שרדה". איילת ציוני מספרת על הפרידה מגילי ליבר, סולן להקת גאיה

"אתה לא יכול לבנות את אחר הצהרים של חייך לפי תוכניות הבוקר של חייך", קבע הפסיכולוג קרל יונג כאשר התייחס למשבר אמצע החיים. את התובנה הזו אני אוהבת מאוד לצטט בהרצאות שלי, שכן לאחריה משתרר שקט ואפשר ממש לשמוע את גלגלי המוח מעבדים את המידע. כל אחד מהנוכחים חושב על המבנים השונים בחייו אליהם נכנס בגיל צעיר ושאולי כיום כבר מתאימים לו פחות – עבודה, זוגיות, קריירה, חזון, חלומות, תוכניות.

האם כל מה שבחרנו בו בגיל צעיר יכול להמשיך איתנו הלאה? בעיקר עכשיו, כאשר תוחלת החיים הולכת ועולה וייתכן כי האדם שימות בגיל 200 כבר נולד?

להמשך קריאה...
דקה לפני שאני מזדקן: אשתי האהובה, אני יוצא למאלדיבים להיפרד מהגלשןאחרי שנים של גלישת גלים, בגיל 40, הבין רועי קורן שבקרוב יצטרך לתלות את הגלשן ולהיפרד. רגע לפני, יצא למסע ודווקא שם הבין פתאום מה הוא הולך לעשות בחצי השני של חייו

"הגעתי לגיל ארבעים ופתאום, בום. הרגשתי שאני חייב לקחת את עצמי ולנסוע לגלוש במלדיבים, בלי לחשוב על מה יגידו ואיך יגיבו. לא יכול יותר להגיד לעצמי לא", מספר לי רועי קורן. "אני גולש מגיל 15. גלישה זה מה שמגדיר אותי. זה הרי לא תחביב. זה סגנון חיים. לאורך כל חיי, גם כשהייתי שכיר בתפקידים בכירים, המנהלים שלי ידעו שאם אני פתאום נעלם, אני בים וכשהגעתי לגיל 40, אמרתי לאשתי 'אני בן 40. עוד מעט אני מסיים את הקריירה שלי בים, שנמשכת 25 שנים וצריך לתלות את הגלשן. לא פשוט להיפרד ממשהו שמגדיר אותך כל החיים. תני לי לנסוע למלדיבים לסאשן של פרידה. אפשר לומר שבטיול הזה חוויתי הארה ששינתה לי את החצי השני של

להמשך קריאה...
"מרגישה שחזרתי לחיות": עזבה משרה יציבה באינטל והקימה יקב קטןיש שמחליטים להתגרש, יש שמנהלים רומן ויש ששוקעים בדיכאון עמוק. לינה סלוצקין, מהנדסת תוכנה, החליטה באמצע החיים, לעזוב את נוחות ההייטק לטובת עבודה פיזית בכרם וביקב

אנחנו נפגשות כמה דקות לפני שמתחילה ההרצאה על מסע אמצע החיים בלילה הלבן של תל-אביב. היא בעמדת היינות – מוכנה עם הבקבוקים המובחרים מהבציר של השנים האחרונות ורק בסוף הערב, כאשר תעלה אחרי לדבר בפני המוזמנות, אבין עד כמה הסיפור שלה מתאים כמו פקק שעם לבקבוק יין לתובנות שלי ממסע אמצע החיים. ואפילו מתחקה אחר סיפור חייו הבדוי של דרור, איש היין מהספר שלי, "כותבת ומוחקת אהבה", שעוזב קריירת הייטק באמצע החיים, כדי להתמסר לחלום הענבים. אבל אצל לינה סלוצקין, הבעלים והייננית הראשית של יקב קדמא בשפלת יהודה, הכל אמיתי ושום דבר לא בדוי.

להמשך קריאה...
פוטרתי בגיל 54: מה עושים עם כל הזמן הפנוי הזה פתאום?מאיש עסוק, מנהל, שמתרוצץ כל היום ועונה כל רגע לטלפון - הפך בן רגע, אחרי שפוטר, לגבר זקן, משועמם, שהטלפון שלו לא מצלצל בכלל. עוד סיפור אמצע החיים של ענת לב אדלר

הדבר הכי מוזר זה זמן. הזמן הזה שפתאום אחרי שכל כך הרבה שנים בכית שאין לך אותו, אתה מוצף בו והוא כמו מים שזורמים וזורמים ואין לך כלי לאסוף אותם. כל כך הרבה זמן. פנוי. פתאום בבת אחת אף אחד לא מתקשר. אף אחד לא מחפש אותי. הטלפון שותק. אני? שהייתי עסוק 10 שעות ביום? ראש צוות עם אנשים שכפופים לי ושהתרוצצו בכל הארץ והעבירו עדכונים ולקוחות שנתנו בראש עם תלונות ובקשות...

פתאום בתוך השקט הזה, החפירות של הלקוחות שהיו הסיוט שלי בימים שעבדתי - אני מתגעגע אפילו לזה. ובמקום זה מה?

להמשך קריאה...
מזל שהתעקשתי ולא התגרשתי. מי עוד היה סובל אותי כמוהו?"הרי הוא היה הבחירה שלך, הפכת את העולם כדי להתחתן דווקא איתו ועכשיו מה? זו רק ההתרגשות שנעלמה וצריך לדעת להחזיר אותה". ענת לב-אדלר, עם סיפור נוסף של אמצע החיים

"מה שקורה לנו כאשר אנחנו נרגעות מהטירוף הזה של אמצע החיים, זה שפתאום אנחנו מבינות שהכול תלוי בנו ובהחלטה שלנו להיות מסוגלות לאהוב מחדש את עצמנו ואת מה שכבר יש לנו. ורק כאשר אנחנו מבינות את זה, אנחנו משיגות בעצם את התבונה שמאפיינת את הגיל הזה", אומרת ד', כאשר מגיע התור שלה לדבר בסוף הסבב.

לאורך כל הערב היא ישבה מולי, שיער מתולתל קצר ושובב ועיניים עמוקות כמו בארות מים. נעים היה לי לעצור מדי פעם את שטף הדיבור בהרצאה ולקחת לגימות קטנות של עידוד מתוך עיניה הטובות. כל מי שמדבר מול קהל יודע שצריך את זוג העיניים הטוב האחד לחזור אליו בסופי המשפטים כדי לא ללכת לאיבוד.

להמשך קריאה...
בגיל 47 החלטתי שהגיע הזמן לצאת לעבוד מחוץ לבית, לראשונה בחייהיא לא עבדה יום אחד בחייה. טיפלה בילדים, סידרה את הבית, כיבסה, דאגה לבעלה. רק בגיל 47 השתלטו עליה השעמום והבדידות והיא החליטה לשנות את חייה ולחפש עבודה

גדלתי עם מודל של אמא לא עובדת. מעולם לא חשבתי שאני מפסידה משהו בזה שגם אני לא עובדת. להיפך. לא הרבה אחרי החתונה נכנסתי להריון ובעלי ואני מאוד שמחנו, כי ידענו שאנחנו רוצים לפחות שלושה ילדים.

היה לי ברור שהדבר שהכי חשוב לי זה להישאר בבית עם הילדים וללוות אותם בכל רגע שבו יצטרכו אותי. הייתי אמא במשרה מלאה וכל הזמן צחקתי על הנשים מסביבי, שראיתי לאורך השנים, איך הן רצות אחרי הקריירה שלהן. כל הזמן ממהרות, לא זוכרות שום דבר, לא שמות לב לכלום. לי תמיד היה זמן לראות גם את מה שהן בעצמן לא ראו על הילדים שלהן. מה קורה בגן. מה קורה בכיתה.

להמשך קריאה...
פתאום באמצע החיים: מה בער לי להגיד שאולי כדאי להיפרד? הכל היה באמת בסדר. ילדים, עבודה, חברים, טיולים, שביל ישראל, ארוחות שישי, אבל הרגשתי שאני אחרת פתאום, הכל הפסיק להספיק לי. הייתי חייבת שינוי. אולי עשיתי טעות?

מה בער לי להגיד שאולי כדאי להיפרד? מהרגע שהפלתי את המילה הזו בינינו, הדברים כבר לא חזרו להיות כמו שהיו. זה כאילו מישהו עבר עם מסמר ועשה פס עמוק ומכוער לאורך הקיר וזהו. הפס הזה שם.

 

מה הוא אשם שאת כולך בלגן?

כל עוד המחשבות היו שלי פנימה, עם עצמי, בלי לשתף אותו, בלי שהוא ידע עד כמה אני מסתכלת בשנים האחרונות על החיים שלנו ויש לי הרבה יותר סימני שאלה מסימני קריאה – זה היה בסדר. יכולנו להמשיך. כמובן, לו לא היה מושג מה אני חושבת בלב והוא חי בתחושה שהכל בסדר.

והכל באמת היה בסדר: עבודה, בית, ילדים, חברים, טיולים, שביל ישראל, ארוחות שישי, אבל זו אני שפתאום הכל הפסיק להספיק לה.

להמשך קריאה...
בעלי כבר לא הסתכל עלי, אז הלכתי לדגמן בעירום, בלי שהוא ידעבגיל 38, אחרי 16 שנות נישואים ו-4 ילדים, היא הסתכלה על עצמה במראה ושנאה את מה שהיא רואה. במדור חדש, מביאה ענת לב-אדלר, סיפורים של נשים וגברים ששינו כיוון באמצע החיים

זה לא הפתיע אותי שהיא נשארה אחרונה אחרי שכולן כבר עזבו ואני ליקטתי את הציוד מהשולחנות העגולים שהיו פזורים בחדר. לאורך כל הערב התכתבו המבטים שלנו.

 

פנים מתות מעייפות

נקרא לה גלית, אבל זה אינו שמה האמיתי. בת 38, בעלת פני פרא וגוף שופע, נשואה כבר 16 שנה למוטי, מנהל כספים בחברה מסחרית גדולה. אמא לארבעה ילדים. הקטנה בעוד חודשיים בת שנתיים ותיכף נכנסת לפעוטון וגלית מקווה לקבל את החיים שלה בחזרה. את העבודה כמנהלת לשכה עזבה לאחר שהבכור נולד. היום הוא כבר בן 14 והיא עדיין לא עובדת.

להמשך קריאה...
רציתי לזרוק את הכל: את הזוגיות השחוקה, הקריירה התובענית - הכלנגמרו התירוצים. משבר גיל 40 הוא הזמן לאזור אומץ ולחשב מסלול מחדש - מה הספקתי ולאן אני רוצה להגיע. ענת לב אדלר שמעה המון סיפורים של אנשים ורוצה לשתף אתכם, במדור החדש שלה

היה זה הפסיכולוג קרל יונג שאמר, "החיים מתחילים בגיל 40. עד אז אנחנו רק עושים חזרות". ועוד הוסיף: "אם בגיל ההתבגרות אנחנו שואלים את עצמנו 'מי אני', אז בגילאי אמצע החיים אנחנו שואלים את עצמנו 'מי אני באמת'.

 

זה הזמן שלנו

גילאי אמצע החיים – גיל 40, גיל 50, זה נושא שמדברים ועוסקים בו רבות בעשורים האחרונים. כולנו – גברים וגם נשים – מכירים את נקודת הזמן הזו שלפתע משתלטת עלינו ומכריחה אותנו לעצור רגע את המירוץ, להביט לעצמנו עמוק לתוך העיניים ("אלוהים ישמור, זו אני שם במראה עם השיער המקליש וקמטי הבולדוג לצדי הפה?") ולשאול את עצמנו את כל השאלות החשובות באשר למסע חיינו.

להמשך קריאה...
אמא, כותבת, נשואה, עובדת, מגדלת, מג'נגלת, ממהרת. לא מתחרטת, לא משתעממת, לא יוצאת מהבית לא מאופרת. מחברת מילים לנשים ונשים למילים; מרצה וסופרת, מחברת רב המכר "כותבת ומוחקת אהבה", מפרסמת יומני תוכן ומחברות השראה לנשים, מרצה בפני נשים (וגם גברים) על שינוי באמצע החיים.