לכבוד סיום שנת 100 שנה לבית הספר "באוהאוס", ולרגל אירועי "באוהאוס חברתי" ו"בתים מבפנים" בחיפה שיתקיימו בסוף השבוע הזה, פנה ערוץ האדריכלות של Xnet לשתי אדריכליות בולטות בעיר, כדי שיבחרו את בתי הסגנון הבינלאומי האהובים עליהן בחיפה.
שישיית המבנים שהרכיבו ראש העירייה, האדריכלית ד"ר עינת קליש-רותם, והאדריכלית פארה גולדמן, אינה כוללת אמנם בתים שתכננו בוגרי בית הספר באוהאוס שבגרמניה, אך הם מייצגים את הסגנון הבינלאומי שהיה נפוץ בשנות ה-30 של המאה שעברה. בחירות אלה מייצגות את המגוון הרחב והאיכותי של בניינים שנבנו באותה תקופה - מבני מסחר, תעסוקה, פנאי ומגורים. כמו המצב הפיזי הכללי של העיר, גם אלה ברובם מוזנחים ועלובים, ואפשר רק לדמיין איך היו נראים כשבעליהם דאגו לטפחם בהערכה ובאהבה.
אירועי "באוהאוס חברתי" ו"בתים מבפנים", שיזמו ואצרו גליה בר אור ואביבה לוינסון, פותחים לציבור מבנים איכותיים בעיר, שלרוב סגורים לקהל. השתיים גם יצקו למבנים תוכן חדש, בצורה של תערוכות אמנות, מופעי סאונד והדרכות בהובלת אדריכלים, אנשי מקצוע ופעילים מקומיים. אירועים אלה פתוחים כולם ללא תשלום, ולרובם, אלא אם צוין אחרת, אין צורך בהרשמה מוקדמת.
בית עכשווי לראות בבתים מבפנים בסוף השבוע: אדריכל, יזם, דייר וגם ועד הבית - כולם אותו איש
1. שוק תלפיות
המבנה הגדול בשכונת הדר הכרמל, שנחנך ב-1940, שימש במשך שנים כשוק מקורה לתושבי העיר. יותר מ-90 אדריכלים התמודדו בתחרות הפומבית על תכנון הפרויקט. "לאחר התחבטות העניקה ועדת השיפוט, ובצדק, את הפרס הראשון לאדריכל משה גרשטל שהשכיל לתכנן מבנה אייקוני", מציינת קליש-רותם.
שוק תלפיות בולט היטב בנוף הצפוף, הודות לממדיו החריגים אך גם בזכות עיצובו המודרני הכולל חזית מעוגלת. האולם הענק שבלב הבניין מתנשא לגובה של שלוש קומות גבוהות, ומואר באור טבעי החודר בעיקר מבעד לתקרתו המורכבת מלבני זכוכית.
מצבו של הבניין עגום. רובו אינו פעיל עוד, ורק קומת המרתף שלו פעילה. "בימים אלה פועלת העירייה לשימורו ושיקמו של הבניין הייחודי, מתוך אמונה כי השמשתו תהווה עוגן חשוב ותקרין על התחדשותה של השכונה כולה", מבטיחה ראש העירייה. נראה אם היא גם תקיים.
היום (חמישי 28.11) תיפתח בבניין התערוכה "חיפה - אירפורט: מודרניזם משותף" בהשתתפותם של עשרות אמנים, באירוע שייערך בחמש אחר הצהריים. פרטים על שעות הביקורים והסיורים בסוף השבוע - באתר "באוהאוס חברתי".
2. בית הזכוכית
"נחשב ליצירה אדריכלית בעלת משמעות בינלאומית, ולא בכדי", מציינת קליש-רותם. המבנה ממוקם ברחוב בר גיורא 21, בחלקה העליון של שכונת הדר, והוקם בתחילת שנות ה-40 בתכנונו של האדריכל תיאודור מנקס, מי שתכנן רבים מהבתים ברחוב בר גיורא וברחובות הסמוכים.
מנקס תכנן 16 דירות סטודיו לעובדי בתי הזיקוק (הרווקים). הבניין הוקם על חלקה מאורכת ולא נוחה לתכנון, אך האדריכל התמודד עם הקושי בפתרון יוצא דופן, חדשני לזמנו ועתיר פינוקים. זהו בניין בצורת האות ח', עם חצר פנימית שבאמצעה הייתה בריכת שחייה קטנה. על הגג היה מגרש טניס, ובכל החדרים הותקן חימום מרכזי, כשמים חמים זרמו בברזים 24 שעות.
השימוש הרב בזכוכית העניק לבניין את כינויו. חדר המדרגות נבנה מקירות זכוכית, הבולטים בעיצובם הייחודי לכיוון הרחוב; לימים הם נהרסו, וכיום אין להם עוד כל זכר. דפנות הדירות הפונות למסדרונות הקומתיים הורכבו מלבני זכוכית, ומעל הכניסות לדירות הותקנו חלונות פס, שהעניקו לכל דירה אוורור טבעי מושלם. לבסוף, הנחה מנקס את הבנאים לשבץ בטיח המכסה את המבנה שברי קוורץ זעירים, שנצצו בשמש.
ביום שישי (29.11) ייערכו סיורים בבניין, כולל ביקור באחת הדירות. פרטים באתר האירועים.
3. קולנוע אורה
בעידן טרום המסך-לכל-אדם-ביד, היו בתי הקולנוע מוקד בידורי שוקק חיים. קולנוע "אורה", שנחנך ב-1939 ברחוב הרצל שבמרכז שכונת הדר, זכה למגע ידו של האדריכל אוסקר קאופמן, מי שתכנן בין השאר את הבניין המקורי של תיאטרון הבימה בלב תל אביב.
קליש-רותם מציינת שהאולם בלט בפרטיו האדריכליים ובתאורה ייחודית. בחזיתו המודרנית נקבעה הכניסה הראשית, שהובילה לשני גרמי מדרגות צמודים שאינם נפגשים - האחד לעולים אל אולם הקולנוע והשני ליורדים ממנו. "כל אלה הפכו את המבנה, שבעיני רבים היה הקולנוע היפה בארץ, לאחד מסמליה הבולטים של העיר המתפתחת", כותבת ראש העירייה. בקומת הרחוב נפתחו חנויות, אך אולם הקולנוע עצמו ננטש.
ביום שישי (29.11) בשעה 11 בבוקר תופיע כאן "תזמורת החריקות". אחר כך יספר אבינועם כספי גרינפילד על נוף ילדותו, מביתו השכן לקולנוע, ובשבת בשעה 18:30 יוקרן כאן הקליפ "באוהאוס חברתי". בצהריים יתקיים סיור בעקבות בתי הקולנוע בהדר - פרטים באתר האירוע.
4. המרכז המסחרי החדש
המייחד את "המרכז המסחרי" ברחוב הבנקים, שכלל קומת מסחר במפלס הרחוב ודירות מגורים בקומות העליונות, הוא שלא מדובר בבניין אחד אלא ברובע. קבוצת יזמים רכשה כ-19 דונם והזמינה את האדריכל מקס לב לתכנן את הפרויקט כולו, כשעל חלק מהתוכניות חתום גם האדריכל שמואל רוזוב, שמשרדו שכן בקומפלקס.
המיזם תוכנן והוקם בשלבים החל מ-1931, כשלאורך הדרך שמר האדריכל על חזות אחידה המייחדת את הפרויקט לעומת שכניו. לב תכנן מספר גדול של כניסות להולכי רגל ולמכוניות, אך יצר כניסה חגיגית אחת מרחוב הבנקים העוברת מתחת לגשר ומקשרת אל כיכר פנימית גדולה.
בעבר הייתה הכיכר מגוננת, אך בשנות ה-50 נחפרה, ונבנה בה מקלט שפגע בסביבה. לכיוון הכיכר נפתחו חנויות ובתי מסחר יוקרתיים, שהעניקו למקום את ערכו המסחרי הגבוה בעיר, אך עם שקיעתו של האזור, התחלפו גם העסקים. "המיוחד בתכנון הוא עיצוב החזיתות המדוד וההרמוני", מדגישה האדריכלית פארה גולדמן. "כיום המצב עצוב, וכל חלק בחזית מחופה בחומרים ובצבעים שונים שפגעו באחידות ובמראה המקורי".
5. דרך הים 25
המבנה היחיד ברשימה שאותו תכנן אדריכל בוגר הבאוהאוס, אריה שרון, הוא בית מגורים משותף השוכן באחד הרחובות היפים ביותר בחיפה - דרך הים - המקשר בין מרכז הכרמל לחוף הים. הבניין שתוכנן ב-1937 הותאם לטופוגרפיה ההררית של הכרמל, ותוכנן כמבנה מדורג. לצדו נקבעה מערכת של מדרגות וגינות, שמקשרות בין הרחוב ובין הכניסות לבניין.
כשנכנסים לחדרי המדרגות מגלים חדרים מרווחים ומוארים באור טבעי. פרטי המעקה והטראצו המרכיבים את המדרגות וחיפויי הקירות מרהיבים בפשטותם ובאיכותם, גם יותר מ-80 שנה לאחר שהותקנו.
"מה שמעניין הוא שהשכונות בכרמל, תחת התכנון הבריטי, שמרו על האופי הטבעי של הר הכרמל ונמנעו ממרחב עירוני קשה", מסבירה גולדמן. "דרך הים שייכת לכרמל הוותיק, ולכן יש בה ניחוח ים-תיכוני של דרום אירופה. אריה שרון נענה לכיוון הזה, ולא היית מצליח לנחש שהמתכנן הוא שרון אם לא היית יודע".
מצבו של המבנה סביר. יש בו חלקים מטופחים יותר ופחות, תוספות של כבלים, מזגנים וסגירות מאולתרות.
6. תחנת הכוח חיפה א'
"המתחם היה ראוי להופיע בספרות העולמית של האדריכלות. רמת האדריכלות בו היא יוצאת דופן באיכותה, אך מכיוון שלא יודעים עליו מספיק הוא לא פורסם", קובעת פארה גולדמן, שערכה תיעוד ותוכנית שימור למתחם הגדול, המשתרע על פני שטח בנוי של 26 אלף מ"ר.
המתחם, המוקף כולו בחומה גבוהה ומאובטח באופן הדוק, הוקם באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת וכולל תחנת כוח, מבנה משרדים, בתי מלאכה, תחנת שאיבה וסינון מים לצד כיכרות מטופחות. לתכנון הפרויקט הזמין פנחס רוטנברג, מייסד ומנהל חברת החשמל, את האדריכל הבריטי הנודע קליפורד הולידיי.
בניין המשרדים הראשי הוא המרשים ביותר. הוא מעוצב כמבנה סימטרי, כשבמרכזו כניסה המובילה לגרם מדרגות מהודר הממוקם במרכז האולם ומתפצל בהמשך לשני גרמי מדרגות סימטריים, באופן המזכיר עיצוב מדרגות בארמונות בצרפת ובאנגליה. בקומה השלישית ומעל המדרגות נקבע משרדו של רוטנברג, הכולל מסך זכוכית שהיה יוצא דופן באותם ימים וממנו יכול היה להשקיף על המתחם כולו ועל הים שנשקף באופק הקרוב.
כיום משמש החדר, המצופה כולו בלוחות עץ אלון, את הדירקטוריון של חברת החשמל, וגם שאר המשרדים בבניין ממשיכים לשרת את החברה בייעודם המקורי. המתחם סגור לקהל, ודורש אישורים מיוחדים כדי להיכנס אליו (סיורי סוף השבוע אינם מתקיימים כאן, שימו לב).
