כששמעתי לראשונה על בית ספר קס"ם התפעלתי קודם כל מהשם. חינוך כידוע רחוק מאוד ממעשי קסמים וכישוף ובוודאי שלא מדובר בהוגוורטס. קס"ם, כך למדתי עד מהרה, הם ראשי התיבות של קהילה, סביבה, מקום. על אחת מפסגות ההרים הסובבים

את ירושלים בקיבוץ מעלה החמישה, שוכן בית הספר שחרת על דגלו את עקרונות החינוך הפתוח והסביבתי: קס"ם.

כמו שאר בתי הספר הייחודיים גם כאן מדובר ביוזמה של קבוצת הורים. הפעם מדובר באנשי חינוך ממש, בוגרי המסלול לחינוך פתוח במכללת דוד ילין והורים בעצמם, שביקשו לחנך את ילדיהם בדרך אחרת מזו הנהוגה בחינוך הציבורי ממלכתי.

חינוך פתוח, אבל לא בקיצוניות

אילה בנימין, אמא ל-2 בוגרות בית הספר (היום בכיתות י' ו-ח') ולבת נוספת הלומדת בכיתה ג', מספרת: "אני ועוד חברה הגינו את הרעיון מתוך חווית הלימוד שלנו במסלול לחינוך פתוח והתחלנו לחפש קבוצה. כמובן שלא חייבים ללמוד חינוך פתוח קודם, אבל מאחר ולא היו לי זיכרונות טובים מבית הספר שבו למדתי כילדה והכרתי את האפשרות לחינוך אחר, רציתי את זה בשביל הילדה שלי".

גם רן כהן אהרונוב שהצטרף לקבוצת ההקמה והיום עומד בראש עמותת ההורים של בית הספר, מספר: "היה לי ברור שהילדה שלי תלמד בבית ספר שתואם את תפיסת העולם שלי". הליך ההקמה ארך כשנתיים ועברו עוד 3 שנים עד שבית הספר קיבל רישיון לפעול.

אורלי פרוכטר יגודובסקי, מנהלת בית הספר משנתו הראשונה, שנת 2003, מסבירה שיש מי שחושב שמדובר בניגוד פנימי, "כי אי אפשר לקיים חינוך פתוח מצד אחד ומצד שני להיות נאמנים לאג'נדה ברורה המייצרת גבול כמו האג'נדה הסביבתית".

"מאחר ולא היו לי זיכרונות טובים מבית הספר שבו למדתי כילדה והכרתי את האפשרות לחינוך אחר, רציתי את זה בשביל הילדה שלי"
ואכן, על קשת בתי הספר הפתוחים, קס"ם אינו נמצא בקצה. המיקום הזה שייך לבית הספר הפתוח ברחובות (ממלכתי) ולבית הספר מיתר ברוח החינוך הדיאלוגי שהגה דני לסרי בבית אורן. בתי ספר אלה אינם מכתיבים לתלמידים אג'נדה ומאפשרים חופש בחירה מלא בנוגע לכניסה לשיעורים ובחירת תכני הלימוד.

בקס"ם, לעומת זאת, יש מערכת שעות עם תכנים מוכתבים. חלקם מוקדשים לנושאי סביבה. 75 אחוז מתכני הלימוד מוקדשים למקצועות הליבה כפי שמחייב משרד החינוך. התלמידים בקס"ם לומדים חמישה ימים בשבוע. יום הלימודים המסתיים ב-14:00 כולל גם שיעורים בנושא המיתולוגיה, סדנת חרוזים, סדנאות סיפור וסדנת פירוק למי שאוהב לפרק מכשירים.

"כאן מאפשר בית הספר בחירה מתוך אשכול של נושאי לימוד: אמנות, מדעים, ספורט ומשחקי חשיבה", מסבירה פרוכטר יגודובסקי. אחד המאפיינים הייחודיים ביותר של בית הספר הוא הלמידה הרב גילאית. "התלמידים יוצאים מכיתות האם שלהם לשיעורים עם בני גילאים אחרים. שיעורי הבחירה יכולים להיות בקבוצות דו, תלת ואפילו ארבעה גילאים", מוסיפה המנהלת.

הכניסה לשיעורים - חובה

החניכה בבית הספר מתבצעת בין התלמידים לבין עצמם ותלמידים בוגרים חונכים את הצעירים. החניכה מתבצעת לאורך כל השנה ושיעורי המפגש בין החניכים לחונכים הם חלק מהמערכת. החונכים מקבלים אחת לשבועיים שיעור בנושא החונכות ולומדים אותה מן הצד העיוני, לא רק מהחוויה המעשית. ילדים שחזקים בתחום לימוד מסוים מעבירים בעצמם שיעורים לתלמידים אחרים בנושאים המעניינים אותם, כמו למשל ההיסטוריה של הרוק.

"צריך מאוד להאמין בסוג החינוך הזה ולהיות מחויב לאידיאולוגיה הזו כדי להקים בית ספר כזה ולשרוד את כל המכשלות שבדרך"
לתלמידים מתקשים מציע בית הספר מערכת שיעורים אישית, המתאימה לצרכים שלהם, "כי בסופו של דבר נקודת המוצא שלנו היא מגוון ובחירה", מזכירה פרוכטר יגודובסקי. הכניסה לשיעורים אינה נתונה לבחירה, אבל יש לתמידים אפשרות לבקר במועדון במידה והם מתקשים לשבת בשיעור.

ב"מועדון" של בית הספר נמצא מורה לאורך כל שעות היום ומציע למידה במסגרת מצומצמת. בניגוד לחינוך הדמוקרטי, המבוגרים והילדים אינם שווי זכויות ואין בבית הספר מוסדות דמוקרטיים כמו הפרלמנט. לעומת זאת, פעם בחודש יוצאת כל קהילת בית הספר לטיול משותף תחת הכותרת "שישי קס"ם".

קודם כל – הערכה עצמית

בית הספר מונה השנה כ-180 תלמידים ומשולבים בו ילדים עם לקויות למידה, בעיות קשב ו-PDD. ה"הערכה" מחליפה את חלוקת התעודות המקיימת פעמיים בשנה בבתי הספר הממלכתיים. בקס"ם אין ציונים. הימנעות מהשוואה בין התלמידים היא בבסיס החינוך ותפיסת העולם של בית הספר.

"הורים שיצאו למסע רק כי חיפשו כיתות קטנות יותר, לא נשארים"
ההערכה נעשית על בסיס אישי ולא קבוצתי. בדיקת ההישגים היא אינדיווידואלית ונותנת ביטוי לאופן שבו התלמיד התקדם. "התעודה", מסבירה פרוכטר יגודובסקי, "היא הערכה דיאלוגית המתחילה קודם כל מהערכת הילדים את עצמם. המורים מנהלים שיח עם ההערכה הזו ומגיבים בהתאם - אם הילד העריך עצמו פחות מדי או יותר מדי. ההערכות בבית הספר הן מילוליות וכוללות גם עצות והכוונה ללמידה עתידית. המשוב אינו מתייחס רק לתחום הלימודי, אלא גם להיבט הרגשי והחברתי", היא מדגישה.

המטרה של בית הספר והקהילה שלו, מבקשת פרוכטר יגודובסקי להבהיר, היא לא להיות מובדלים "ככל שעובר הזמן אני מרגישה שמתנהל דיאלוג מקדם בין משרד החינוך ובינינו ויש שיתוף פעולה".

כהן אהרונוב, שלמד גם הוא במסלול לחינוך פתוח במכללת דוד ילדין והיום עובד במסגרת המכון לחינוך דמוקרטי, אומר כי המדינה מכשירה מורים ומחנכים לחינוך הפתוח, אבל לא מקימה בתי ספר כאלה. בעיסוקו הוא מלווה בתי ספר בתהליכי שינוי ולדעתו "החינוך ההומניסטי צובר תאוצה ומחלחל גם לבתי הספר במערכת החינוך הציבורית. "צריך מאוד להאמין בסוג החינוך הזה ולהיות מחויב לאידיאולוגיה הזו כדי להקים בית ספר כזה ולשרוד את כל המכשלות שבדרך", הוא אומר. "הורים שיצאו למסע רק כי חיפשו כיתות קטנות יותר, לא נשארים".

פחות אלימות, יותר יחס אישי

עלות הלימודים בקס"ם היא כ-1400 ש"ח בחודש. עבור הורים שמתקשים לעמוד בתשלום מציעים בקס"ם סוג של מלגה לפיה התלמיד זכאי להנחה אם הוריו עובדים בבית הספר, לא רק בכיתה, אלא גם במטבח או בחדר האוכל".

"יש אצלנו גם ילדים שלא השתלבו במסגרת הרגילה והגיעו אלינו ועכשיו הם פורחים", מתאר כהן אהרונוב. אל בית הספר מגיעים תלמידים מכל סביבת ירושלים ומהעיר עצמה ויש כאלה שמגיעים אפילו מלכיש, מרחק של חמישים דקות נסיעה כל יום. "משימת ההסעות היא מטלה קשה", מודה אורלי בנימין. "נאלצנו לעשות כמה פשרות ולהתאים עצמנו לאילוצים".

כהן אהרונוב מוסיף ש"רמת האלימות בבית הספר מאוד נמוכה. הילדים מדברים שפה אחרת", הוא מנסה להסביר ש"הרי הם צועדים יחד כקבוצה כבר מגיל הגן" ובנימין מסכמת שהגישה שבודקת התקדמות אישית של תלמיד ביחס לעצמו ולא ביחס לאחרים ומעמידה אתגרים לכל אחד במקום בו הוא נמצא, ראויה וערכית בעיניה. "היחס האישי והתחושה המשפחתית שיש בבית הספר הם לא ברורים מאליהם והם נותנים הזדמנות לתלמידים לחוות את התקופה הזו כיותר נינוחה".

הייתם רושמים את ילדכם לבית ספר פתוח? התנסיתם בחינוך אלטרנטיבי? שתפו אותנו.