חשבתי שזהו. השמעתי את דברי מעל לבימה ציבורית מכובדת ודי, נגמר. רק שהמייל השמונים במספר שקיבלתי, גרם לי להתיישב דקה אחרי שהגעתי מהעבודה ולהגיב. וזה תוכנו של המייל: "מה לך ולאנשים כמוך ולמאבק, עם 11 הילדים שלך? כיף לך! המדינה מממנת אותך".

בימים כתיקונם אני ממשיכה הלאה. רגילה לתגובות שכאלה, אבל כשאני מקבלת את התגובה במאסה של עשרות אין לי ברירה אלא להשיב. כמויות הטוקבקים והמיילים ששוגרו אלי בימים האחרונים הראו לי שנגעתי בנקודה רגישה מדי.

עוד על המחאה ב-Xnet:

אמונות לא מבוססות

בעבר כתבתי מאמר ולצערי הוא עדיין אקטואלי. אני תוהה איך אנשים אינטליגנטים נופלים בפח הנתונים הכוזבים בהם מלעיטים אותם. האם הם באמת חושבים שכשאני נכנסת לחנות, מורידים לי אוטומטית את המע"מ על כל קנייה – משקית חלב ועד לבגד לתינוק, רק כי אני חרדית והרי "חרדים לא משלמים מיסים" או האם בתחתית תלוש המשכורת שלי או של בעלי רשום: "חרדים. אין צורך בתשלום מס הכנסה" ואנו פטורים מכל המיסים והארנונות האפשריים?

אגב, אנחנו, משפחת גרין, עם כל 11 הילדים שלנו לא זכאים להנחה בארנונה! אנחנו לא גרים במרכז וגם לא בירושלים, אלא ביישוב שהפך לעיר, המשכורות שלנו ממוצעות במשק ובכל זאת אין לנו הנחות ואנחנו לא המשפחה החרדית היחידה שכך מתנהלת וכך משלמת, כמו כל אזרח אחר במדינה.

ולניפוץ מיתוס נוסף: אני חושבת שרק אדם עיוור, בין אם מבורות או מאמונות לא מבוססות, יכול להאמין שהמדינה מממנת לאנשים כמוני את גידול הילדים.

כל הורה יכול להעיד שאפילו 300 או 500 השקלים ששולמו לו בעבר, בקצבת הילדים, לא סייעו לו לממן רבע מעלוּת גידול הילד. כיום מקבלים על כל ילד - יהודי או ערבי, חרדי או חילוני, כמאה עשרים שקלים, ללא קשר למספר הילדים. תראו לי הורה שהתקציב מספיק לו לשכר לימוד או לקניית מצרכי יסוד לשבוע אחד של כלכלה (איך התבדחה באוזניי חברה חילונית - החודש הלכה לי כל קצבת ביטוח לאומי של הילד על אקמול, אנטיביוטיקה וטיפות אוזניים).

כל ילד צורך משאבים רבים ורק נבערים מדעת יחליטו שהם רוצים ללדת ילד כדי לקבל קצבת ילדים. גם מי שטחו עיניו יכול לראות שמי שמביא לעולם ילדים רבים (או ילדים בכלל), עושה זאת בשל אידיאולגיה, אמונה או רצון אישי.

פשוט חיים בצניעות וחסכנות

עדיין לא פגשתי משפחות חרדיות שאזרחים מן השורה מממנים אותם!

והפתעה נוספת: גם אלה שלשיטתכם יושבים ולומדים בכולל ולא מפרנסים - יש לי חדשות עבורכם, הם חיים אחרת מתוך בחירה. לא פעם התלוויתי לסיורים של אנשים חילוניים בשכונות חרדיות, שעד שלא הגיעו אליהן, לא האמינו שבמדינת ישראל חיים בפלנטה אחרת, נזירית כמעט. אין להם עגלות יקרות, הם לא יוצאים למסעדות או רוכשים מותגים, חיים בצניעות ובחסכנות יתר ושוב אני מדגישה, מתוך בחירה. אז למה אתם הופכים אותם לאוכלי חינם?

ואם תדברו איתי על המחאה החברתית, אגיד לכם גלויות כי אין מאושרת ממני מגל המחאות שקמו בארץ. כמוכם כמוני, בעלי ואני עובדים קשה, לא מגרדים את תקציב החודש, מצמצמים וחוסכים ודואגים ולכל המתקיפים אותי בקשר למספר הילדים, עם כל הכבוד, תציצו בבקשה במרכזי המאבק, גם הורים לילד אחד נמצאים שם באוהל המחאה.

המיילים שקיבלתי רק הבהירו לי כי למרבה הצער, צדקתי. עדיין השנאה כלפי מגזרים מפעפעת ומישהו מגבוה דואג להזין אותה, שלהבות האש ישלטו ויסיטו את השיח הציבורי האמיתי מהאשמים. עדיין הבורות בכל הקשור למיסים שחרדים משלמים קיימת ומה יותר קל מאשר לרכוב על גלי שטנה ולסקול אותם באבני אשמה?

אז תודה לכם שאתם אלה שהנפתם את דגל המאבק. אני מחזקת אתכם בכל לב ומתפללת שהשנאה תהפוך לאהבה, כי כולנו עם אחד שמתמודד בסופו של יום עם אותם קשיים ובעיות. ותאמינו לי, אני מחכה ליום בו המאבק יהיה חברתי נטו. מבטיחה לכם: אצעד שם בראש עם העגלה של הבן שלי!

מאבקכם – מאבקנו!