מתברר שגם מהפכות חינוכיות מתחילות בפייסבוק. זו לפחות השתלשלות האירועים שהובילה להתארגנותה של קבוצת הורים המונה היום כמאה ויותר משפחות המבקשות להקים בית ספר ברוח החינוך המשותף.

משותף? לא מה שחשבתם: אין שום קשר לעקרונות קיבוציים ישנים, אלא לחינוך משותף לדתיים וחילוניים. רוני הירש-רצקובסקי מספרת שהמחשבה להקים בית ספר שכזה מלווה אותה כבר תקופה ארוכה וכשראתה את הקבוצה בפייסבוק, שהקימו עינת וגלעד מעין, הבינה שעוד אנשים חושבים כמוה.

הכתבות הקודמות בסדרה:

דתיה שנשואה לחילוני

"חשבתי על זה עוד הרבה לפני שהיה לי ילד, מספרת רוני, אמא לבן 4 שעדיין מבקר בגן. "אני דתיה שנשואה לחילוני. המערכת הקיימת לא עונה בעיני על הצרכים. אנחנו מסתדרים מצוין בבית, דתיים וחילוניים משרתים יחד בצבא, בחוגים, בעבודה. זה נראה לי מתבקש שיהיו גם מסגרות חינוכיות כאלה ואני לא רואה סיבה שילדים לא יוכלו להסתדר מצוין אחד עם השני".

"יש מודלים חינוכיים משותפים, שבהם יש לכל כיתה מחנך דתי ומחנך חילוני"

כשקבוצת הפייסבוק מנתה כ-60 משפחות, התחילו להתארגן חוגי בית ומפגשים לקידום היוזמה. בתי ספר הפועלים על פי עקרונות החינוך המשותף פזורים בכל רחבי הארץ. מקצתם שייכים אפילו לחינוך הממלכתי הרגיל ואחרים פועלים תחת מטריית "המוכר שאינו רשמי". רובם פועלים בהנחיית אחת העמותות המקדמת עקרונות של חינוך יהודי משותף כמו "מיתרים", "קשת" ו"מורשה".

ברחבי הארץ פועלות מעל ל-70 מסגרות חינוכיות משותפות לדתיים וחילוניים: החל מגנים ועד מדרשה למסיימי צבא. רובן ככולן הוקמו בעשור האחרון ובהן מתחנכים, זה לצד זה, דתיים וחילוניים. בתי הספר הללו אינם אחידים. יש בהם מי שמנהיג שיעורים נפרדים לחילוניים ולדתיים. אלה האחרונים יוצאים לתפילות ולשיעורי יהדות מורחבים. בבתי ספר אחרים מתקיים במקביל לתפילת הבוקר שיח שחרית משותף לכל התלמידים כאחד.

חינוך ציבורי ולא פרטי

הקבוצה המתגבשת בתל אביב לומדת כרגע את הנושא ומחפשת את המתווה המתאים לה. בימים אלה הם מתחילים לגבש טיוטה של חזון המתייחסת לתכני הלימוד וכן לאופן ההתנהלות בנוגע לחובות הלכתיות. השומע מן הצד עלול לחשוב שמדובר בהיבדלות, אבל הירש-רצקובסקי מבהירה שכולם מוזמנים להצטרף. גם משפחות ערביות מיפו. "רק שהן צריכות לקחת בחשבון שזה בית ספר ששם את הדגש על לימודי יהדות מתקדמים ובבית הספר יוקדשו שעות רבות יותר ללימודי יהדות בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים רגילים. הזהות היהודית עומדת בליבת תכנית הלימודים".

חזון בית הספר המתגבש בימים אלה, מצהיר גם על מחויבות לדרישות משרד החינוך ושאיפה לסטנדרטים לימודיים גבוהים. לעת עתה קיבלה הקבוצה תמיכה מ"צו פיוס", אך עדיין לא חברה לאף עמותה המלווה את הלימודים המשותפים מבחינת תכניות לימוד והכשרת מורים. העמותות הללו ו"מיתרים" בראשן, קיבלו הכשר ממשרד החינוך.

"לא תהיה כפייה בנוגע לתפילה או ללבוש, אבל תהיה התחשבות ורצון להכיל את השונות והמגוון"

השאיפה של קבוצת המייסדים היא לפתוח את בית הספר המשותף הראשון בתל אביב בשנת הלימודים תשע"ג. כבר בשנת הלימודים הקרובה אמור להיפתח בית ספר נוסף כזה בראשון לציון וכאמור, פועלים עשרות בתי ספר משותפים בבאר שבע, ירושלים, מודיעין, שהם, מזכרת בתיה וזיכרון יעקב. גיוס ההורים ומשפחות נוספות נעשה כרגע באמצעות הבלוג, שבו גם מתפרסמים פרוטוקלים של ישיבות ומפגשים שהקבוצה עורכת עם אנשי חינוך בתחום ועם הורים בבתי ספר דומים מרחבי הארץ. חברי הקבוצה אף יצאו לביקורים בבתי ספר אחרים על מנת להתרשם ולבדוק מה מהמודלים הקיימים בחינוך המשותף, אותם הם היו רוצים לאמץ בבית הספר שלהם. חברי ועד ההקמה נפגשים אחת לשבוע על מנת לקדם את התהליך, הן מהבחינה האירגונית והן מהבחינה הרעיונית תכנית.

לאחרונה ערכה הקבוצה קבלת שבת שבמסגרתה סיפרו על היוזמה שלהם וצירפו עוד משפחות למעגל. נקודת מפנה משמעותית התרחשה בעקבות הצטרפותן של ארבעים משפחות שהתחברו לרעיון ונעשתה פנייה לעיריית תל אביב בבקשה שתתמוך בהקמת בית הספר. "חשוב לי שבית הספר יהיה תחת המטרייה העירונית ממלכתית. חינוך ציבורי ולא פרטי זה בעיני חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה של השיתוף", מבהירה רוני.

כמה חילוקי דעות

לפני חברי הקבוצה עומדת עוד דרך ארוכה עד להתממשות החלום. כרגע הם בוחנים רעיונות שונים הנוגעים לתפקוד בית הספר, למשל מספר המחנכות בכיתה: יש מודלים חינוכיים משותפים", מסביר אבינעם כהן, מחברי הועד המקימים. "שבהם יש לכל כיתה מחנך דתי ומחנך חילוני. מבחינתנו זה לא מחויב המציאות ובהחלט אפשר לשקול מחנך אחד לכל כיתה, כשברור שהצוות ההטרוגני יאפשר בסופו של דבר לתלמידים להכיל את הגיוון".

קבוצת ההקמה נותנת היום את הדגש גם על התכנים הלימודיים. "הרעיון הוא לתת אפשרות ללמידה פלורליסטית בכל המקצועות וכמובן גם בלימודי תנ"ך", מסביר אבינעם. "בשונה מבתי ספר ממלכתיים דתיים לא תהיה הפרדה בין המגדרים. בנים ובנות ילמדו יחד. הלימוד יהיה רחב ומגוון, לא תהיה כפייה בנוגע לתפילה או ללבוש, אבל תהיה התחשבות ורצון להכיל את השונות והמגוון".

בקבוצת ההורים המקימים, שותפוֹת משפחות שהן מעורבות, משפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות. "אנשים על כל הרצף, החל מאורתודוכסים, רפורמים, חילוניים, שומרי שבת ושאינם שומרי שבת", מספר אבינעם. בסקר שהעלו חברי קבוצת ההקמה נבחנות שאלות הנוגעות לחינוך המשותף. עד כה מילאו את הסקר 132 הורים. 61% הצהירו שהיו שולחים את ילדיהם לזרם החינוך הממלכתי ו-39% היו שולחים את ילדיהם לזרם החינוך הממלכתי-דתי, אם לא יקום בית ספר משותף.

הרוב המוחלט של ההורים מוכן שילמדו בבית הספר גם מורים דתיים ומסורתיים וגם כאלה שלא. להורים שהצהירו שהיו שולחים את ילדיהם לבית ספר ממלכתי-דתי, רוב מוחלט תומך בכך שילדיהם ילמדו יחד עם ילדים חילוניים וגם בכך שבנים ובנות ילמדו יחד בבית הספר. כמו כן, רוב מוחלט מסכים להתחשב בצד החילוני בקביעת מגבלות הלבוש בבית הספר. "קיימים בקרב ההורים חילוקי דעות ביחס לשאלות האם הילדים ישתתפו בתפילה או יחויבו ללמוד לימודי יהדות בהיקף דומה למה שנלמד בבתי הספר הממלכתיים-דתיים. נושא נוסף שנמצא באופן ברור במחלוקת הוא הפרדה בין בנים לבנות בזמן התפילה. כ-37% מעוניינים בהפרדה, כ-29% מעוניינים שלא תהיה הפרדה וכ-35% אדישים, כך שנושאים אלו יצטרכו להיבחן בקפידה בגיבוש החזון", מסביר אבנעם.

המשתתפים בסקר התבקשו לענות על שאלה פתוחה ולהציג ולתאר את דמות בוגר בית הספר כפי שהם רואים אותו. עיון בתשובות יכול לתת מושג על אופי הקבוצה: "הכרת ארון הספרים היהודי מתוך ראייה פלורליסטית והצבתו כאחד מיסודותיה של הישראליות העכשוית", נכתב שם. מישהו אחר ציין כי היה רוצה שבתו "תיחשף לדרכי חיים שונות ותוכל לבחור בצורה מושכלת ומודעת אילו מאפיינים לאמץ. הייתי רוצה שילדתי תרגיש "בבית" כאשר תפקוד מקומות וטקסים דתיים (נגיד, בסגנון הסטנדרטי) - בתי כנסת, חופה דתית, הכנסת ספר תורה וכדומה".

משתתף אחר תיאר את דמות הבוגר כ"ילד/ה ציוני, הומני, פלורליסט, בטוח וגאה בזהותו היהודית וזכותו על הארץ תוך מתן מקום למיעוטים אחרים. אנחנו לא רוצים שיהיה יותר דתי בסוף ביה"ס משנכנס אליו, אבל שיקבל את זהותו היהודית בבטחון וגאוה".

"חשוב לי שילדי ילמדו לכבד גם את מי שלא דומה להם מבחינת השקפת עולמם, אך בד בבד חשוב לי שהם יכירו וידעו לעומק את תפיסת העולם הדתית". "אנו רוצים שילדינו יגדלו להיות אנשים סובלניים, ליברליים וציוניים ושיהיה להם את כל הידע שיש למי שלומד במסגרת ממלכתית-דתית, על מנת שיוכלו לבחור בעצמם את אורח חייהם בצורה חופשית ומושכלת. אנו רוצים שילדינו יתרמו לחברה וידעו להשתלב בחברה פלורליסטית", כתבו הורים אחרים.

אבינעם חוזר ומסביר שתפיסת העולם של בית הספר מדגישה את הספקטרום ולא את הדיכוטומיה. "חלק מרעיון החינוך המשותף טמון בכך שזה לא שני קטבים. ההפרדה יוצרת קיטוב במקום שלא קיים". חלק לא מבוטל מההורים השותפים פונה למסגרת הזו מתוך תחושה שהדיכוטמיה הקיימת במערכת החינוך לא מתאימה לו. "אנחנו מרגישים שיש משהו יסודי שחסר. אין מענה למשפחה מסורתית או למי שרוצה העמקה בתכנים ומקורות יהודיים".

קבוצת ההורים ממתינה כרגע לתשובת העירייה ובינתיים מגייסת הורים חדשים ליוזמה (ניתן לפנות באמצעות הבלוג).