שינה היא אחד התנאים הבסיסיים לתפקוד נכון של גוף האדם. השינה נחוצה לגוף לצורך התחדשות לאחר פעילויות היום ולצורך שמירה על התפקוד הנורמלי של המוח. בנוסף, במהלך השינה עוברות חוויות היום ארגון, סינון וביסוס בזיכרון.
למה אי אפשר "לצבור" שעות שינה?
השינה נחלקת לחמישה שלבים: הארבעה הראשונים נקראים שלבי NON REM, והשלב החמישי הוא שנת REM
(Rapid Eye Movemet) השלב המשמעותי והנחוץ ביותר, שבו אנחנו חולמים.
בשינה קיים מעגל סינכרוני של השלבים האלה, וכדי להשלים שינה מלאה, יש לישון באופן רציף במשך כשבע שעות לפחות. זאת בניגוד לסברה הנפוצה שניתן ״למלא חסכים״ על ידי צבירת שעות שינה. שינה כזו פשוט אינה איכותית. מאותה סיבה, גם שינה ללא הגבלה בסופי שבוע לא מפצה על חוסר מספק של שעות שינה במהלך השבוע.איך נראה מחסור בשינה?
אינסומניה, או חוסר שינה, היא תוצר משני ותסמין של כמה בעיות: 1. הפרעות חרדהזוהי הסיבה הנפוצה ביותר לבעיות שינה. בקבוצה זו נכללת ההפרעה הטורדנית כפייתית (OCD), שבה המוח "לא מפסיק לעבוד". הוא משחזר שיחות ואירועים, קונפליקטים, רשימת מטלות, דאגות לעתיד, פרנסה או בריאות. המחשבות הטורדניות מתגברות בשעת מנוחה, כשהראש מונח על הכר ואין פעילות שתסיח את הדעת. כאן יתחיל מעגל חרדתי אובססיבי סביב השינה: "אני חייב להירדם כי אחרת לא אתפקד בעבודה מחר״, או: ״מחר יש לי יום עמוס: ילדים, עבודה ובערב אירוח. נשארו לי רק חמש וחצי שעות ואני מוכרחה להירדם...״. כך השעון מתקתק, עמו לחץ המחשבות, והשינה מבוששת לבוא.
גם חרדת בחינות תוליד הפרעת שינה. כאן נכנסים לתסמונת הביצה והתרנגולת. אם אתם חרדים בלילה לפני המבחן, לא מצליחים לתפקד בו וציונכם בהתאם, הרי שהלחץ לפני המבחן הבא רק יגבר . שוב ליל שימורים לפני מועד ב', ושוב הביצועים בהתאם. הסובלים מחרדה כללית מפושטת (GAD), בה אירוע חיים נורמטיבי (כמו גיוס הבן ליחידה קרבית בצה"ל) ידיר שינה. חרדה חברתית יכולה אף היא להוביל למחסור בשינה. לדוגמה: לילה או כמה לילות לפני הצורך לשאת דברים בציבור, השתתפות במסיבה רבת משתתפים וכדומה. 2. דיכאון קליני ברמות שונותאדם הנמצא בדיכאון קליני לרוב יתקשה לישון, אם כי ישנם כאלה ה"בורחים לשינה".
3. דמנציהדמנציה כלל, ואלצהיימר בפרט, מלווה באינסומניה. הסובלים ממנה מסתפקים בשלוש-ארבע שעות שינה בלילה.
4. מגוון הפרעותחוסר שינה יכול להיות תסמין של הפרעות אכילה הפרעות אישיות, מניה-דפרסיה, סכיזופרניה ועוד. כמעט לכל הפרעה פסיכיאטרית ו/או אורגנית (סוכרת, אסתמה, גידול עם גרורות הגורם לכאב, מחלה ראומתולוגית ועוד) יכולה להתלוות בעיית שינה.
אילו סוגי אינסומניה יש?
1. תחילית: קושי להירדם בתחילת הלילה. האדם מבלה שעות בהתהפכות מצד לצד ואינו מצליח להירדם.
2. יקיצות: שינה טרופה והתעוררויות תכופות המובילות לעיתים לקימה של ממש, שאחריה חוזרים לישון וחזור חלילה. זו שינה לא רציפה ולא איכותית שתלווה לעתים גם בסיוטים.
3. טרמינלית: השינה מסתיימת לאחר כמות שעות לא מספקת והאדם לא חוזר לישון. אופייני בעיקר אצל קשישים.
כמו כן, יש שתי הפרעות שינה שכיחות נוספות: 1. Late Phase: אלו הם ״טיפוסי הלילה״, אנשים שמעדיפים ללכת לישון בשעות הלילה המאוחרות ולקום מאוחר. בשעות הבוקר תפקודם ירוד אך בערב, ובמיוחד בשעות הלילה, הם יצירתיים, יעילים ומלאי חיים. בתקופות הלימודים הם תמיד יעדיפו ללמוד בלילה, וכשהם עובדים, יעדיפו לעשות זאת מביתם בלילה. לכאורה אין בכך הפרעה, אך הבעיה היא שרוב העבודות והעיסוקים בעולמנו מרוכזים בשעות הבוקר. לכן, רבים מתקשים לקום בבוקר וסוחבים את עצמם בקושי כל היום. עדיין, כשיגיע הלילה הם יעדיפו להישאר ערים ״בשעות הכי טובות שלהם״ כך שבסופו של דבר הם ישנים שעות מעטות בכל לילה. את רוב סוף השבוע יעבירו בהשלמת שעות שינה שאינו איכותי או יעיל. הפתרון הטיפולי עבורם הוא תכשיר מלטונין, אותו חומר שמופרש טבעית במוח לקראת השינה.2. דום נשימה בשינה: הסובלים מהפרעה זו הם לרוב גברים בעלי עודף משקל, שנוחרים בכבדות. הם עשויים להגיע למצב של הפסקה מוחלטת בנשימה לכמה שניות, דבר שקוטע את מעגל השינה ומוריד מאיכותה. הסובלים מתסמונת זו לא יצליחו לקום בבוקר ולא יבינו מדוע הם עייפים כל היום. הם אף עלולים לסבול מתופעה המכונה ״התקפת שינה״ (המוכרת לכל חייל) - ״ניקור״ בלתי נשלט במהלך היום. הפתרון הוא ירידה במשקל. ניתן גם לפנות למעבדת שינה ולהתאים מכשיר מיוחד, C-PAP, המאפשר לישון ללא נחירות.
כיצד מטפלים באינסומניה?
הבעיה העיקרית שהתעוררה לאורך השנים בטיפול בבעיות שינה היא שפעמים רבות במקום לטפל בגורם שהביא לחוסר השינה, אנשים ״מטופלים״ בכדורי שינה או הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים. הללו יסייעו בהירדמות וניתן להשתמש בהם בטווח הקצר לצד הטיפול העיקרי, אך לא מומלץ להשתמש בהם יותר משלושה עד שישה חודשים ברציפות משתי סיבות. ראשית, הגוף מתרגל למינון, הוא חדל להשפיע, ועל כן יש צורך בהגברתו עם הזמן כדי להשיג את אותה תוצאה. שנית, מדובר בכדורים ממכרים. להפסקה פתאומית יכולות להיות תופעות גמילה כמו בעיות שינה, פגיעה בתפקוד המוטורי, סף גירוי נמוך והתפרצויות, בלבול, חרדה ודיכאון. זאת ועוד, בשימוש ארוך וממושך התכשירים הללו עלולים לפגוע ביכולות קוגניטיביות כמו ריכוז וזיכרון. לכן הם לא מומלצים לאנשים מעל גיל 65 בכלל ולחולים בדמנציה בפרט. כיום, מקובל לטפל בבעיית שינה במסגרת הטיפול בבעיה הראשונית שגרמה לה. אם המטפל מתקשה למצוא קצה חוט לשורש הבעיה, הרי שעליו להפנות את המטופל למעבדת שינה. מבין התכשירים השונים, יבחר הרופא המטפל את אלה שהשפעתם יותר מרגיעה. במקרה של דיכאון קליני או חרדה, למשל, משלבים ב״קוקטייל התרופתי״ את התכשיר נוגד הדיכאון מקבוצת ה-SNRI.בנוסף, כשאי השקט והלחץ הנפשי קשים מנשוא, ניתן לשקול תוספת אנטי-פסיכוטית מרגיעה במינון נמוך גם להפרעות חרדה, דיכאון, קשב וריכוז, הפרעות אישיות ועוד. הללו ישמשו כמייצבי מצב רוח, ויעודדו שינה ללא התרגלות או התמכרות.
- אין לראות במידע המובא במסגרת המאמר ו/או בתשובותיו של ד"ר רבינוביץ' לשאלות הגולשים תחליף לייעוץ מקצועי אישי שנדרש לכל מקרה ומקרה.
שאלות לד"ר רבינוביץ':
גולשים המעוניינים לשאול את הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' שאלות בנושא הפרעות שינה או עניינים אחרים העולים ממאמר זה - מוזמנים להשתמש במערכת התגובות בעמוד זה: רשמו בכותרת התגובה את הנושא, ופרטו בגוף התגובה את השאלה, תוך ציון פרטים מהותיים כמו מין וגיל. ד"ר רבינוביץ' יענה לשאלותיכם בעמוד זה.
>> איך מנצחים חרדה?
>> איך מתמודדים עם טורדנות כפייתית?
