הפרבריות הסתמית שאופפת את שכונת רמות, בצפון באר שבע, עומדת להיסדק בעתיד הלא רחוק. מוקד חדש וגדול, ראשון מסוגו בעיר ויוצא דופן בישראל, אמור לקום בפאתי השכונה כדי לטפל, לחקור ולהתמודד עם תחום האוטיזם. שמו של המיזם הוא "מקום לחלו"ם" (ראשי תיבות של קמפוס לחקר, למידה ומשאבים). הוא נחשף כאן לראשונה ואמור להיבנות בהשקעה כספית גבוהה.
המרכז, שישתרע על שטח בנוי של כ-5,300 מטרים רבועים, אמור לתת מענה מקיף לאוטיסטים ולבני משפחותיהם, לצד עבודה מחקרית. מתחם של מעבדות מחקר לחקר האוטיזם יפעל בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון הסמוכה, שכבר כיום מפעילה מרכז מחקר לאומי בנושא זה. "חברנו לאוניברסיטה, למרכז הרפואי סורוקה ולחוקריו פרופ' אילן דינשטיין וד"ר גל מאירי, שנרתמו לפרויקט", אומר ל-Xnet ראש העירייה רוביק דנילוביץ, שמלווה את הפרויקט משלביו המוקדמים. "אנחנו מקימים עוגן בינלאומי שיהיה בו מחקר ותרבות פנאי ומענה למשפחות".
בריכה טיפולית
חסרונו של מרכז מסוג זה מורגש היטב בקרב משפחות עם ילדים עם אוטיזם, שנאלצות לכתת רגליהן בין נקודות שונות בעיר ומחוצה לה. כך, למשל, יש רק בריכה הידרו-תרפית בבירת הנגב, וטיפולים שונים דורש נסיעה מתישה ויקרה.
"כשיש במשפחה ילד עם אוטיזם אז אלה חיים שונים. הם עמוסים", מספרת שרון בריל, אם לילד בן 6 וחברת ועדת ההיגוי שמקדמת את המיזם יחד עם העירייה. "מאוד יקל על החיים שלנו, אם יחסכו את כל ההתעסקות בנסיעות לטיפולים מחוץ לעיר. יהיה סוף-סוף זמן לטפל באחים, וזה יתן מרווח נשימה".
בריל מצביעה על קשיים נוספים שהמיזם אמור לסייע בצמצומם, למשל בהכשרת מטפלים מקצועיים. "בדרום אין תוכניות לימוד לטיפול בתחום", היא מסבירה, "ורק השנה נפתח במכללת אחווה מסלול לריפוי בעיסוק. אנשים שלומדים את התחום נשארים בצפון ובמרכז, ונשארים שם לעבוד, ולכן בדרום יש מחסור באנשי מקצוע". היא מאמינה ש"פתיחת המרכז תמשוך אותם - והם גם יישארו כאן".
קווים רכים ומעוגלים
המאפיין הבולט של המבנה, כפי שאפשר לראות בהדמיות ובתוכניות שזיכו את משרד האדריכלים קימל-אשכולות בתכנון הפרויקט, הוא קווים רכים ומעוגלים - הן בחזיתות והן בחתכים. "אנחנו רואים בבניין מעין אורח בפארק", מסביר האדריכל איתן קימל. "זה בניין שכמעט ואין לו חזית, כי הוא כולו חפור בקרקע ומנצל את הבדלי הגובה, שמגיעים לשמונה מטרים בין הכביש ובין הפארק".
בקומה התחתונה תמוקם רחבת הכניסה הראשית, שתוביל לאולם מבואה. האדריכלים השתדלו לעצב אותו כמרחב-ביניים בין פנים לבין חוץ, במטרה למתן את המעבר בין הסביבות השונות. "אשתו של אחד השותפים שלנו עובדת עם ילדים על הספקטרום והיא הגיבה על הסקיצות שהכנו", מספר קימל כיצד נעזרו בה כדי להבין את הצרכים המיוחדים של הלקוחות.
"למדנו על העולם הזה דרכה, וכמובן שגם באמצעות ספרות ותקדימים", אומר קימל. "למשל, למדנו שקשה לילדים עם מעברים מחושך לאור, ועם פינות חדות, ולכן יצרנו שקיפות וחיבור בין פנים ובין חוץ. נתנו לחוץ ולטבע להיכנס פנימה, בין השאר עם שלוש חצרות פנימיות שמחדירות פנימה אור".
המרכיב הבולט במבואה, לבד מהנוף ואור השמש הרב, הוא חדרון קטן שהאדריכלים קוראים לו Nook (מחבוא) – וישמש כחדר שקט. חדרים דומים יפוזרו במיקומים נוספים במבנה, במטרה לאפשר כבדרך אגב מקום שהייה שקט, מחבק, עוטף ומרגיע.
אגף קהילתי ואגף טיפולי
הנכנסים יוכלו לפנות מהמבואה ימינה, אל האגף הקהילתי שיכלול חדרי פעילות וחוגים, אודיטוריום עם 300 מושבים, בריכה טיפולית וחדר כושר. פנייה שמאלה תוביל אל האגף הטיפולי, שיציע חדרי טיפולים שונים. בקומה העליונה ירוכז האגף המחקרי, שיכלול אולם ספרייה, חדר עבודה גדול וחדרי ייעוץ, וגם בית קפה שיציע פנורמה של הפארק הגדול ובקעת באר שבע.
כמענה לאקלים המדברי, מעוצבת החזית הצפונית באופן חשוף יחסית. לעומתה, החזית הדרומית מוגנת כולה באמצעות מדפים אנכיים שנועדו לשמור על פרטיות הפעילות הפנימית, אך גם למנוע חדירת קרני שמש ישירות. גם לגג - שעליו תישתל צמחייה מתאימה - יש תפקיד אקלימי, במטרה לווסת במעט את החום שצפוי לשרור בפנים. "הנוף שזור בבניין ואנחנו מקווים לעשות את הנוף בעצמנו", מציין קימל, "יש לנו אדריכלי נוף במשרד וזה תחום שמעניין אותנו". בעירייה מציינים, כי גישה זו סייעה לבחירה בקימל-אשכולות, בזכות הקשר המזמין בין השכונה לבין המרכז מחד, והשמירה על האינטימיות של הפעילות בתוך המרכז מאידך.
המבנה שונה באופיו משני מבנים אחרים שתכננו קימל-אשכולות בבאר שבע, שניהם בסוף העשור הקודם – "בית הלוחם" (שזיכה אותם בפרס רכטר) ו"בניין דילר" בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון. בעוד שבשני המבנים הללו נעשה שימוש בבטון, וגווני האפור שולטים בהם, הרי שב"מקום לחלום" רואים כוונה להשתמש בנדיבות בקירות זכוכית ובחומרים חמים דמויי עץ, בדומה לאלה שבהם השתמשו האדריכלים במוזיאון הטבע של אוניברסיטת תל אביב. "אנחנו עדיין לא סגורים על החומרים", מציין קימל. "את ה'לוברים' בחזית הדרומית ייתכן שנעשה מבטון או מחומרים דמויי עץ. בית הלוחם בבאר שבע הוא בניין שונה, וכאן רצינו אדריכלות יותר קלה ומחבקת".
על רקע הרחובות הרחבים והשוממים של רמות, בין הווילות הפרטיות לבניינים המשותפים שמחופים באבן ירושלמית, המבנה העתידי עשוי לתרום לא רק למשפחות שמתמודדות עם הספקטרום האוטיסיטי והשלכותיו הלא פשוטות על חייהן, אלא גם לתושבי השכונה העצומה. המבנה ימוקם, למעשה, בין גינות פנימיות וחיצוניות. שבילי הולכי רגל יחצו את הבניין, שישתלב במדרון הטבעי. חלק השבילים יטפסו על הגג, שיעוצב אף הוא כמו גינה, ויחברו בין השכונה הענקית לבין הפארק שמוקם בימים אלה למרגלותיה.
המטרה היא, אפוא, שגם תושבי רמות יפקדו את המרכז כנקודה משמעותית בסביבה, בנוסף לקהל הגדול מכל אזור הדרום שזקוק לשירות כזה. "יהיו פעילויות לקבוצות חברתיות, כמו גם להורים ולאחים", מספרת בריל. "יהיו חוגים בקבוצות קטנות כמו תנועה, אמנות, מחול וג'ודו, ובחלקם החוגים ישלבו ילדים ובוגרים עם אוטיזם ו'רגילים'. יהיו סדנאות לבוגרים כמו הכנה לשירות צבאי, לראיונות עבודה ולכישורי חיים".
דנילוביץ מציין, כי מדובר בפרויקט-דגל בעיניו: "מבחינתי זה חזון שהוא מפעל חיים. הנושא של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים הולך וגדל, כל אחד חווה את זה - לי יש אחיין עם אוטיזם, ואני נחשף בכל יום ליותר ויותר תושבים שיש להם ילדים, משפחות, קרובים על הספקטרום האוטיסטי. הגיע הזמן שרשות מקומית תיקח אחריות ותוביל את הטיפול בכל הצרכים – מלידה ועד זקנה - ותשרת את כל תושבי המטרופולין".
כשראש העירייה נשאל מה יהיו מקורות המימון של הפרויקט, שאותם הוא מעריך ביותר מ-100 מיליון שקלים, הוא מביע ביטחון כי לפרויקט לא תהיה בעיית תקצוב. "עמותה שעוסקת בתחום הודיעה עכשיו שהיא בפנים", הוא מציין. "שתי קרנות בינלאומיות כבר הביעו נכונות לתרום, ועכשיו זה הופך ליותר ממשי".
משוכנע שהמבנה יקום
קימל-אשכולות גברו בתחרות המוזמנים על האדריכלים דוד זרחי (התל אביבי) ורמי מרש (הבאר שבעי). עיריית באר שבע ערכה כמה תחרויות אדריכלים בשנים האחרונות, ולא מכבר זכו האדריכל ההולנדי אריק אן וילט, האדריכל אסף לרמן ואדריכלי הנוף צור-וולף בתחרות להרחבתו של "נגב ZOO", גן החיות העירוני. כעת נערכת העירייה לקראת תחרות לתכנון קמפוס חינוכי לבני חו"ל וסטודנטים, בסמוך לנחל באר שבע.
כששואלים את איתן קימל על הנושא הכאוב של תחרויות אדריכלים בישראל, הוא נאנח ומאשר כי באמתחתו חוויות לא נעימות, אך ממהר להגיד כי התחרות הנוכחית הייתה הליך מהיר וענייני: כבר למחרת הצגת ההצעה שלו בפני חבר השופטים, נמסר למשרדו כי זכו בפרס הראשון. ומה עם שלל התחרויות, שהזוכים בהן לא ראו מעולם את הפרויקט מוקם במציאות? קימל משוכנע שאין זה המקרה: "התקציב כבר נמצא ברובו, ומעורבות פה גם קרנות לצורך השלמת חורים. אני מאמין שזו עירייה רצינית, ואני רוצה להניח שהפרויקט ירוץ ויקום".
צוות התכנון: איתן קימל, מיכל קימל-אשכולות, יותם כהן שגיא, מור גלפנד, שחם פרנקל, רמי עמיחי, שחר זיתוני ושחר אלברק
ואיך ייראו מעונות הסטודנטים החדשים של בירת הנגב, קרוב מאוד למרכז האוטיזם?