הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) או "מחלת האנשים החכמים" כפי שהיא מכונה לעתים, היא הפרעת חרדה שבעבר חשבו ששכיחותה כ 3% מהאוכלוסייה, אך כיום, כשהתרחב הספקטרום וההבנה של הבעיה, הסברה היא שמדובר באחוזים גבוהים הרבה יותר.
איך נראה OCD?
ההפרעה כוללת שלושה מאפיינים: 1. לחץ מחשבות בלתי פוסק שאינו נשלט ואינו ניתן לעצירה. המוח של האדם משול לרכב שנוסע כל הזמן ב-160 קמ"ש וכתוצאה מכך הרכב נשחק. אין יכולת להוריד הילוך או להעביר לניוטרל. אין אפשרות לדחוק מחשבות או לופים של בעיות המתרוצצות במוחו של האדם הסובל כמו רשימת מטלות שצריך לבצע, שחזורים של שיחות וסיטואציות מההווה והעבר ("מה אמרתי? איך הגבתי? איך הצד השני? אוהב? שונא? זה היה נכון?"). כמו כן, יש קונפליקט תמידי, והאדם הופך ל"מתלבט הנצחי", שכן הוא מתקשה להחליט, בין אם מדובר בהחלטות דרמטיות המשפיעות על עתידו, ובין אם בהחלטות יומיות פשוטות. בנוסף, הסובל מ-OCD יסבול מדאגות לבריאות, לילדים, לפרנסה ולעתיד. לעתים, יסבול מפחד שיפגע במישהו או בעצמו.כשהוא עסוק, הסובל מ-OCD יצליח לדחוק יחסית את המחשבות הטורדות, אך כאשר יהיה פנוי בסופ"ש או כשיניח ראשו על הכר - הראש יעבוד שעות נוספות, הלחץ יגבר וכתוצאה הוא יירדם רק כאשר יהיה מותש. גם כשאדם מבין שהמחשבות אינן הגיוניות, הוא אינו יכול לשלוט בהן.
מנעד המחשבות יהיה רחב ביותר וישתנה מאדם לאדם, שלכל אחד אופי המחשבות המטרידות אותו אישית.
2. שאיפה לשלמות וכתוצאה, צורך בשליטה. הדבר מתבטא בקושי להאציל סמכויות, עיסוק והצפה בפרטי פרטים. כל פעולה הופכת ל"פרויקט" וכתוצאה האדם ינוע בין "פרויקטים" ויתקשה לשלב ביניהם, או יסבול מדחיינות כרונית. הוא מתגלה כלא גמיש, המציף ומתיש את עצמו ואת הסובבים אותו. ההרגשה היא ש"אני עושה משהו כמו שאני רוצה לעשות אותו, או שהוא לא ייעשה בכלל". חשוב לציין כי האדם הפרפקציוניסט אינו מקפיד על שלמות בכל דבר, אלא רק בתחומים החשובים לו. עניינים אחרים יכול להטיל על אחרים או לבצע באופן שטחי. 3. טקסים המרגיעים את החרדה. אנשים הסובלים מ-OCD סובלים מהתנהגויות כפייתיות, כשהשכיחות שבהן הן בדיקות חוזרות של גז, נעילת הדלת, סגירת דוד שמש וכדומה. כל אדם יקפיד על הטקסים המרגיעים אותו אישית ומפחיתים את החרדה.מאפיין נוסף הוא ניקיון כפייתי, כשהאמצעי הופך למטרה, הן של גופו פיסית והן של הבית. הסובל מ-OCD יקפיד לעתים על סדר רחצה מסוים וארוך , שטיפות ידיים חוזרות, ניקיון מתמשך בשירותים. יש כאלה שיפקידו על טקסי ניקיון בבית, שטיפות חוזרות של הרצפה, שימוש בחומרי חיטוי מסוימים, וחובת ניקיון על בני הבית השונים. ישנו גם העיסוק בסימטריה ובארגון חפצים בחוקיות כמו גודל, וחוקיות בהליכה או בתנועה.
הסובל מ-OCD עלול להגיע שוב ושוב לרופאים מומחים ולבצע בדיקות חוזרות. מאפיין אחר הוא ביצוע רשימת מטלות עם סימן "ווי" על כל מטלה שבוצעה, או אגירה כפייתית של בגדים, רהיטים, עיתונים, ניירת. כפייתיים רבים הם גם "וורקוהולים", ומתקשים להתנתק מהעבודה הן במחשבה והן פיסית: גם בבית הם מחוברים למחשב ולטלפון. חלק מהסובלים מ-OCD סובלים מאכילה כפייתית על בסיס רגשי, וחלקם נמצאים בחיפוש אובססיבי אחר מידע בתחומים שונים. חלק אחר יחפש רמזים במיסטיקה, אסטרולוגיה, קבלה, אמונות תפלות, לגבי איך צריך לנהוג. חלק מהסובלים לוקים באוננות כפייתית או יחסי מין כפייתיים, כשכבר אין הנאה מינית והאדם מותש אך לא יכול להפסיק. חלק מהסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית יקראו קטע מסוים שוב ושוב, ואז יחליטו שהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז.ויש גם טקסים שעלולים להתבטא באהבה אובססיבית שתגבול בהטרדה ובקנאה חולנית לבן הזוג. טקס אחר, קניינות כפייתית, עלול לגרום למצוקה כלכלית ולקנייה מוגזמת של מוצרי צריכה שאין לאדם כל צורך בהם.
הטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית
האדם יגיע לטיפול כשלחץ המחשבות הטורדניות אינו מרפה, כשהעיסוקים הכפייתיים משתלטים על חייו וכשהדבר גורם לבעיה תפקודית ואיכות חיים נמוכה. הוא יסבול מהספקים נמוכים, בעיות במערכת היחסים, בעיות שינה, סף גירוי נמוך והתפרצויות כתוצאה מהמתח בו הוא חי, והעובדה שכל דבר הוא עקרוני עבורו. למרות שכלפי חוץ הכל נראה כשורה, בפנים הוא מרגיש כאילו הר געש עומד להתפרץ. גם כשיגיע כבר לטיפול, לפעמים הוא יחלוק על המטפל וירוץ לחפש מידע ברשת.הטיפול ב-OCD הוא מורכב ומשולב וכולל:
1. טיפול תרופתי במינון גבוה של תכשירים המעלים סרוטונין במרווח הסינפטי במוח (SSRI). חשוב מאד שהמטפל יתאים את הטיפול הנכון למטופל, במיוחד שאנשים הסובלים מ-OCD נוטים לסבול מתופעות לוואי מרובות ומהסתגלות לא קלה לתכשירים.
החידוש בספרות המקצועית בשנים האחרונות הוא הוספה של תכשירים נוגדי פסיכוזה במינון נמוך לטיפול הסרטונרגי. הללו מפעילים את המטופל, מעניקים לו שקט, שלווה ורגיעה ומאפשרים לאדם לשלוט במחשבותיו, מעלים סף גירוי והתפרצויות ועוזרים לשינה. בנוסף, המטפל יתאים את הטיפול לאופי הקומפולסיה – הטקסים המרגיעים את חרדתו – ותסמינים הנלווים כמו סף גירוי נמוך והתפרצויות, אי שקט פסיכו-מוטורי, הפרעות שינה, תנודות במצב הרוח עם כניסות לדכדוך בעוצמות מגוונות, תחושת תקיעות מלווה באפטיה ודחיינות. 2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי: לאחר התבססות הטיפול התרופתי, יתווסף גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בהדרגה, המטפל יגביל את הטקסים וילמד את האדם להתקיים בלעדיהם ללא הצפה חרדתית.לסובלים מניקיון כפייתי, לדוגמה, יורדו בהדרגה מספר ותדירות פעולות הניקיון, ותיבנה תוכנית טיפול המגבילה את העיסוק בתבנית הפעולה הכפייתית.
לוורקוהוליסטים תוגבל בהסכמה השהות במשרד ושעות העבודה בפועל. המטופל ילמד טכניקות של הסחת מחשבות, והורדת לחץ המחשבות הטורדות את מנוחתו ומעלות חרדה.
3. סדר יום עמוס עשיר ומלא שיכלול עבודה, פעילות גופנית על בסיס קבוע שמשחררת אנדרופינים ומרגיעה, בילויים, זוגיות, משפחה וחברה. זמן פנוי אינו טוב לאנשים אובססיביים, כי אז החרדות מציפות. הם ילמדו לשלב מגוון פעולות כולל מנוחה וצפייה בטלוויזיה או קריאה, כשהגוף שלהם הוא כמו מכונית שניתן להעלות או להוריד הילוך בהתאמה.* אין לראות במידע המובא במסגרת המאמר ו/או בתשובותיו של ד"ר רבינוביץ' לשאלות הגולשים תחליף לייעוץ מקצועי אישי שנדרש לכל מקרה ומקרה.
שאלות לד"ר רבינוביץ':
גולשים המעוניינים לשאול את הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' שאלות בנושא הפרעה טורדנית כפייתית או עניינים אחרים העולים ממאמר זה - מוזמנים להשתמש במערכת התגובות בעמוד זה: רשמו בכותרת התגובה את הנושא, ופרטו בגוף התגובה את השאלה, תוך ציון פרטים מהותיים כמו מין וגיל. ד"ר רבינוביץ' יענה לשאלותיכם בעמוד זה.
>> איך מנצחים חרדה?
